חוק האקלים עבר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "חוק האקלים שהעברנו כעת במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, מגן על הציבור, בריאותו ורווחתו, וגם שומר על הדורות הבאים. החוק מציב יעדים ותוכניות לצמצום פליטות גזי חממה והיערכות המשק והכלכלה להשפעות האקלים";

פרסום

צעד משמעותי בדרך להשלמת חקיקת חוק האקלים שמובילה השרה להגנת הסביבה: מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה ראשונה את הצעת החוק

מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה ראשונה את הצעת חוק האקלים שמוביל המשרד להגנת הסביבה. לאחר האישור, ההצעה תעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית ולהשלמת התהליך בהכנסת חוק האקלים לספר החוקים של מדינת ישראל.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הציגה את החוק במליאת הכנסת. השרה: "הצעת חוק חשובה זו תבטיח את פעולתה של מדינת ישראל הן על-מנת להיערך לקראת שינוי האקלים, והן כדי לתרום למאמץ העולמי לצמצם את השינוי. שינוי האקלים, אשר הולך והופך יותר נוכח ומוחשי בעולמנו, טומן בחובו סכנות לכל תחומי החיים. כמו בכל מקרה שבו נפגעת הסביבה, ובפרט המערכות האקולוגיות, נפגעים ביחד איתה גם הרווחה, הבריאות, ובתקופה זו גם הביטחון הלאומי.

"בעשורים האחרונים, ובשנים האחרונות ביתר שאת, התגייסו מדינות העולם להגדיר מטרות בין-לאומיות להתמודדות עם משבר האקלים ומיגורו. זאת, תחת המסגרת המארגנת של אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים אשר נועדה להביא להגבלה של העלייה בטמפרטורה הגלובלית ומניעה של שינוי האקלים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, וכן להביא את ריכוז גזי החממה באטמוספירה לרמה בה לא נגרמות הפרעות המסכנות את מערכת האקלים.

"כחלק ממדינות העולם שקיבלו על עצמן התחייבויות כדי להוציא לפועל את המטרות הגלובליות לבלימת התחממות כדור הארץ והיערכות למשבר האקלים, גם ישראל מיישמת תוכניות ופעולות מתאימות ברמה המקומית. חקיקת חוק האקלים מעגנת את הדרך של מדינת ישראל להשיג יעדיה ולעמוד בשורה אחת עם מדינות העולם המתקדמות. אני רוצה להודות לגורמי המקצוע במשרד – גיא סמט, מנכ"ל המשרד, עו"ד דלית דרור, היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה; עו"ד נטע גלאון מהלשכה המשפטית; הסמנכ"לית שולי נזר; ראש אגף שינוי אקלים ד"ר גיל פרואקטור; ומנהל אגף חוסן אקלימי, ד"ר עמיאל וסל, וליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, יעקב אשר, על קידום החוק החשוב".

עיקרי החוק:

פרסום

1. העמקת יעד ההפחתה הלאומי לשנת 2030, שנה המסמנת נקודת זמן קריטית לבלימת קצב ההתחממות של כדור הארץ בהתאם לפאנל המומחים של האו"ם, כך שכמות פליטות גזי החממה בשנה זו תהיה נמוכה ב-30% מהכמות בשנת 2015. עיגון יעד ההפחתה לשנת 2030 בחוק, ולא בדרך של הפנייה להחלטת ממשלה שבה נקבעו היעדים.
2. קביעה של יעד הפחתה לשנת 2050 – איפוס נטו של פליטות גזי החממה בישראל.
3. חובה על הכנת תוכנית לאומית רב-שנתית להפחתת פליטות גזי חממה, אשר תעודכן לפחות אחת לחמש שנים, ועל יישומה יוגש דיווח לממשלה אחת לשנה.
4.  עיגון החובה על משרדי ממשלה להכין תוכנית היערכות להשלכות משבר האקלים בתחומי אחריותם. כלומר, תוכנית שתתייחס לכל מגזר במשק, ולא רק לפעילות הישירה של כל משרד ממשלתי.
5. סמכות להורות לרשות מקומית להכין תוכנית היערכות להשלכות משבר האקלים.
6.  חובה על הכנת תוכנית לאומית להיערכות המורכבת מכל תוכניות ההיערכות הפרטניות: של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות והתאגידים המפורטים בחוק.

1. הקמה של גופים מייעצים ומבקרים שילוו את גיבוש התוכניות הלאומיות ויישומן:

א. מועצת אקלים: שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, וכן נציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כולל נציגי ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר. מועצה זו תסייע בהעמדת היעד הנדרש למקבלי ההחלטות בדבר מבנה המשק והחברה, האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל.

ב. ועדת מומחים עצמאית: שתספק ביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה.

ג. מכון לסביבה ואקלים: שיוקם תחת המדעני/ת הראשי/ת במשרד להגנת הסביבה, ויפעל לאיסוף מידע מהארץ ומהעולם אודות איכות הסביבה והאקלים, לרבות מחקר השוואתי. ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי-ודאות מדעית, ולכן קיימת חשיבות רבה להנגשה מתעדכנת של מידע מדעי בנושא האקלים למקבלי ההחלטות.

1. חובה לבצע הערכת סיכונים אקלימית לגבי סוגי תוכניות מסוימות המוגשות על ידי הרשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ושיש בהן כדי להשפיע על פליטות גזי חממה או על שינוי האקלים.