בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט אליהו בכר, דחה לאחרונה ערעור של חברת "קר-פרי" מחולון, המפעילה בית קירור, אשר דרשה לסווג את המבנה שלה תחת קטגוריית תעשייה לצרכי ארנונה. המחלוקת נגעה לסיווג הנכס החדש של החברה, אותו עיריית חולון סיווגה תחת קטגוריית "משרדים, שירותים ומסחר", מתוך ההבנה שמדובר במחסן עצמאי המשמש לאחסון מוצרי מזון בקירור.
הערעור נדון לאחר שבית הקירור טען כי פעילות ההקפאה של המוצרים המוגמרים שהוא מאחסן משווה לו אופי תעשייתי, ולכן עליו להיות מסווג כתעשייה. החברה הציגה טענות לפיהן פעילות ההקפאה מאטה את קצב ההרקבה של המוצרים ומעלה את ערכם הכלכלי, ולכן מדובר בפעילות ייצור לכל דבר.
עם זאת, השופט בכר קבע בפסק דינו כי "אין מדובר בבית קירור הממוקם כחלק מתהליך ייצור או עיבוד, אלא במתקן המיועד לשימור מוצרים מוגמרים שהגיעו אליו בצורה ארוזה ומוכנה להפצה". השופט ציין כי המוצרים המאוחסנים בבית הקירור אינם עוברים תהליך של עיבוד או שינוי מהותי, ולכן לא ניתן לראות בנכס מפעל תעשייתי.
בית הקירור "קר-פרי" הוקם בשנת 2014 באזור התעשייה בחולון ומשמש לאחסנת מוצרי מזון בקירור עבור לקוחות מסחריים. החברה טענה כי הסיווג החדש יעלה לה מיליוני שקלים נוספים בתשלומי ארנונה, אך בית המשפט קבע כי מדובר באחסון פסיבי בלבד, ולפיכך הסיווג כ"תעשייה" אינו רלוונטי.
מנהל הארנונה בעיריית חולון, אשר ביצע סיור בנכס, הבהיר כי מדובר בנכס המשמש לאחסנת מזון מוגמר וקפוא, ואינו מהווה חלק מתהליך ייצור המזון או עיבודו. השופט בכר אישר את החלטת ועדת הערר בענייני ארנונה של עיריית חולון, וקבע כי הסיווג החדש תואם את אופי השימוש בנכס.
בפסק הדין נאמר כי "עצם קיומו של בית קירור אינו מחייב סיווגו כמבנה תעשייתי לצרכי ארנונה, ויש לבחון את השימוש בפועל בו".

















