ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז: המשרד להגנת הסביבה רותם את כל גופי הממשלה להיערכות לשינוי האקלים; מציג עקרונות לתוכנית פעולה לאומית לצמצום פגיעות בנפש, בבריאות, בכלכלה ובתשתיות
_• השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "מיד עם כניסתי לתפקיד הובלתי לאישרור של הסכם פריז בממשלה בשל חשיבותו. היום מדינת ישראל אישרה את החלק השני של התחייבותנו בהסכם שכולל לא רק פעולות להפחתת פליטת גזי החממה – אותן אישרנו לפני כשנתיים – אלא גם בחינה של דרכי פעולה להתמודד עם האתגרים שנובעים משינויי האקלים. זו בשורה גדולה, כי החלטת הממשלה רותמת לראשונה את משרדי הממשלה השונים לעקרונות התכנית האסטרטגית של היערכות מדינת ישראל לשינויים אלו, ואני שמח על כך. התכנית הוכנה בהובלת המשרד להגנת הסביבה וכעת כל אחד מהמשרדים השונים יבחן את דרכי ההתמודדות ויגיש דיווח שנתי לממשלה על ההתקדמות בביצוע התכנית"_
פרסום
_• מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות, בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר – אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל. היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות"_
המשרד להגנת הסביבה הציג היום (א') לממשלה את עקרונות התוכנית הלאומית להסתגלות לשינוי אקלים – תוכנית המלצות לממשלה לאסטרטגיה ולפעולות משקיות, שמטרתה היערכות והתמודדות מדינת ישראל עם שינוי האקלים ואירועי מזג אוויר קיצוניים המתרחשים והחזויים באזורנו.
התוכנית הלאומית להסתגלות לשינוי אקלים, שהוכנה בהובלת המשרד להגנת הסביבה, מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. חלקן תוכניות ממוקדות באחריות משרד ממשלתי מסוים וחלקן תוכניות הדורשות תיאום בין מספר משרדים וגופים רלוונטיים. התוכנית נבנתה לאורך מספר שנים והיא תולדה של החלטת ממשלה מספר 474 (חמ/1). התוכנית משקפת את התפתחות הידע המדעי והסכמות בינלאומיות בנושא בשנים האחרונות, וכוללת התאמות והבנת ההשפעות של שינוי האקלים על ישראל.
הצעת המחליטים מתבססת על עבודה מעמיקה בנושא היערכות ישראל לשינוי אקלים שהוביל המשרד להגנת הסביבה. הכנת ההמלצות נעשתה תוך התייעצות עם מספר רב של משרדי ממשלה וגופים חוץ ממשלתיים וגם על בסיס העבודה שהכין מרכז הידע לשינוי אקלים שהקים המשרד להגנת הסביבה בשנת 2011. בין הגופים: משרד האוצר, משרד התחבורה, משרד הבריאות, הלמ"ס, רט"ג, מנהל התכנון, משרד החינוך, רשות המים, המשרד לביטחון פנים, משרד החוץ ומשרד המדע ומשרדים נוספים.
האסטרטגיה הלאומית להיערכות נשענת על 5 מטרות ראשיות: צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי; הגדלת העמידות של המערכות הטבעיות; בנייה ועדכון בסיס הידע המדעי לצורך קבלת החלטות; חינוך, העלאת מודעות והנגשת ידע; השתלבות ישראל במאמץ הגלובלי בהתאם למחויבותיה, וקידום שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים.
כיום, על אף שננקטים צעדים עולמיים להפחתת גזי חממה, קצב הפליטות – במיוחד במדינות המתפתחות – נמצא בעליה מתמדת וכדור הארץ ממשיך להתחמם. שינוי האקלים שבא לידי ביטוי בין השאר בעלייה בטמפרטורות, בשינוי משטר הגשמים ובאירועי מזג אוויר קיצוניים נמצא כאן ועכשיו וילווה אותנו בעתיד.
פרסום
ההיערכות צריכה להתבצע במוכנות, הן לאירועי מזג אוויר קיצוניים (למשל, גלי חום, שיטפונות, בצורות, שריפות, שלגים) והן להשפעות אקלימיות ארוכות טווח (למשל, עליית מפלס פני הים, הפחתה מתמשכת בכמויות המשקעים). אסטרטגיה לאומית והגדרת פעולות להסתגלות לשינוי האקלים שיאומצו על-ידי ממשלת ישראל, יאפשרו צמצום נזקים פוטנציאליים.
התוכנית מבוססת על ההבנה שהסתגלות לשינוי האקלים היא תהליך ארוך טווח, הכולל בתוכו אי ודאות לגבי אופי השינוים, השפעתם, עוצמתם, היקפם ומועד הופעתם. בתוכנית מומלץ לשלב, כדרך קבע, צעדי היערכות והסתגלות לשינוי אקלים בפעולות שוטפות של משרדי הממשלה וכן להוציא לפועל פעולות הנושאות תועלות כלכליות מרובות אחרות בנוסף לתועלת הנובעת מצמצום הסיכון והחשיפה לשינוי אקלים. כמו כן, יש לעדכן את הבסיס המדעי וללוות את העבודה במחקרים שיסייעו להיערכות המדינה בסקטורים השונים.
