שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: ״הקמת המכון הלאומי לאנרגיה נועדה לעשות שימוש בחדשנות וביזמות הישראלית לטובת משק האנרגיה והכלכלה בישראל. אנרגיה זה חיים, ואני בטוח שמהמכון החדש יצאו פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך, שיציבו את ישראל בקדמת הבמה. תחום האנרגיה הוא חלק בלתי נפרד ממהפיכת ה-Ai, ואנו נפעל לקדם פתרונות שיחזקו את הביטחון האנרגטי שלנו, יתרמו לאיכות הסביבה ויאפשרו ייצור חשמל במחיר תחרותי״.
קפיצת מדרגה לאומית בפיתוח ואגירת אנרגיה מתקדמת
המכון, הראשון מסוגו בישראל, נועד לקידום מחקר ופיתוח בתחומי אגירת אנרגיה ותאי דלק באמצעות טכנולוגיות אלקטרוכימיות מתקדמות. במהלך טקס החניכה, הוצגו מעבדות המחקר לשר ולמנכ"ל, בהן ציוד מתקדם לחקר של טכנולוגיות בתחומי האגירה ותאי הדלק, ולאחר מכן התקיים כנס של מכון האגירה בשיתוף עם חממת NET ZERO , שעסק בתחומי המעבר משלב הפיתוח למסחור.
פרסום
המכון הלאומי לאגירה אלקטרוכימית, הוקם מתוך מטרה לייצר קפיצת מדרגה לאומית ביכולות הפיתוח, ההכשרה והמסחור של טכנולוגיות אגירת אנרגיה. המכון מהווה פלטפורמה מערכתית-משולבת המחברת בין אקדמיה, תעשייה וממשלה, תוך מענה כולל לכל שלבי שרשרת הפיתוח הטכנולוגי – ממחקר בסיסי, דרך פיתוח אבי טיפוס (פרוטוטייפ), ועד שיתופי פעולה מסחריים. משרד האנרגיה והתשתיות מקדם פתרונות אגירה שישתלבו עם מערכות ייצור אנרגיה מתחדשת ויאפשרו הגעה ליעד השאפתני לאיפוס פליטות בשנת 2050.
תפקידו של המכון הוא לייצר תשתיות מחקר מתקדמות, הכשרת דור חדש של מומחי אנרגיה, ותמיכה מדעית-טכנולוגית בסטארטאפים ותעשיות בשלביהם השונים, וזאת על מנת להצעיד את ישראל קדימה למשק המתבסס על אנרגיות מתחדשות.
פרסום
באירוע הוכרזו הזוכים בקול קורא הראשון של המכון, ביניהם ניתן למצוא את מרבית מוסדות המחקר בישראל, בהם אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת אריאל, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר אילן והטכניון. המחקרים שיבצעו החוקרים יקדמו פיתוח של טכנולוגיות מתקדמות ומערכות אגירה בטוחות ויעילות יותר. בין החוקרים הבולטים שנבחרו: פרופ` עמנואל פלד מאוניברסיטת תל אביב, שבשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר אילן יפתחו סוללות נתרן-יון בעלות פוטנציאל לאגירה זולה לרשת החשמל; ופרופ` צ`רלס דיזנדרוק מהטכניון, שיתמקד במחזור סוללות ליתיום-יון. שש הצעות המחקר האקדמאיות שנבחרו יזכו לקבל מהמשרד סכום כולל של כ-4.5 מיליון ₪, לטובת קידום המחקר בשלוש השנים הקרובות.
המכון הלאומי לאגירת אנרגיה יהיה חלק מהאב האנרגיה שיוקם בבר אילן. המתחם צפוי למלא תפקיד מרכזי בקידום אקוסיסטם החדשנות הישראלי לטכנולוגיות אקלים מתקדמות, בדגש על תחום האלקטרוכימיה והסוללות, המימן, יצירת חומרים ברי-קיימא לתהליכים תעשייתיים, פתרונות ללכידת פחמן דו-חמצני ועוד. כיום, מאות מיזמים בתחום האנרגיה פועלים בישראל. המעבדות החדשות ימלאו תפקיד מרכזי בפיתוח סביבה של טכנולוגיות אקלים ישראליות מתקדמות. זאת, כדי לתת מענה לביקוש העולמי ההולך וגדל לפתרונות אקלים ועידוד מחקר פורץ דרך והקמת סטארט-אפים חדשניים שמניעים שינוי לעתיד בר קיימא.
נשיא הטכניון פרופ` אורי סיון אמר כי "קיימות היא אחד האתגרים המרכזיים של המאה ה-21, וההתמודדות עימו מצריכה שיתופי פעולה רב-תחומיים החוצים גבולות דיסציפלינריים ומוסדיים ושותפות הדוקה בין האקדמיה, התעשייה וגורמי ממשל. תשתיות המחקר החדשניות של המכון ישרתו את כלל החוקרים בישראל, והקמתו היא בשורה משמעותית מאוד. אין לי ספק שהמהלך הזה, בשיתוף ובתמיכת משרד האנרגיה, יוביל אותנו לעתיד טוב, נקי ובריא יותר".
