תוכנית אסטרטגית חדשה של מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות, שנערכה באמצעות BDO, ממפה את צורכי משק הדלק בישראל עד שנת 2040. בין ההמלצות המרכזיות: פינוי בז"ן ממפרץ חיפה והקמת בית זיקוק היברידי בדרום, הגדלת מלאי החירום, הרחבת תשתיות ההולכה והאחסון וחיזוק נקודות הכניסה של דלקים לישראל.
מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות פרסם תוכנית אסטרטגית מקיפה לעיצוב משק הדלק הישראלי עד שנת 2040. העבודה, שבוצעה באמצעות חברת BDO, בוחנת את צורכי המשק לטווח הארוך ומציעה שורה של צעדים שנועדו להגדיל את היתירות, לחזק את הביטחון האנרגטי ולהבטיח אספקת דלקים גם בתרחישי חירום ומשבר.
התוכנית גובשה על רקע השינויים שעובר משק האנרגיה בישראל ובעולם, המעבר לתחבורה חשמלית ולאנרגיות מתחדשות, ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והלקחים שעלו מהעימותים הביטחוניים של השנים האחרונות.
פרסום
המסר המרכזי: ישראל אינה יכולה להסתמך רק על ייבוא תזקיקים
אחת המסקנות המרכזיות בתוכנית היא כי הסתמכות על ייבוא של מוצרי דלק מוגמרים בלבד אינה מעניקה לישראל ביטחון אנרגטי מספק בשעת חירום.
לפי העבודה, יש צורך ביצירת יתירות לאורך כל שרשרת האספקה – החל ממקורות הייבוא ונקודות הכניסה לישראל, דרך מתקני האחסון ומלאי החירום, ועד ליכולת זיקוק מקומית, תשתיות הולכה ומערכי ניפוק לצרכנים.
ייבוא נפט גולמי לצד שמירה על יכולת זיקוק עצמאית מאפשר לישראל לייצר את תמהיל הדלקים הנדרש בהתאם לצורכי המשק, מערכת הביטחון והתעשייה, ומקטין את התלות בזמינות של תזקיקים מסוימים בשווקים הבינלאומיים.
גם ב-2040 הדלקים הנוזליים יישארו תשתית אסטרטגית
למרות הגידול הצפוי בשימוש בכלי רכב חשמליים ובאנרגיות מתחדשות, התוכנית מעריכה כי גם בעשורים הקרובים ימשיכו דלקים נוזליים להיות מרכיב חיוני במשק הישראלי.
הם צפויים להמשיך ולשמש, בין היתר, את ענפי התחבורה והתעופה, התעשייה, מערכת הביטחון ומערכי החירום.
בנוסף, דלקים נוזליים מהווים שכבת גיבוי חשובה למשק החשמל במקרה של פגיעה או שיבוש באספקת הגז הטבעי.
ארבעת העוגנים של מדיניות הדלק החדשה
התוכנית האסטרטגית מבוססת על ארבעה יעדים מרכזיים:
- חיזוק הביטחון האנרגטי והגדלת היתירות במשק הדלק.
- שמירה על מחירי דלק תחרותיים ומניעת התייקרות יחסית של הדלקים בישראל.
- הפיכת משק הדלק למנוע צמיחה כלכלי וניצול היתרונות היחסיים של ישראל.
- קידום היעדים הסביבתיים, ובהם פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה והיערכות לדלקי העתיד.
התוכנית: פינוי בז"ן מחיפה והקמת בית זיקוק היברידי בדרום
אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר בתוכנית נוגע לעתיד הזיקוק בישראל.
העבודה ממליצה לשמר יכולת זיקוק מקומית, ובמקביל לממש את החלטת הממשלה לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה.
המתווה המוצע הוא מהלך של פינוי-בינוי: פינוי בז"ן ממפרץ חיפה והקמת בית זיקוק חדש והיברידי בדרום הארץ.
בית הזיקוק העתידי אמור להיות מותאם לא רק לדלקים המסורתיים, אלא גם לדלקים מתקדמים ודלי פחמן, בהם דלק תעופתי בר-קיימא – SAF – וביודיזל.
המהלך נועד להשיג במקביל מספר מטרות: פינוי התעשייה הכבדה מאזור מפרץ חיפה, חיזוק הפעילות הכלכלית והתשתיתית בדרום ושמירה על יכולת זיקוק עצמאית ועל הביטחון האנרגטי של ישראל.
עלות ההעתקה: 5–6 מיליארד דולר
העבודה מצביעה גם על שינוי בתמונה הכלכלית של פינוי בז"ן לעומת הערכות קודמות.
לפי הניתוח, במקום לשלם פיצוי לבז"ן ובמקביל לוותר על יכולת הזיקוק המקומית, ניתן להשאיר חלק משמעותי מהמשאבים בתוך משק האנרגיה הישראלי ולהשתמש בהכנסות הצפויות ממס הפחמן לצורך מימון מהלך ההעתקה והקמת המתקן החדש.
עלות העתקת פעילות הזיקוק מוערכת בכ-5–6 מיליארד דולר.
מנגד, הערך הנוכחי של תקבולי מס הפחמן הצפויים למדינה מוערך, לפי העבודה, בכ-9 מיליארד דולר.
הגדלת מלאי החירום והרחבת תשתיות הדלק
התוכנית אינה מסתפקת בנושא הזיקוק ומציעה לחזק את כלל המערכת התשתיתית של משק הדלק.
בין הצעדים שנבחנים:
- קביעת מדיניות חדשה למלאי דלק ולאחסון בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים.
- הגדלת מלאי החירום של מדינת ישראל.
- הרחבת תשתיות הולכת הדלקים.
- חיזוק תשתיות הפריקה והאחסון של גפ"מ.
- פיתוח נקודות כניסה נוספות לדלקים.
- הגדלת החיבוריות בין מתקני האחסון, הזיקוק וההולכה.
המטרה היא למנוע מצב שבו פגיעה בנמל, מתקן אחסון, צינור הולכה או מתקן זיקוק יחיד תוביל לשיבוש משמעותי באספקת הדלק למשק.
היערכות לתרחיש משולב של מלחמה ומשבר עולמי
אחד הדגשים המרכזיים בתוכנית הוא היערכות לתרחישים שבהם אירוע ביטחוני בישראל מתרחש במקביל למשבר משמעותי בשרשרת האספקה הגלובלית.
פרסום
בתרחיש כזה, המדינה נדרשת להחזיק כמה חלופות מקבילות לקבלת דלק, אחסונו, ייצורו והעברתו לצרכנים ולמערכות החיוניות.
הגישה שמציעה התוכנית היא לעבור ממערכת הנשענת על מספר מצומצם של תשתיות מרכזיות למערכת בעלת יתירות גבוהה יותר, שתוכל להמשיך לפעול גם כאשר חלק מהמתקנים או נתיבי האספקה אינם זמינים.
"ישראל היא אי אנרגטי"
בת שבע אזיקרי אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות, מסרה כי משק הדלק הישראלי נמצא בנקודת מפנה משמעותית.
לדבריה, "משק הדלק בישראל נמצא היום בנקודת מפנה משמעותית. לראשונה מזה שנים אנו מניחים תשתית אסטרטגית ארוכת טווח, שתאפשר לנו לתכנן את צורכי המשק עד שנת 2040 ולבנות מראש את החוסן והיתירות הנדרשים לעשורים הבאים".
עוד ציינה כי המציאות הביטחונית והגיאו-פוליטית המחישה את הצורך בראייה מערכתית של שרשרת אספקת הדלק.
לדבריה, עבור ישראל, המוגדרת כ"אי אנרגטי", ביטחון אנרגטי מחייב יתירות החל ממקורות הייבוא ונקודות הכניסה, דרך המלאים והאחסון, ועד לתשתיות ההולכה וליכולת הזיקוק המקומית.
השלב הבא: מעבר מתכנון ליישום
במשרד האנרגיה והתשתיות מדגישים כי התוכנית נועדה לשמש בסיס לגיבוש מדיניות משק הדלק של ישראל לשנים הבאות וכי ההמלצות ייבחנו ויקודמו בשיתוף משרדי הממשלה וגופי התשתית הרלוונטיים.
לדברי אזיקרי אבוחצירה, המשרד עובר כעת משלב התכנון לשלב המימוש, ובימים אלה מתכנס צוות בין-משרדי לבחינת הקמת רשות דלקים יציבה, שתאפשר לקדם את המהלכים באופן מתואם ולייצר אחריות מערכתית ארוכת טווח למשק הדלק.
אם המהלך ייצא לפועל במלואו, מדובר בשינוי מבני משמעותי במשק האנרגיה הישראלי: מעבר מתפיסה המתמקדת באספקת דלק בשגרה למודל המבוסס על יתירות, עצמאות תפעולית והיערכות מובנית למצבי חירום – לצד התאמת תשתיות הדלק של ישראל לעידן האנרגיה החדש.
