תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה: "עיקרי הדוח מוכיחים מעל לכל ספק שאי אפשר להכחיש יותר את עוצמתו ודחיפותו של משבר האקלים, וחשוב מכך, אי אפשר להכחיש או להטיל ספק בקשר שבין הפעולות האנושיות ובין שינויי האקלים. עתה אפשר למדוד את הקשר הזה בכלים מדעיים מתקדמים, והדבר צריך להוות קריאת השכמה לכל העולם. בחודשיים האחרונים ישראל התחילה בפעולות הכרחיות, אבל עלינו להאיץ מאוד את קצב הפעולה ואת המוכנות שלנו. לשם כך חובה להכריז על מצב חירום אקלימי ולהגדיר את משבר האקלים כאיום אסטרטגי, וממנו לגזור את פעולות ההיערכות"
פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ואלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה:
פרסום
הדוח השישי של ארגון ה-IPCC מהווה קריאת השכמה למקבלי ההחלטות, שצריכה להדאיג גם את הציבור. על פי הדוח החדש של ה-IPCC, שינוי האקלים הרבה יותר מהיר מהצפוי. הדוח החדש מחדד את מה שהפך להיות המציאות של כולנו בשלוש השנים האחרונות – אנחנו נמצאים בעיצומו של המשבר הגלובלי החמור ביותר בתולדות האנושות.
זהו דוח חשוב המכיל את המידע המעודכן ביותר על שינוי האקלים, ויהווה את הבסיס המדעי לפסגת האקלים COP26 שתערך בגלזגו. על הכנת הדוח עמלו במשך חמש שנים 234 מדענים מובילים ממעל 60 מדינות והוא מבוסס על העבודה המדעית של עשרות אלפי מדענים ברחבי העולם. שני דוחות נוספים של ה-IPCC צפויים להתפרסם ב-2022: האחד יעסוק בסיכונים, השלכות והסתגלות לשינוי האקלים, והשני יעסוק בכלכלה ומיטיגציה של משבר האקלים.
בהסכם פריז בשנת 2015 התחייבו המדינות השותפות לפעול כדי שעליית הטמפרטורה העולמית הממוצעת בהשוואה לתקופה הקדם תעשייתית תישמר מתחת ל 2 מעלות צלסיוס, וכי ייעשה מאמץ להגביל את העלייה ל-1.5 מעלות צלסיוס.
הגבול של 1.5 מעלות נחשב לנקודת מפנה – נקודה שבה יתחילו תהליכים של משוב חיובי שיגרמו לעליית הטמפרטורה להזין את עצמה ולגרום לעליית טמפרטורה נוספת – למשל, הפשרת קרחונים ואדמת פרמפרוסט, תמותה המונית של אלמוגים ומעבר יערות האמזונס מקולטי פחמן לפולטי פחמן. על פי הארגון העולמי למטאורולוגיה, הסיכוי שנגיע באחת מחמש השנים הקרובות לעליה של 1.5 מעלות בטמפרטורה העולמית הממוצעת עולה על 40%.
על-פי הדוח, רמת הפחמן הדו חמצני (CO2) באטמוספרה היא הגבוהה ביותר מזה 800,000 שנים והגיעה במאי 2021 ל-419ppm, וגובה פני הים ימשיך לעלות במשך מאות ואפילו אלפי שנים, כתוצאה מחום שכבר נאגר במעמקי האוקיינוסים, ויביא להצפה של אזורים הסמוכים לים.
ההבדלים של חצי מעלה אולי נראים קטנים, אבל מחקרים מראים שמשמעות ההבדל בין עלייה של 1.5, 2 ו -3 מעלות צלסיוס עצומה: על-פי התחזיות, ממוצע משך הבצורת העולמית יעלה בהתאם בין חודשיים, ארבעה ועשרה חודשים.
עלייה כזו תפגע במגוון המינים, בזמינות המים, ביכולת שלנו לייצר מזון לאוכלוסיית העולם. העלייה בטמפרטורה פוגעת בתפקודן של המערכות האקולוגיות המהוות את הבסיס לקיומה של האנושות. המערכות האקולוגיות מספקות שירותים חיוניים לרווחת האדם כגון חמצן, קיבוע פחמן, מים נקיים, שירותי האבקה, נופש בחיק הטבע ועוד. חלק מן המערכות האקולוגיות, כגון שוניות אלמוגים וקרחונים נפגעו כבר היום באופן בלתי הפיך וההערכות הן שכמיליון מיני בעלי חיים וצמחים נמצאים בסכנת הכחדה מוחשית.
על פי הדוח, שכיחות אירועי הקיצון, כגון גלי חום, שיטפונות וסופות צפויה להמשיך ולעלות בקצב מהיר, והאירועים האחרונים שהתרחשו ברחבי העולם וגבו מחיר גבוה בחיי אדם, נפש ורכוש, כאשר האוכלוסיות החלשות הן הפגיעות ביותר, ממחישות לנו באופן ברור את התוצאות.
פרסום
אחד החידושים של דוח זה הוא התמקדות באירועי קיצון אזוריים והקשר בין אירועים אלו לפעילות האנושית. לצד גלי החום שוברי השיאים, ושריפות הענק חסרי התקדים, השיטפונות ההרסניים שהתרחשו במקומות רבים בעולם בשבועות האחרונים, דוח זה שם דגש על אירועי קיצון ברמה האזורית, נושא שצריך להדאיג את מקבלי ההחלטות והציבור כאחד.
בעיצומו של עוד גל חום ארוך ומתיש שעברנו בישראל, דוח זה צריך להוות קריאת השכמה גם עבור ממשלת ישראל. זה הזמן לפעול ומהר – להפחתת פליטות גזי החממה מחד ולהיערך טוב יותר להשפעות שינוי האקלים הבלתי נמנעות מנגד.
עד כה נעשה מעט מידי ולאט מידי על מנת למנוע את המשך ההתחממות בכל העולם. על מדינות העולם החתומות על אמנת האקלים להחיש את צעדיהן לצמצום פליטות גזי החממה ולשאוף למאזן 0 פליטות.
הבשורה האופטימית היא שעל-פי המדענים עדיין לא מאוחר מדי, אבל צריך לפעול מהר ובנחישות. עלינו להציב יעדים שאפתניים, להאיץ תהליכים, לאפס את פליטת גזי החממה ובמקביל להיערך להשפעות הבלתי נמנעות של שינוי האקלים, שאותן אנחנו חווים כבר היום.
