למרות הגידול המשמעותי ברכישת רכבים חשמליים בישראל, דו"ח מבקר המדינה חושף פערים קריטיים בתכנון הממשלתי להטמעת התחבורה החשמלית ובטיפול בזיהום האוויר.
דו"ח מבקר המדינה מדגיש את החוסר התאמה בין יעדי הממשלה לשוק הרכב החשמלי לבין התכנונים המעשיים: למשל, המטרה להגיע ל-95% רכבים חשמליים חדשים עד 2030, לעומת התקנה תכנונית בתקנות הבנייה שתומכת בטעינה של 20% בלבד מהרכבים בבניינים חדשים. בנוסף, הדו"ח מצביע על היעדר הסדרה חוקית להקמת עמדות טעינה בבתים משותפים, דבר שעלול לגרום לקונפליקטים בין דיירים ולהקשות על רכישת רכבים חשמליים.
מצוין גם כי ישנה הפרשה בין התוכניות המוערכות של חברת החשמל וחברת נגה, האחראית על תכנון משק החשמל, לבין יעדי הממשלה. כאשר שתי החברות מעריכות שיעור נמוך יותר של רכבים חשמליים בשוק.
הדו"ח מתייחס גם לאיחור בהתקנת מוני חשמל חכמים, החיוניים לניהול יעיל של טעינה חשמלית, ולחוסר באכיפת חניה בעמדות טעינה ציבוריות. כמו כן, מועלה ביקורת על היעדר תכנון פריסת עמדות טעינה ציבוריות בצורה מדודה וממוקדת.
פרסום
בתחום המוסכים, הדו"ח מציין שישנם רק 507 מוסכים מוסמכים לטיפול ברכבים היברידיים וחשמליים, מה שמהווה רק 4% מכלל המוסכים בישראל. זאת למרות שכיום כ-10% מהרכבים במדינה הם היברידיים או חשמליים. כמו כן, עדיין לא פורסמה תוכנית להסדרת מחזור הסוללות של רכבים אלה.
בנושא המיסוי, הדו"ח מציין כי הממשלה שוקלת להטיל מס נסיעה על בעלי רכבים חשמליים, כחלק ממדיניות לצמצום מיסוי קבוע תוך הגדלת מיסוי משתנה כמו מיסי דלק ואגרות גודש. המבקר ממליץ למדינה לשקול גם את העלויות החיצוניות של השימוש ברכב, כמו גודש וזיהום אוויר, במיסוי המשתנה.
לגבי רכב כבד, הדו"ח מציין כי כלי הרכב הכבדים תורמים כ-61% מסך עלויות הזיהום מהתחבורה, על אף שהם רק 10% מכלל הרכבים. המבקר מציין כי גילם הממוצע של המשאיות עלה באופן משמעותי, מה שתורם לזיהום מוגבר. יתר על כן, האחרונה שביצעה בדיקת כדאיות כלכלית לגריטת כלי רכב כבדים היתה לפני 20 שנה.
בנוגע לאכיפת זיהום האוויר, הדו"ח מציין כי ישנה אכיפה מוגבלת בתחום זה, עם אחוז פסילה נמוך בבדיקות זיהום האוויר.
בסיכום, הדו"ח מעלה תמונת מצב מדאיגה לגבי הכנות ישראל למעבר לתחבורה חשמלית, ומצביע על חוסרים רבים בתכנון ובאכיפה, הן בהיבטים של תשתיות והן בתחום הרגולציות המשק החשמלי והתחבורה הכבדה. חוסרים אלו כוללים את הטיפול הלקוי ברכב הכבד והמזהם, האיחור בהתקנת מוני חשמל חכמים, והחוסר בתכנון ובאכיפה לגבי טעינה ציבורית ופרטית.
פרסום
הדו"ח ממליץ למשרד התחבורה ולמשרד להגנת הסביבה לקחת צעדים משמעותיים לפתרון הבעיות האלו. דוגמאות לצעדים אלו כוללות הקמת תכניות מפורטות לפריסת עמדות טעינה ציבוריות, שיפור האכיפה בנושאי חניה וזיהום אוויר, וקידום תקנות חדשות שיאפשרו התקנת עמדות טעינה בבניינים ישנים ובבתים משותפים.
בנוסף, המבקר קורא לממשלה לבחון מחדש את היעדים הממשלתיים בנוגע למספר הרכבים החשמליים בשוק ולהתאים אותם למציאות הנתונים העדכניים ולצרכים המשתנים של האוכלוסייה.
הדו"ח מסכם כי למרות ההתלהבות הציבורית מהמעבר לרכב החשמלי, ישראל עדיין נמצאת בפער משמעותי בין הציפיות לבין המציאות בשטח, ודורשת פעולה משולבת של הממשלה, הרשויות המקומיות והחברות העסקיות כדי לגשר על פערים אלו ולהבטיח מעבר חלק ויעיל לעידן החדש של התחבורה החשמלית
