איי חום אורבניים

הסיכוי לעצור את משבר האקלים והתחממות הטמפרטורה הולך וקטן על ערי ישראל להיערך לאירועי מזג אוויר קיצון ולנקוט באמצעים לקירור המרחב הציבורי כמו מסדרונות קרים שימזערו את הנזקים הצפויים לפני שיהיה מאוחר מדי

עופר קרן ויונת קרן צוות קרן ידע אנרגיה

 

פרסום

בכל עיר בעולם ישנם אזורים בהם קשה מאוד לעמוד בזמן גל חום, בזמן שהשמש זורחת, הלחות בשיאה, בצוהרי היום כאשר אין משב רוח מרענן. שילוב של אוויר עומד, שמש יוקדת ולחות גבוהה מייצר עומס חום קיצוני.

הבתים ברחובות מונעים את תנועת הרוח, הכבישים פולטים את החום שלא הצליחו לאגור והמכוניות שורפות דלק ומייצרות זיהום אוויר וחום מעבודת המנועים. בתוך הבתים נאגר חום רב ואנחנו משתמשים במזגנים כדי להוציא את עודפי החום מהמבנים לאוויר החם של הרחוב. אזורים אלו סובלים מעלייה של 4-5 מעלות יחסית לרחובות אחרים, בהם יש צל, תנועת אוויר וצמחיה הסופגת את החום. מקומות אלו נקראים בשפה המקצועית איי-חום עירוניים ((Urban Heat Island.

 

סכנת חיים

כולנו שמענו בתור ילדים את הסיפור המופלא על הצפרדע המתבשלת, שבמרכזו צפרדע    שהושמה בסיר עם מים. לאט לאט מחממים את המים, הצפרדע מסתגלת לשינויי הטמפרטורה ובסוף, רגע לפני שהיא מוכיחה לנו שאפשר להסתגל למשבר האקלים, היא מסיימת את חייה מבושלת כהלכה. בכל גל חום במדינת ישראל אנשים נפגעים מהשפעות החום. מעבר לרמה מסוימת איננו מצליחים לשחרר את עודפי החום מהגוף ואם אין לנו מקום מפלט אליו נוכל לברוח בשעה שחם ברחוב, או שנגזר עלינו לחיות באי חום עירוני- אנחנו נמצאים בסכנה בריאותית של ממש שיכולה להפוך לסכנת חיים.

אם אנחנו צריכים לעבוד ברחוב בעבודה פיזית, או שהחלטנו לרוץ מרתון ביום חמסין או שסתם חיכינו לאוטובוס בתחנת אוטובוס ללא צל – טמפרטורת הגוף שלנו תעלה ואנחנו עלולים לקבל מכת חום ואף להיות בסכנת חיים. מידע זה מוכר היטב במערכת הבריאות  ולמרות זאת אנחנו לא ממש מבינים את הצורך ואת הדרכים הנדרשות להתגוננות. לכן, ממש כמו הצפרדע, אנחנו חושבים שאנחנו מתרגלים אולם המצב בהחלט מהווה סכנה לבריאותנו ולעיתים אף לחיינו.

מדינת ישראל צומחת בקצב שאינו מוכר במדינות המפותחות, דבר המחייב בנייה מאסיבית.  במילים אחרות, אנחנו הופכים שטחים פתוחים ופרדסים ירוקים לשכונות חדשות בהן אין מספיק שיחים ועצים היכולים לבלום את עליית הטמפרטורה. בניית השכונות החדשות בהן סוללים  עוד כבישים ועוד מבנים נעשית היום לצערנו ללא חשיבה סביבתית מספקת. ישנו אומנם תקן לבנייה ירוקה שבשנה שעברה הפך למחייב, אולם הוא מתייחס לעובי הבידוד ולטיב החלונות, ולא מתייחס לצורך הקיומי בעצים ובצל במרחב הציבורי.

 

מפת חום עירונית

בכל משבר אפשר לזהות גם הזדמנויות לשיפור. צוות קרן אנרגיה זכה במיזם של האיחוד האירופי, מיזם המופעל בארץ על ידי אוניברסיטת תל אביב. מטרתנו לדאוג לכך שעובדי העירייה והתושבים יכירו ויבינו את תופעת איי החום העירוניים, יתחילו להתמודד ולסייע לאוכלוסיות הפגיעות בתהליך היערכות לימים חמים והסתגלות לשינוי. אין ספק שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך במדיניות העסקים כרגיל ביום חם במיוחד, ביום לח במיוחד ובעיקר לא ביומו השלישי של גל החום. זוהי פשוט סכנת חיים! אנחנו צריכים להגן על התושבים ובעיקר על האוכלוסיות הפגיעות ביותר: קשישים, תינוקות, דלי האמצעים ואוכלוסיות בעלות מחלות רקע שונות.

בעקבות פרסומות, פעולות חינוכיות וקמפיינים רבים שנערכו במהלך השנים, למדנו להישמר מהשמש הישירה המהווה סכנה להתפתחות מחלת הסרטן. למדנו למרוח קרם הגנה, ללכת עם כובע ועם שרוול ארוך. אולם עדיין לא העלנו על סדר היום את הסכנה המיידית הטמונה בחשיפה לחום בחיי היומיום שלנו. כישראלים שחיים במדינה חמה אנחנו לפעמים אפילו מתגאים ביכולתנו להתמודד עם החום, לשהות בחוץ בכל שעות היום ולהמשיך לקיים את השיגרה היומיומית. רק במקרים חריגים במיוחד של עומס חום מפורסמת הודעה על ביטול אימונים צבאיים או טיולים והציבור מתבקש לשהות ככל הניתן במקומות מוצלים. אולם אלו מקרי קיצון ולא באה בצידן אזהרה מיציאה החוצה של קבוצות הסיכון שצוינו.

עד כאן הצגנו את הנתונים היבשים והמפחידים ולכן במיזם שלפנינו הגדרנו מטרה ברורה מאוד: אנחנו מפתחים ארגז כלים שיאפשר לכל מנהל, לכל עובד בעירייה ולכל תושב הלוקח חלק בפעילות שלנו להבין את משבר האקלים ומשמעותו. בעזרת הפעילות החדשה שאנחנו מפתחים לראשונה נהפוך את שטח העיר כולו למעבדה. לאחר הדרכה קצרה כל משתתף בהכשרה יקבל מד טמפרטורה ולחות ונצא יחד למעבדה- שהיא למעשה רחובות העיר כדי לחקור את התופעה. המטרה היא שכל משתתף יוכל להרגיש על גופו כיצד זה מרגיש לעמוד בשמש ברחוב לא מוצל ולחכות כ- 10 דקות להגעת האוטובוס. כל אחד יוכל להוסיף על מפת העיר את המדידות שהוא עשה ואפילו את התחושה האישית שלו, איך הרגיש כאשר צעד ברחוב "כלוא" ואיך עברה עליו הצעידה ברחוב עם צמחים ורוח נעימה. כך נייצר מפת חום עירונית שהנתונים שבה נצברים מהפעילות בשטח אותה מבצעים עובדי הרשות, נציגי בתי ספר, או התושבים.

כל המידע יצטבר על גבי מפה חדשה איתה נוכל לחזור למשרד ולחשוב מעבר לגבולות הדמיון. מטרתנו לוודא שכל מנהל מחלקה לוקח על עצמו משימות. לדוגמה, מנהל אגף החינוך נדרש להסביר לבני ובנות הנוער כיצד ניתן להתמודד עם גלי חום במרכז עירם, נדרש לוודא שיש מספיק צל ליד גני הילדים ואף צריך לדאוג שכל ילד המגיע לבית ספר עם טלפון ביום של גל חום, ישלח הודעה לקרובי משפחתו בנוסח "היי אל תצאו היום מהבית בשעות החמות, מסוכן בחוץ".

 

למנוע תמותה מיותרת

בישראל, כאשר יש התרעות צבע אדום, כולם יודעים בדיוק מה לעשות: היכן לתפוס מחסה, כמה זמן להמתין בו וכיצד לחזור לשגרה. כאשר יש גל חום וצריך להגיע לבית הספר או להמתין לאוטובוס ברחוב, אין לנו מושג איך להתנהל. יתכן כי האחראי על התחבורה הציבורית בעיר, יכול לבקש להזיז תחנת אוטובוס מספר מטרים לעבר העץ הקרוב, או להביא סוכך כדי שהתחנה, שהיא בפועל רק עמוד ברזל העומד בשמש, תועבר למקום בו יש צל ואנשים יוכלו לחכות לתחבורה הציבורית בצל. מחלקת שיפור פני העיר מחויבת לחשוב פעמיים לפני שהיא בוחרת להוריד כמה עצים כדי לדאוג לעוד מקומות חנייה בעיר.

כל המחלקות בעירייה צריכות לקחת חלק בתהליך חשוב זה. כולם הופכים להיות חלק מהאתגר. בשלב זה לא נצליח לשנות את האקלים ומכאן שיהיו ימים חמים יותר משנה לשנה. אולם ניתן להצליח לשנות את תפיסת התפקיד של מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות כדי שידאגו למנוע תמותה מיותרת מאירועי מזג אוויר קיצוניים. זהו בהחלט אתגר גדול שעד היום לא היה מספיק על סדר היום, אך ניתן לפעול אחרת.

את מפגש הפתיחה למיזם ביצענו כסיור מודרך בשטח אוניברסיטת תל אביב. ביצענו מפגש זה עם נציגים מאיטליה, ספרד ופורטוגל והצלחנו בשעה אחת להציג בפניהם את תופעת איי החום העירוניים בתוך שטח האוניברסיטה. לאחר שעומדים כשתיים עד שלוש דקות בחוץ במהלך חודש מרץ, פתאום מבינים עד כמה חשוב העץ, כמה חשוב לשמור על העצים סביבנו וכמה חשוב להגן על עצמנו כחלק מהרצון להמשיך לקיים אורח חיים תקין גם במזג אוויר קיצוני.

 

שינוי המסלול וסדר היום

המצב כיום די עצוב. כבר כשבע שנים קיימת החלטת הממשלה שצריך להיערך למשבר האקלים אך בהיעדר שגרת עבודה של משרדי ממשלה, התוכנית לא מתקדמת, לא נעשים צעדים משמעותיים לשינוי סדר היום ולכן אנחנו בתקלה. אנחנו ממשיכים לבנות שכונות חדשות ואלפי מבנים שאינם מתאימים לאקלים בארץ. אנחנו נדרשים לנסות לחשב את המסלול מחדש, ממש להבין שביום חם במיוחד חייבים לשנות את המסלול שלנו ולמעשה את סדר היום שלנו כדי לא להיקלע לאי החום העירוני.

המיזם שלנו חייב לגרום לשינוי בתודעת התושבים ולדחוף לתחילת ביצוע הצעדים השונים. השיטה שבחרנו היא סוג של מעבדה פתוחה, סוג של משחק שבו למשך שעה חובשים מנהלים ברשות המקומית את 'כובע החוקרים' – לא מתבססים על כתבה, מאמר או מצגת אלא יוצאים לרחוב ומודדים, חוקרים בעצמם עד כמה משפיע עלינו גל החום. כאשר המשחק המהנה הופך מחוויה לתובנה, מתרחש תהליך של למידה אמיתית.

פרסום

מטרתנו ליצור מספר תוצרים. חשוב לנו לשנות את ההבנה, את 'המיינד סט' של העובדים והתושבים. בנוסף נייצר קמפיין הכולל תמונות טובות של תושבים ושל עובדי עירייה החוקרים את התופעה כך שיעלו לרשתות החברתיות ולכל מקום בו אנשים נוספים יכולים להדהד את המסרים. בנוסף, את המידע שהמשתתפים יאספו, נרכז כך שמשתתפים נוספים יוכלו להתרשם מהמדידות וכמו כן יוכלו לבצע מעקב רב שנתי – האם יש שיפור במצב בעקבות התערבות שנעשתה כגון שתילת עצים, הצבת ציליות וכדומה.

את הניסיונות נעשה בכפר סבא, עיר שהטמפרטורה הממוצעת שלה עלתה פי 10 בהשוואה לעלייה הממוצעת במדינת ישראל. בעשור האחרון עלתה הטמפרטורה הממוצעת במדינת ישראל ב – 0.4 מעלות, אך במרכז כפר סבא הטמפרטורה הממוצעת עלתה ב – 4 מעלות בעשור! יש לשים לב שמדובר בממוצע, כך שמאוד יתכן שבימי הקיצון העלייה אף גבוהה יותר.

 

ייצור מסדרונות קרים

אנחנו יודעים לשרוד את השינוי בעזרת מזגנים גדולים יותר ובעזרת שינוי קל בסדר היום, אבל מי שבאמת מבין בעניין יודע שחייבים לחשוב אחרת. צריך לחשוב איך לבודד את הבתים ולא רק החדשים, איך לדאוג שהעירייה תייצר מסדרונות קרים שהילדים יוכלו ללכת בבטחה לבית הספר ושהמבוגרים יוכלו ללכת למכולת או לקופת החולים, ועלינו אפילו לייצר מקומות ממוזגים שיוכלו לקלוט אוכלוסייה דלת אמצעים שלא תוכל להפעיל מיזוג.

ישנם ימים בהם אנחנו צריכים להיכנס לסגר מרצון כמו בקורונה, בשעות שבחוץ יש יותר מ-33 מעלות ואין לנו אפשרות לשחרר מהגוף את החום, כי הלחות עברה את ה- 80% ועומס החום הגיע לנקודה שבה אנחנו לא שורדים. האוכלוסיות הפגיעות הן אנשים מבוגרים, בעיקר נשים מעל גיל 60, אנשים עם מחלות רקע והסובלים מעודף משקל. במקרה שהטמפרטורה עולה מעל 35 מעלות ישנה עלייה בפניות לחדרי המיון.

העלייה בטמפרטורה משבשת את המאזן התרופתי ואת כל מערכות הגוף. על הרשויות המקומיות להתמקד בנושא, ללמוד אותו וללמד את התושבים כיצד עליהם להתגונן ואיך להפחית את הפגיעה מגלי החום ומאיי החום העירוניים. זוהי משימה חדשה שלא הייתה על סדר היום בעבר וחשוב להתחיל בה כבר עכשיו.

הקיץ מגיע וכדי למנוע אסון עקב היעדר הערכות – נשמח לצרף להכשרות שלנו נציגים מרשויות מקומיות: תומכים, חוקרים, בעלי מקצוע ובעלי עניין המוזמנים לקחת חלק פעיל ללא כל עלות בסמינרים המקוונים ולהגיע כמשתתפים לפעילות בכפר סבא במהלך האביב עוד לפני גל החום הקרוב. כולנו חייבים להסתגל למשבר, להתחיל להתמודד עם איי החום העירוניים ולהבין את הצורך לפעול.

[email protected] .

﮲קרן ידע אנרגיה מובילה בנושא ייעול וחיסכון, ניהול, בקרה וביצוע פרויקטים בתחום החיסכון באנרגיה. 054-7703717

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל "אייר נט ". אייר נט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום האוורור ,מיזוג האוויר הקירור והחימום התעשייתי באייר נט תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום האוורור ,מיזוג האוויר הקירור והחימום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

הבידוד בזכות שיטת ICF של אייקונקס מאפשר חיסכון באנרגיה, ללא חימום בחורף ומע...

03/06/2024

שרשרת קירור משופרת יכולה להפחית בחצי את בזבוז המזון

30/05/2024

מקרר ORNL משתמש ב-PCM כדי לשמור על טמפרטורות נמוכות

28/05/2024

מה המגבלות של מזגנים תעשייתיים: מתי הם לא מצליחים לקרר

22/05/2024

המאבק על המעבר לגזי קירור ירוקים: ח"כ אייכלר דורש חיישנים חדשים

16/05/2024

מהו המחירון הנכון להתקנת מזגן ? מאמר דעה

15/05/2024

הבידוד בזכות שיטת ICF של אייקונקס מאפשר חיסכון באנרגיה, ללא חימום בחורף ומע...

03/06/2024

שרשרת קירור משופרת יכולה להפחית בחצי את בזבוז המזון

30/05/2024

מקרר ORNL משתמש ב-PCM כדי לשמור על טמפרטורות נמוכות

28/05/2024

מה המגבלות של מזגנים תעשייתיים: מתי הם לא מצליחים לקרר

22/05/2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום