רשות המסים מעריכה כי הכנסות המדינה מהיטלי הנפט והגז יסתכמו בטווח הארוך ב-61.7–77.2 מיליארד דולר, אולם בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל עלו טענות כי בפועל גביית ההיטלים נמוכה משמעותית מהתחזיות בשל הכרה בהוצאות של חברות הגז. יו"ר הוועדה, ח"כ ניסים ואטורי, הודיע כי ידרוש שקיפות מלאה בנושא ויגביר את הפיקוח על ההכרה בהשקעות במאגרים.
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ ניסים ואטורי, קיימה דיון מיוחד בתחזיות ההכנסות ממשק הנפט והגז, המהוות את מקור המימון המרכזי של קרן העושר הלאומית. מהנתונים שהציגה רשות המסים עולה כי למרות הירידה הצפויה בגבייה בשנים מסוימות עקב השקעות חדשות במאגרי הגז, בטווח הארוך צפויה המדינה ליהנות מהכנסות של עשרות מיליארדי דולרים.
התחזית: עד 77 מיליארד דולר מהיטלי הגז
שלומי פיליפ, מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה ברשות המסים, הציג את מנגנון גביית היטלי רווחי היתר ממשאבי הנפט והגז והסביר כי בעשור הקרוב צפויה מגמת עלייה בהכנסות המדינה.
פרסום
לדבריו, בשנת 2034 צפויה ירידה זמנית בגביית ההיטלים, בעיקר בשל השקעות מתוכננות במאגרי תמר, לווייתן וכריש. עם זאת, בטווח הארוך ההכנסות צפויות לשוב ולגדול, הודות להרחבת היקפי ההפקה ולתחזיות לעלייה במחירי הגז הטבעי.
לפי תחזיות רשות המסים, בין השנים 2026 ל-2035 צפויות הכנסות מהיטל רווחי הנפט והגז בהיקף של 21.1 עד 25 מיליארד דולר. התחזית הכוללת לכל אורך חיי המאגרים – ובהם תמר, לווייתן, כריש, תנין וקטלן – עומדת על 61.7 מיליארד דולר בתרחיש שמרני ועד 77.2 מיליארד דולר בתרחיש האופטימי.
נכון לסוף יוני 2026 הסתכמו היטלי הנפט, הגז ומשאבי הטבע שנגבו בכ-9.9 מיליארד שקל, מהם 7.9 מיליארד שקל חלוטים ו-2 מיליארד שקל שנגבו כמקדמות או שטרם הושלמה גבייתם הסופית.
קרן העושר צפויה להמשיך לצמוח
גל כץ, נציגת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הציגה את התחזיות להתפתחות קרן העושר והשפעתה על המשק הישראלי.
לדבריה, הקרן מהווה כיום כ-0.5% בלבד מהתוצר, אולם היא צפויה להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות. סביב שנת 2045 היא עשויה להגיע לכ-3% מהתוצר, ובשנת 2050 צפויה הקרן לעמוד על כ-57.3 מיליארד דולר בתרחיש הבסיס.
בתרחישים של מחירי גז גבוהים או קצב הפקה מוגבר, עשויה הקרן להגיע ליותר מ-60 מיליארד דולר.
לובי 99: "התחזיות לא מתממשות"
לצד התחזיות האופטימיות, הדיון עסק גם בפער שבין התחזיות לבין ההכנסות שנצברו בפועל.
מנהל המחקר של לובי 99, אריאל פז סוויצקי, הציג נתונים שלפיהם במאגר תמר הסתכמו הכנסות המדינה עד שנת 2025 בכ-5.8 מיליארד דולר בלבד, לעומת תחזיות מוקדמות שעמדו על כ-12 מיליארד דולר.
לדבריו, אחד ההסברים המרכזיים לפער הוא מנגנון ההכרה בהוצאות ההשקעה של חברות הגז, המקטין את בסיס החיוב בהיטל רווחי היתר. לטענתו, ההכרה בהשקעות מתבצעת ללא שקיפות ציבורית מספקת.
גם מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, מתחה ביקורת על אופן גביית ההיטלים. לדבריה, עד כה נכנסו לקרן העושר כ-2.8 מיליארד דולר מהכנסות הגז, בעוד שלפי התחזיות המקוריות הסכום היה אמור להגיע לכ-6.5 מיליארד דולר.
פרסום
"הציבור צריך לקבל את חלקו ממשאבי הטבע", אמרה. "כאשר קיימות הכרות רחבות בהוצאות של תאגידי הגז ללא שקיפות מלאה, מתעוררות שאלות לגבי היקף ההכנסות שמגיעות בפועל לקופת המדינה."
הוועדה דורשת שקיפות מלאה
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסים ואטורי, הודיע כי בכוונתו לקיים דיון נוסף בנושא ולדרוש מרשות המסים מידע מפורט על ההשקעות שהוכרו לצורך חישוב ההיטלים.
לדבריו, הוועדה מבקשת להבין אילו הוצאות אושרו לחברות הגז, כיצד התקבלו ההחלטות ומה השפעתן על הכנסות המדינה. "אנחנו רוצים לפקח על הדבר הזה ומתעקשים לקבל את כל הפרטים", אמר.
בין עידוד השקעות למקסום הכנסות המדינה
הדיון המחיש את אחד האתגרים המרכזיים של משק האנרגיה הישראלי: מצד אחד, המדינה מעוניינת לעודד השקעות בפיתוח מאגרי גז, הרחבת תשתיות והגדלת היצוא. מצד שני, עליה להבטיח שהציבור ייהנה מחלקו הראוי ברווחים הנוצרים ממשאבי הטבע.
השאלה אינה רק כמה גז יופק בשנים הקרובות, אלא גם כיצד יחושבו ההיטלים, אילו השקעות יוכרו לצורכי מס ועד כמה יהיה התהליך שקוף לציבור. סוגיות אלו צפויות לעמוד במרכז הדיונים על עתיד קרן העושר והכנסות המדינה ממשק הגז גם בשנים הקרובות.
