בכיר ברכבת ישראל מסביר בריאיון לחשמלנט על המעבר של הרכבות הכבדות מדיזל לחשמל ועל שיתוף הפעולה ההדוק בין רכבת ישראל, חברת החשמל, נת"ע ו-HIT מכון טכנולוגי חולון
אחת ממהפכות התחבורה שעוברת מדינת ישראל היא המעבר של 'רכבת ישראל' מקטרים מונעים בדיזל לקטרים חשמליים ורישות המדינה במסילות רכבת עבור רכבות חשמליות, מהירות, שקטות ולא מזהמות.
המהפכה התחבורתית הזו מחייבת תשתיות בהיקפי עתק וציוד חדיש ומותאם, אך מעבר לכל היא מחייבת הכשרה ייעודית למספר גדל והולך של מהנדסי חישמול לרכבות כבדות. את ההכשרה הזו מבצעHIT המכון הטכנולוגי חולון, שחגג לאחרונה את סיומו של תכנית ההכשרה הראשונה. התכנית יועדה לבוגרי ובוגרות הנדסת חשמל ואלקטרוניקה בהתמחות מערכות הספק – זרם חזק וכן לסטודנטים וסטודנטיות בשנה ד' הלומדים בהתמחות מערכות הספק.
פרסום
אריאל גוטקינד, סגן מנהל אגף תכנון והנדסה ברכבת ישראל אומר: "המעבר מקטרים מונעים בדיזל לקטרים חשמליים צפוי להתפרס על פני כעשרים שנה. מדובר בתהליך מורכב, שמתבצע תוך שיתוף פעולה נדיר והדוק בין HIT המכון הטכנולוגי חולון כגוף הכשרה והסמכה לבין רכבת ישראל, חברת חשמל ונת"ע.
"גם היום מנועי ההסעה של הקטרים ברכבת ישראל הם חשמליים," מבהיר גוטקינד, "אך הם מקבלים את הזרם מגנרטור דיזל היושב בתוך הקטר. הגנרטור מתודלק בדיזל, ממנו מופק חשמל המשמש לתנועת הרכבת. מוסכי רכבת ישראל ומתחמי התחזוקה שלה מותאמים עדיין לדיזל גנרטורים, אך העידן הזה מסתיים אט אט והמציאות בתחום הרכבות עומדת להשתנות."
מה עומד בלב המהפכה?
"רכבת ישראל עוברת להנעה חשמלית ישירה. זו מהפכה במובנים רבים. לא יהיו יותר זמני תדלוק לרכבות נוסעים. הרכבות יקבלו את האנרגיה הדרושה להן ישירות מרשת חשמול שהולכת ונבנית מעל למסילות. בד בבד אנו רוכשים יותר ויותר קטרים חדשים ועוסקים בהסבת קטרים קיימים והתאמתם למציאות החשמלית. מדובר בפרויקט בסדר גודל כ 12 מיליארד שקל."
מה עוד נדרש לבצע, כדי שישראל תיהנה מרשת רכבות חשמליות?
"אנו מקימים בימים אלה, במאמץ מרוכז, רשת מסילות חשמלית באורך של למעלה מ 1300 ק"מ. הרשת תניע את כל רכבות הנוסעים, אך בשלב זה לא את רכבות המסע, שימשיכו לעת עתה להיות מונעות בדיזל. את האנרגיה אנו רוכשים מחברת החשמל. מדובר במתח עליון של 161 קילו-וולט, שיסופק בסיוע 15 תחנות השנאה רכבתיות, שהשליטה עליהן תתקיים באמצעות חדרי בקרה ייעודיים."
"זו עובדת יסוד. כדי להבטיח את הצלחת מהלך החישמול אנחנו זקוקים לכוח אדם ייעודי, שיתמחה בחישמול רכבות ובתפעולן. הקורס החדש שפיתחו עבורנו במכון הטכנולוגי בחולון מעניק ידע ייחודי וחיוני. זוהי הייתה הפעם הראשונה בה בכירים מרכבת ישראל, מחברת חשמל ומחברת נת"ע ישבו יחד ולמדו אל המערכות של החברות השותפות לתהליך. מעבר לכך נדרשת הכשרה ייחודית וייעודית במקצועות החשמל. כדי להצליח באתגר אנו זקוקים למהנדסי חשמל, להנדסאי חשמל ולטכנאי חשמל עם הכשרה ספציפית לחישמול רכבות. מדובר במקצוע לכל דבר ועניין. קורס הבכורה בHIT הוא הסנונית הראשונה בהכשרת הדורות הבאים של אנשי חישמול רכבות. מקצוע כזה לא היה קיים עד כה ברכבת ישראל. ד"ר דוד אלמקיאס שגיבש את התוכנית ראוי לכל הערכה על פעילותו החלוצית בתחום. הוא חיפש וליקט במאמץ אדיר ספרות ומאמרים ממדינות שכבר מקיימות רשת רכבות חשמלית. התוצר הוא מערך לימודים ייעודי ויעיל. בנוסף לבסיס הידע הנדרש להפעלת רכבות חשמליות, הוא שם דגש משמעותי על נושא הבטיחות ועל מניעת תקלות.
נראה שאכן מדובר בעשייה חלוצית…
ד"ר אלמקיאס יצר כמעט יש מאין מקצוע של מהנדס חשמל בתחום הרכבות בישראל. כעת עלינו לדאוג לאישורי הרגולציה הנדרשים. אין ספק שהמדינה זקוקה למקצוע כזה ולבוגרים שיוכשרו ויוסמכו לפעול בו. כעת אנו נדרשים לגבש מסלולי הכשרה מקבילים בכמה וכמה רמות, שיסיעו לנו ליצור את מעטפת כוח האדם הנדרשת.
פרופסור יוסף בן עזרא, דקאן הפקולטה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה בHIT- מכון טכנולוגי חולון, היה מי שיזם את המהלך והציע לרכבת ישראל, לחברת חשמל ולנת"ע לגבש את תכנית הלימודים הייעודית למהנדסי חשמול. פרופסור בן עזרא מסביר על מורכבות המקצוע:
פרסום
"חישמול רכבות מתאפיין בידע ייחודי. בעולם ישנן תכניות לימודים מיוחדות לנושא, בעיקר לתואר שני. אך אנו התאמנו את התכנית לצרכי מדינת ישראל, שנמצאת בראשית דרכה בתחום. עיקר הספרות שהסתמכנו עליה הייתה מאמרים באנגלית, רוסית, גרמנית וקוריאנית."
"יצרנו תכנית לימודים שכוללת חמישה קורסים בהיקף של כ-300 שעות לימוד אותם לימדנו על פני 3-4 סמסטרים. נתנו דגש מיוחד לנושא הבטיחות, שכן מערך רכבתי חשמלי מציב אתגרים מיוחדים. לדוגמה, בעוד שברוב המערכות, זרם חשמלי מוזרם לאדמה רק במקרה של תקלה, הרי ברכבת כבדה הפס מהווה את המוליך החוזר מה שחייב התייחסות מקיפה לכל נושא הבטיחות."
מערך היסעים לאומי ברכבות אינו דבר חדש…
הרכבות החשמליות, מאז הומצאו לראשונה בסוף המאה ה-19 נחשבו מאז ועד ימינו לחזית הטכנולוגיה ולמורכבות ביותר מבחינת הנדסת החשמל. כמובן שמאז הרכבת החשמליות הן עברו התקדמויות טכנולוגיות חשובות אשר אפילו השפיעו רוחבית על תחומים שונים ביניהם אלקטרוניקה והנדסת מכונות. מדינות שהצליחו לבנות מערכת מערך רכבות מונע בחשמל הפיקו תועלת רבה מכך."
מה למדו בוגרי מחזור ההכשרה הראשון ב HIT?
"התמקדנו בהענקת הידע ההנדסי הדרוש להמשך פיתוח הרכבות החשמליות בישראל. יש לתחום הזה היבטים הנדסיים, כלכליים, בטיחותיים וסביבתיים. הקדשנו פרק שלם על איכות החשמל הנדרשת להפעלה רציפה ותקינה של רכבות. למתבונן שאינו מתחום המקצוע קשה להבין עד כמה זה מורכב. כאשר רכבת חשמלית כבדה מתחילה לנוע, היא זקוקה לפי שישה יותר זרם. הקפיצה היא מ 100 אמפר ל600 אמפר. אך כעת נסו לדמיין מצב בו נעצרו בתחנה ארבע כבות ושכולן צריכות להתחיל לנוע. מדובר בכמויות אנרגיה אדירות שצריכות להיות זמינות. המהנדסים חייבים להיות ערניים ומעורבים בבקרה עליהן, למדוד אותן ולדעת לטפל בהן בצורה בטוחה, יעילה ומהירה".
