עשור למהפכת הגז בישראל: בין ביטחון אנרגטי, כלכלה וגיאופוליטיקה

במשך שנים נחשב הגז הטבעי למשאב עתידי שיכול לשנות את כלכלת ישראל. כיום, יותר מעשור לאחר תחילת ההפקה המסחרית ממאגרי הים התיכון, ניתן כבר לבחון את ההשפעות בפועל: על משק החשמל, על הכלכלה, על יחסי החוץ ועל ביטחון האנרגיה של המדינה.

דוח חדש לשנת 2025, שהוכן על ידי חברת BDO עבור איגוד הגז הטבעי, מציג תמונת מצב חיובית במיוחד לגבי התפתחות הענף. עם זאת, לצד הנתונים המרשימים, ממשיך להתקיים דיון ציבורי ער סביב שאלות של תחרות, ייצוא, מחירים והיערכות לעידן האנרגיה המתחדשת.

הגז הפך לעמוד השדרה של משק החשמל

מאז החלה ההפקה המסחרית ממאגר מאגר תמר בשנת 2013 ובהמשך ממאגר מאגר לווייתן, הפך הגז הטבעי למקור האנרגיה המרכזי של ישראל.

פרסום

כיום למעלה מ־70% מהחשמל במדינה מיוצר באמצעות גז טבעי, אשר החליף במידה רבה את הפחם והמזוט בתחנות הכוח. המעבר תרם להפחתת פליטות מזהמים, לשיפור יעילות ייצור החשמל ולהקטנת התלות בדלקים מיובאים.

עתודות גדולות מהצפוי

אחת הטענות המרכזיות שעלו עם אישור מתווה הגז הייתה שישראל עלולה "לבזבז" את משאביה באמצעות ייצוא מוקדם.

אולם לפי נתוני הדוח:

• עתודות הגז גדלו בכ־40% מאז 2012.
• כיום מוערכות העתודות בכ־1,044 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים).
• אספקת הגז למשק הישראלי צפויה להספיק לפחות עד שנת 2062 גם אם יכובדו כל הסכמי הייצוא הקיימים.
• התחזית אף מצביעה על עודף של יותר מ־100 BCM גם לאחר עשרות שנות צריכה וייצוא.

נתונים אלו מעידים כי גילויים חדשים, שיפור טכנולוגיות ההפקה ועדכון הערכות גיאולוגיות הרחיבו משמעותית את בסיס המשאבים של ישראל.

האם הגז באמת הוריד את מחירי החשמל?

אחת הסוגיות הרגישות ביותר היא השאלה האם הציבור הישראלי נהנה מפירות משק הגז.

לפי הדוח:

• מחיר הגז בישראל ירד בכ־20% מאז כניסת מתווה הגז.
• במונחים שקליים מדובר בירידה של כ־25%.
• באותה תקופה מחירי הגז בעולם דווקא עלו ביותר מ־60%.
• מחירי החשמל בישראל ירדו בכ־16%.
• מחיר החשמל בישראל נמוך כיום בכמחצית מהממוצע באירופה.

חשוב לציין שמחיר החשמל מושפע גם מעלויות רשת ההולכה, השקעות בתשתיות, רגולציה, מסים ועלויות ייצור נוספות, ולכן לא כל שינוי במחיר הגז מתורגם באופן ישיר לחשבון החשמל של הצרכן.

תרומה של מאות מיליארדי שקלים למשק

לפי חישובי BDO, התרומה המצטברת של תעשיית הגז למשק הישראלי נאמדת בכחצי טריליון שקל.

הסכום כולל:

בנוסף:

• המדינה כבר קיבלה למעלה מ־35 מיליארד שקל מתמלוגים, מסים והיטלים.
• עד שנת 2062 צפויות הכנסות של כ־475 מיליארד שקל נוספים.
• החל משנת 2028 צפויה הכנסה ממוצעת של למעלה ממיליארד שקל בחודש לקופת המדינה.

הכנסות אלו מוזרמות הן לתקציב המדינה והן לקרן אזרחי ישראל, שנועדה לשמור חלק מהרווחים עבור הדורות הבאים.

ייצוא הגז – מנוע כלכלי או סיכון אסטרטגי?

ייצוא הגז היה במשך שנים אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת.

על פי הדוח:

• ישראל היא ספקית הגז המרכזית של ירדן.
• היא גם ספקית היבוא הגדולה ביותר של מצרים בתחום הגז הטבעי.
• הגז מהווה את רוב הסחר האנרגטי בין ישראל לשכנותיה.

לטענת מחברי הדוח, הייצוא דווקא חיזק את הביטחון האנרגטי משום שהוא אפשר פיתוח מאגרים נוספים, הרחבת תשתיות והגדלת היתירות של מערכת האספקה.

בפועל, בתקופת מלחמת חרבות ברזל הצליחה ישראל לשמור על אספקת גז רציפה גם כאשר חלק מהמתקנים הושבתו זמנית, בין היתר בזכות קיומם של מספר מאגרים ותשתיות הולכה.

פרסום

גם הסביבה מרוויחה

המעבר מפחם לגז טבעי אינו הופך את ישראל למשק נטול פליטות, אך הוא נחשב לשלב מעבר משמעותי בדרך למשק אנרגיה נקי יותר.

לפי הדוח:

• פליטות גזי החממה מייצור החשמל ירדו בכ־45%.
• פליטות תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן ירדו בשיעור של 79%–90%.

הפחתה זו תורגמה גם לשיפור באיכות האוויר ולחיסכון בעלויות בריאותיות.

האתגרים שעוד לפנינו

לצד הנתונים המעודדים, ענף הגז ניצב בפני מספר אתגרים:

• הרחבת יכולות האחסון והגיבוי למשק החשמל.
• פיתוח מאגרים חדשים לנוכח העלייה בביקוש המקומי.
• שילוב גז טבעי עם אנרגיות מתחדשות ומערכות אגירת אנרגיה.
• איזון בין צורכי המשק המקומי לבין המשך הייצוא.
• שמירה על תחרות ושקיפות במחירי הגז.

במקביל, העולם מתקדם לעבר כלכלה דלת פחמן, ולכן גם בישראל צפוי הגז הטבעי לשמש בעיקר כדלק מעבר, שיאפשר שילוב נרחב יותר של אנרגיה סולארית, רוח ואמצעי אגירה בשנים הקרובות.

סיכום

עשור לאחר תחילת מהפכת הגז, קשה להתעלם מהשינוי שעבר משק האנרגיה הישראלי. הגז הטבעי הפך למרכיב מרכזי באספקת החשמל, תרם להפחתת זיהום האוויר, הגדיל את הכנסות המדינה וחיזק את מעמדה האזורי של ישראל כספקית אנרגיה.

עם זאת, השאלה אינה עוד האם הגז חשוב למשק הישראלי, אלא כיצד נכון לנהל את המשאב בעשורים הקרובים. האתגר האמיתי יהיה למצוא את נקודת האיזון בין ניצול כלכלי של המשאב, שמירה על ביטחון אנרגטי, הגנה על הסביבה והאצת המעבר לעידן האנרגיה המתחדשת.