עיקרי עמדת המשרד להגנת הסביבה
- צמצום הטבת המס המוצעת תפגע בעמידת ישראל ביעדי האקלים אליהם התחייבה במסגרת הסכמי האקלים.
- זיהום אוויר מתחבורה הוא גורם התמותה והתחלואה הסביבתי הגדול ביותר במדינת ישראל – כלי רכב חשמליים הם נדבך משמעותי בפתרון בעיה זו.
- הכדאיות הכלכלית לרכישת רכב חשמלי נפגעה כתוצאה מעלייה במחיר הרכישה ובתעריף החשמל.
- על מנת לעמוד ביעדים הלאומיים ולהימנע מפגיעה במעבר השוק לתחבורה חשמלית יש לדחות את מתווה עליית המס על רכב חשמלי עד לניסוח מתווה חדש ולכל הפחות עד שנת 2026.
רקע
במדינת ישראל נהוגה מאז שנת 2009 שיטת מיסוי על רכבי נוסעים הנקראת "מיסוי ירוק", במסגרתה נקבעת תקרת מס קנייה בשיעור של 83% משווי הרכב בשער המכס, כאשר משיעור מס זה מקוזזות הפחתות שונות בגין ציון זיהום נמוך (רכבים "נקיים" זוכים להטבה של עד 16,530 ₪) וכן עבור ציון בטיחות גבוה (רכבים בעלי ציוד בטיחות עשיר זוכים להטבה של עד 2,400 ₪). בפועל, המיסוי הממוצע עמד על כ 69% בתחילת שנת 2021[1].
פרסום
במקביל לקביעת נוסחת מיסוי ירוק, ומתוך הכרה בתועלת הרבה של תחבורה חשמלית בהפחתת זיהום אוויר והגברת עצמאות אנרגטית, נחתם צו הקובע הטבות מיוחדות לרכבים חשמליים – ראשית שיעור מס של 8%[2] שעודכן בשנת 2015 ל[3]10%. עם זאת, עד לעשור הנוכחי כמעט ולא עלו רכבים מסוג זה על הכביש, כך שהטבת המס הייתה בעלת השפעה מינורית הן על השוק והן על הכנסות המדינה.
מתווה המיסוי האחרון נקבע בדצמבר 2019, וקבע כי שיעור המס על רכב חשמלי יעמוד על 10% עד לשנת 2023, אז עלה ל,20% וכעת בשנת 2024 יעלה ל35%. להטבה זו נקבעה תקרת הטבה של 75,000 ₪ במטרה למנוע הטבה מופרזת לרכבי יוקרה. במקביל נקבעו הטבות נמוכות יותר עבור רכבים היברידיים והיברידיים-נטענים.
שני נימוקים מרכזיים צריכים להוביל לדחיית המתווה:
- עליית המס הנוכחית תפגע בכדאיות הכלכלית ברכישת רכב חשמלי. תגביר את חוסר הוודאות בשוק, ובכך תדכא את רכישת הרכב החשמלי בישראל.
- עליית המס תפגע ביכולת העמידה ביעדים לאומיים להפחתת זיהום אוויר וגזי חממה. מגזר התחבורה אחראי על כ-40% מנזקי זיהום האוויר במשק ולכ-23% מסך פליטות גזי החממה במשק. בהחלטת הממשלה מס' – 171 קבעה המדינה יעד של 95% רכבים מאופסי פליטות במכירות רכב חדש בשנת 2030*. יעדי התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר ופליטות גזי חממה (החלטה 1282) לא יושגו ללא מעבר מלא לתחבורה חשמלית עד סוף העשור.
לסיכום,
התועלת המשקית ממעבר לתחבורה חשמלית היא עצומה, וכוללת הפחתה של זיהומי אוויר, גז"ח ורעש, הקטנת התלות בנפט והגדלת היעילות והעצמאות האנרגטיות. מעבר לפערי מחיר הרכב והתקדמות מהלך החשמול, באירופה קיים כלי משלים חשוב בדמות רגולציה מחייבת על יצרני ויבואני רכב לעמידה במגבלת פליטת גזי חממה מהרכבים הנמכרים. רגולציה זו מחייבת בפועל מכירה נרחבת של רכבים חשמליים, גם ללא תלות בתמיכה במעמד הרכישה. ללא רגולציה דומה, הטבת המס הינה התמריץ היחידי לחשמול תחבורה פרטית במדינת ישראל, ופגיעה בו תשפיע בצורה עמוקה. טרם צמצום הטבת המס, חיוני לקדם רגולציה לערכי פליטות גז"ח משוק הרכב המבוססת על מודל אירופאי, אשר תבטיח הסבה הדרגתית של צי הרכב הישראלי להנעה נקייה.
אנו ממליצים לדחות את המתווה לכל הפחות עד 2026 ובמהלך 2024 לחייב את משרדי הממשלה לייצר מתווה חדש אשר יבטיח וודאות למשק והמשך פעולות על מנת לעבור לתחבורה נקייה.
פרסום
[1] מיסוי ונתונים נבחרים על ענף הרכב לשנים 2019-2020, רשות המסים, 2021
[2] " הופחת שיעור מס קנייה על כלי רכב שונים בעלי מנוע חשמלי", אתר רשות המסים, 2013
[3] " מס הקנייה על רכב חשמלי יעמוד בשנתיים הקרובות על 10% בלבד", אתר רשות המסים, 2015
