למדו איך לקרר את המפעל שלכם בלי לחמם את העולם.

רוב המפעלים בישראל תלויים לחלוטין במערכות קירור ומיזוג. הן נמצאות בלב פעילות ייצור, באחסון חומרי גלם, בשמירה על איכות מוצר, בחדרי מחשוב ובמערכות תהליך שונות. כל עוד המערכות פועלות, הנושא כמעט ואינו עולה לדיון. אך בשנים הקרובות עלול להיווצר מצב שבו דליפת גז פשוטה במערכת קירור תוביל להשבתה ממושכת ופגיעה ברציפות התפקודית. לא בגלל מורכבות התיקון, אלא משום שלא יהיה גז קירור זמין למילוי.

הסיבה לכך היא שינוי רגולטורי עולמי משמעותי: תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול. תיקון זה מחייב מדינות להפחית בהדרגה את השימוש בגזי קירור מסוג HFC – גזים שנמצאים כיום ברוב מערכות הקירור והמיזוג בתעשייה. אמנם גזים מסוג HFC אינם פוגעים בשכבת האוזון כמו קודמיהם, אך השפעתם האקלימית משמעותית מאד ונמדדת ב-GWP (global warming potential). מומלץ לבחור בקררים בעלי GWP נמוך מ-750 עבור רוב המערכות, למעט מערכת קירור לאחסנת מוצרים שם מומלץ לבחור בגז קירור בעל GWP נמוך מ-150. בחודש אוגוסט 2025 פרסם המרכז לתעשייה מתקדמת מאמר רקע בנושא, ניתן למצוא אותו כאן.

תחת תיקון קיגאלי, ישראל מחויבת להפחתה הדרגתית של השימוש בגזי HFC ביחס לכמות הבסיס שנקבעה על סמך ממוצע הצריכה בשנים 2011–2013. היום אנו עומדים על 25% הפחתה, כאשר לוח הזמנים להמשך ההפחתה דרמטי למדי ועומד בשלוש השנים הקרובות על הפחתה שנתית של 15%, כך למעשה המגבלה הרגולטורית כבר פעילה.

פרסום

האלטרנטיבה: אי עמידה בתיקון קיגאלי

התגובה הבינלאומית הידועה כבר עכשיו – מגבלות סחר חמורות

שנת 2028 – האיחוד האירופי קבע ברגולציה שלא יתקיים מסחר בגזי HFC ובמערכות המכילות אותם עם מדינות שלא יאשררו את תיקון קיגאלי

שנת 2033 – כל המדינות שאישררו את תיקון קיגאלי לא יסחרו בגזי HFC עם מדינות שלא אישררו את התיקון. כבר היום 172 מתוך 197 מדינות (כולל כל המדינות המפותחות וכל המדינות שמייצרות את הגזים האמורים) אישררו את התיקון ומחויבות לאיסור הסחר. מאחר וישראל מייבאת את כל גזי ה-HFC ואין לה יכולות יצור כלל – המשמעות היא צניחה לאפס של כמויות ה-HFC בישראל.

ההשלכה המעשית היא ירידה משמעותית בכמות הגזים הזמינה בשוק. כאשר ההיצע מצטמצם אך מספר המערכות התלויות בגזים הללו נשאר גבוה, נוצרת תחרות על כל קילוגרם של קרר. בפועל, כל שרשרת האספקה משתנה. ספקים מתעדפים לקוחות גדולים, זמני האספקה מתארכים, עלויות תחזוקה עולות ולעיתים פשוט אין גז זמין כאשר מתרחשת תקלה. והתוצאה – עליית מחירים, וזמינות מוגבלת עד כדי חוסר יכולת להשיג גז קירור כאשר הוא נדרש.

עבור מפעלים רבים הסיכון האמיתי הוא תפעולי

מערכות קירור דורשות לאורך חייהן פעולות תחזוקה שונות: מילוי גז לאחר דליפה, החלפת רכיבים, טעינה מחדש לאחר תיקון משמעותי או שדרוג. כאשר גז הקירור זמין וזול יחסית מדובר בפעולות שגרתיות. אבל כאשר הגז הופך למשאב מוגבל או יקר מאוד – המשמעות יכולה להיות השבתה ממושכת של מערכת עד להשגת הקרר המתאים, עצירת קווי ייצור, פגיעה באיכות מוצר, אובדן חומרי גלם ולעיתים אף להפרת התחייבויות ללקוחות.

מפתה לחשוב שכל מפעל יוכל למצוא פתרון בעתיד כאשר תגיע הבעיה. אך כאשר כלל המשק ממשיך להסתמך על אותם גזים בדיוק, כולם מתחרים בסופו של דבר על אותו משאב מצטמצם. במשחק הכיסאות הלאומי – יהיו מי שיישארו ללא פתרון.

הפתרון הוא הקטנת התלות בגזי HFC

לצד זאת חשוב להבין כי המעבר מגזי HFC אינו קפיצה אל הלא-נודע. חלק מאפשרויות הקירור החלופיות מלוות אותנו עוד מהמצאת המיזוג והקירור, ובשנים האחרונות פותחו והוטמעו בעולם פתרונות נוספים הן ברמת גזי הקירור עצמם והן ברמת יעילות ובטיחות המערכות.

החלפת טכנולוגיה היא פתרון חיוני, אך היא הכי יעילה כלכלית אם היא מתבצעת בסוף החיים הטבעי של המערכת הקיימת תוך שילוב אמצעים של מניעת דליפות במהלך שנות הפעילות, ושמירת הקררים לשימוש חוזר בתום הפעילות. כמו כן, מעבר לטכנולוגיות חדשות, ובמיוחד במערכות גדולות ומותאמות אישית, יכול להיות מורכב. מערכות מיזוג וקירור אינן מוחלפות בן-לילה, ולעיתים מדובר בפרויקטים הנדסיים מורכבים הדורשים זמן, תכנון והשקעה.

מיפוי

השלב הראשון והחשוב ביותר הוא להבין את נקודת המוצא של המפעל על מנת לבנות תוכנית פעולה מותאמת אישית. רשימת הבדיקה הבאה יכולה לסייע בבניית תמונת מצב ראשונית.

• זיהוי מערכות
  • כמה מערכות קירור ומיזוג פועלות באתר?
  • למה משמשת כל מערכת?
• תלות תפעולית
  • מה יקרה אם המערכת תפסיק לפעול?
  • כמה זמן ניתן להפעיל את המפעל ללא אותה המערכת?
  • האם קיימות מערכות גיבוי?
• סוגי גזי קירור
  • איזה סוג קרר נמצא בכל מערכת?
  • מהו ערך ה-GWP של הגז?
  • האם קיימות מערכות שכבר משתמשות בגזים חלופיים?
• כמות הגז במערכות
  • כמה קרר מכילה כל מערכת?
  • מהי צריכת הגז השנתית לצורכי תחזוקה ומילוי?
• גיל המערכות
  • מה גיל כל מערכת?
  • כמה שנות שימוש נותרו לכל מערכת?
  • מה תדירות התקלות והדליפות?
  • האם קיימת תוכנית להחלפת ציוד בשנים

מיפוי כזה מאפשר לזהות במהירות מערכות ברמות חשיבות תפקודית גבוהה, בסיכון גבוה, מערכות המתקרבות לסוף חייהן והזדמנויות לשדרוג או החלפה. לאחר המיפוי ניתן לבחון מגוון פעולות להפחתת הסיכון התפעולי ולהתאימן לצרכי המפעל.

תחזוקה מונעת ומניעת דליפות

כמחצית מכמות הקרר המיובאת לארץ כל שנה משמשת למילוי מחדש של מערכות.

דליפות קרר הן אחד הגורמים המרכזיים לצריכת גזים במערכות קיימות. תחזוקה מונעת, ניטור יעיל ואיתור מוקדם של דליפות ותיקונן, יכולים להפחית משמעותית את הצורך במילוי גז. הצעדים האפשריים לצמצום דליפות כוללים:

• מעקב אחר כמויות הקרר הנדרשות למילוי חוזר לצורך זיהוי מערכות דולפות
• בדיקות צנרת תקופתיות
• התקנת מערכות ניטור דליפות בחללים רלוונטים או במערכות המיזוג והקירור עצמן
• טיפול מהיר באירועי דליפה
• בדיקת איכות התיקון מספר ימים לאחר הביצוע
• יצירת תמריצים לעוסקים בתחום לצמצום אירועי דליפה

יש להקפיד כי במהלך אירועי תחזוקה ותיקון לא יתבצע שיחרור של קררים לאוויר אלא שמירתם לשימוש חוזר או מיחזור.

זהו אחד הכלים הפשוטים והזולים ביותר לצמצום התלות בגזי קירור, והוא משמעותי במיוחד במערכות ותיקות עם צנרת גז קירור ארוכה ומסועפת.

הסבת מערכות קיימות

בחלק מהמקרים ניתן לבצע הסבה של מערכת קיימת לשימוש בגז חלופי בעל פליטות נמוכות יותר. הסבה יכולה להתבצע בשתי דרכים כתלות בסוג הקרר המוחלף והמחליף:

• כאשר הגז המחליף דומה ברמת הסיכון (רעילות/דליקות) שלו לגז המוחלף ניתן לבצע drop in – שאיבה של הקרר הישן והחלפתו בקרר חלופי, תוך כיוונון המערכת אך ללא שינויים משמעותיים נוספים.
• כאשר הגז המחליף הוא בעל רמת סיכון גבוהה מהגז המוחלף נדרש retrofitting – נדרשת גם החלפת רכיבים על מנת להתאים לתכונות הגז החדש הן ברמת התפקוד כקרר והן לצורכי בטיחות.

הסבה היא כלי שימושי בעיקר בטווח הקצר והבינוני, כאשר יש צורך לתמוך במערכות קיימות עד להחלפתן אך מדובר בפתרון ביניים בלבד שיש לו לרוב מחיר ביעילות האנרגטית של המערכת.

במידה ובוחרים באפשרות זו, יש לשמור את הקרר הישן לשימוש חוזר, מיחזור או השמדה כמתואר בהמשך.

רכישת מערכות קירור בטכנולוגיה דלת פליטות

כאשר רוכשים מערכת חדשה, אם בשל היווצרות צורך חדש או כהחלפה של מערכת שסיימה את חייה, בחירה בטכנולוגיה דלת פליטות היא הפתרון היעיל ביותר לטווח הארוך. מערכות חדשות רבות כבר מתוכננות לעבוד עם גזים בעלי השפעה אקלימית נמוכה וקיימים פתרונות לרוב צרכי המיזוג והקירור.

בין האפשרויות הקיימות ניתן למצוא מערכות קירור המבוססות על קררים טבעיים כגון CO₂, אמוניה ופחמימנים כגון פרופאן ואיזו-בוטאן, ועל דור חדש של גזים סינטטיים ממשפחת ה-HFO שלהם השפעה אקלימית נמוכה מאוד (1).

(1) יש לציין כי באירופה נשקלת הטלת מגבלות על שימוש בגזי HFO (ו-HFC) מסוימים כחלק ממגבלות נרחבות יותר על חומרים אורגניים מופלרים (PFAS) אשר מאופיינים ביציבות גבוהה, הצטברות ברקמות ביולוגיות ופוטנציאל להשפעה בריאותית מזיקה. אם יוטלו מגבלות כאלו, עלולה להיות לכך השפעה מסוימת על הזמינות המסחרית של חלופה זו, ותחזוקתה.

פרסום

גם גז מסוג R-32 ממשפחת ה-HFC ותערובות הכוללות גזי HFC, יכולות להוות חלופות רלוונטיות בטווח הזמן הנוכחי בשל השפעתם האקלימית הבינונית, שהינה נמוכה משמעותית מהגזים המצויים בשימוש כיום. טכנולוגיות אלו כבר נמצאות בשימוש רחב בתעשייה ובמסחר במדינות רבות, ולעיתים אף מציעות יתרונות נוספים כגון יעילות אנרגטית גבוהה יותר.

לקריאה נוספת על חלופות דלות פליטות:
מדריך החלופות של המשרד להגנת הסביבה
אתר נציבות האיחוד האירופי Climate-friendly alternatives to F-gases

מיחזור והשמדת קררים

כאשר מערכת יוצאת משימוש ניתן לאסוף את הקרר במערכת, לשאוב אותו, לנקות אותו ולהשתמש בו מחדש או למכור אותו לשוק הצמא לקררים. פעולה זו מפחיתה את הצורך בגז חדש ומקטינה את התלות בזמינות בשוק. כאשר לא ניתן למחזר את הקרר, אפשרות חשובה נוספת היא השמדה מבוקרת בטכנולוגיות המאושרות על ידי פרוטוקול מונטריאול. לעיתים קשה לבנות לכך טיעון עסקי ישיר, אך מדובר בפעולה חשובה למניעת פליטת גזי חממה חזקים לאטמוספירה. השמדה מבוקרת של קררים היא חלק מהאחריות הסביבתית של ארגונים למען הדורות הבאים.

קיימות בישראל מספר אפשרויות למיחזור והשמדה. תחום זה צפוי להתפתח ככל שהדרישה תעלה.

החלפת מערכות יכולה להתרחש בכל שלב, במיוחד כאשר ציוד ישן מגיע לסוף חייו. הסבת מערכות היא בדרך כלל פתרון זמני ולכן רלוונטית בעיקר בטווח הקצר. לעומת זאת, תחזוקה מונעת, ניטור דליפות, מיחזור והשמדה הם פתרונות רלוונטיים בכל טווחי הזמן שבהם ילוו אותנו מערכות המשתמשות בקררי HFC.

המעבר מגזי HFC הוא תהליך גלובלי שכבר נמצא בעיצומו. זמינות הגזים צפויה להצטמצם, המחירים יעלו, והקושי לתחזק מערכות קיימות ילך ויגבר.

לסיכום

מפעלים שיבחרו להיערך מוקדם יוכלו לתכנן את המעבר בצורה מדורגת ומבוקרת, להפחית סיכונים תפעוליים ולשלוט טוב יותר בעלויות.

יועצי המרכז לתעשייה מתקדמת עומדים לשרותכם גם בנושא זה. לקביעת פגישת ייעוץ.
למדו איך לקרר את המפעל שלכם בלי לחמם את העולם.