למרות החלטת הממשלה לפנות את מתחם בתי הזיקוק עד 2031, מסמך ממשלתי חדש מגלה כי שיקום הנזקים שנגרמו בתקיפות הטילים יימשך שנים. במקביל מקודם צו חירום שיאפשר הקמת מיכל אחסון חדש בפטור מהיתר בנייה, כדי לשמור על אספקת הדלקים למשק.
מסמך ממשלתי חדש חושף את ממדי הפגיעה שנגרמה למתחם בתי הזיקוק (בז״ן) בחיפה בעקבות מתקפת הטילים שיוחסה לאיראן, ומלמד כי תהליך השיקום המלא של המתקן צפוי להימשך עד שנת 2028.
הנתון בולט במיוחד על רקע החלטת הממשלה לפנות את מתחם בז״ן ממפרץ חיפה עד שנת 2031, כך שבפועל המדינה צפויה להשקיע בשיקום תשתיות שימשיכו לשרת את משק האנרגיה רק במשך מספר שנים נוספות, עד למימוש תוכנית הפינוי.
בית הזיקוק בחיפה הוא הגדול בישראל ומספק כשני שלישים מצריכת הדלקים במשק. בשל חשיבותו האסטרטגית, כל פגיעה משמעותית בפעילותו משפיעה ישירות על ביטחון האנרגיה של ישראל ועל רציפות אספקת הדלקים.
פרסום
פגיעה בתשתיות הליבה של בתי הזיקוק
מהמסמכים עולה כי הפגיעות לא הסתכמו במתקן בודד, אלא כללו שורה של מערכות קריטיות ובהן טורבינות גז, דודי קיטור, חדרי חשמל, מתקני אחסון תזקיקים ומערכות תפעול נוספות החיוניות להפעלת בית הזיקוק.
במסמך הממשלתי מודגש כי הפגיעה במתקני האחסון משפיעה באופן ישיר על יכולת ייצור הבנזין התקני ועל אספקתו למשק. "העדר היקף אחסון לתזקיקים משפיע ישירות על יכולת ייצור בנזין תקני הנדרש למשק ועל אספקתו לצרכנים", נכתב.
המשמעות היא שלא מדובר רק בנזק תשתיתי, אלא בפגיעה שעלולה להשפיע על יכולת הייצור והאספקה של דלקים למשק הישראלי בתקופה רגישה.
המדינה מקדמת צו חירום לשיקום מהיר
במקביל לפרסום המסמך מקדם משרד הפנים טיוטת צו חירום, שנועדה לאפשר שיקום מהיר של התשתיות שנפגעו באמצעות פטור מהיתר בנייה לעבודות דחופות.
אחד הסעיפים המרכזיים בצו מאפשר להקים מיכל אחסון תזקיקים חדש במקום המיכל שנהרס בתקיפות, במטרה להשיב במהירות את יכולת האחסון וההזרמה של מוצרי הדלק.
לפי ההצעה, ביצוע העבודות יהיה כפוף לאישור המשרד להגנת הסביבה ולעמידה במגבלות התכנון הקיימות, כאשר תוקף הוראות הצו יעמוד על 36 חודשים.
בממשלה מסבירים כי הליכי הרישוי הרגילים עלולים להימשך זמן רב, ולכן נדרש מנגנון חירום שיאפשר את המשך פעילותו של בית הזיקוק ואת שמירת הרציפות באספקת הדלקים למשק.
יהב: "בז״ן הפך לסיכון אסטרטגי"
פרסום המסמך הצית מחדש את הוויכוח הציבורי סביב עתיד מתחם בז״ן במפרץ חיפה.
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, חזר על דרישתו להאיץ את פינוי בתי הזיקוק וטען כי המלחמות האחרונות המחישו עד כמה המתחם מהווה יעד אסטרטגי לפגיעה.
פרסום
"במשך שנים אני מתריע מפני הסכנות הטמונות בריכוז מתקני תעשייה פטרוכימית בלב אזור המאוכלס במאות אלפי תושבים", אמר. לדבריו, כל פגיעה במתקנים מסוג זה עלולה להוביל לסיכונים חמורים לתושבים, לסביבה ולמשק כולו.
יהב קרא לממשלה לקצר את לוחות הזמנים שנקבעו לפינוי בז״ן והוסיף כי "ביטחונם, בריאותם ואיכות חייהם של תושבי חיפה והצפון אינם יכולים להמשיך להיות בני ערובה של מתקנים מסוכנים בלב המטרופולין ושל אינטרסים עסקיים."
בין ביטחון האנרגיה לתכנון העתידי
המסמך הממשלתי ממחיש את המתח שבין שני צרכים לאומיים: מצד אחד, הצורך להחזיר במהירות את יכולת הייצור והאחסון של אחד המתקנים החשובים ביותר למשק האנרגיה, ומצד שני, החלטת הממשלה לסיים את פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בתוך שנים ספורות.
כל עוד לא יוקמו חלופות שיחליפו את יכולות הייצור והאחסון של בז״ן, המדינה נדרשת להשקיע בשיקום תשתיות שנפגעו כדי להבטיח את אספקת הדלקים למשק. בכך הופך השיקום הזמני של המתחם לחלק בלתי נפרד ממדיניות ביטחון האנרגיה של ישראל – גם בתקופה שבה כבר מתקבלות החלטות על סגירתו בעתיד.
