דוח משרד האנרגיה והתשתיות מצביע על הכנסות כוללות של כ-1.98 מיליארד שקל מאוצרות טבע בשנת 2025. מאגר לוויתן הוביל את ההכנסות, ואחריו תמר וכריש. עם זאת, ירידת הדולר, ירידת מחירי הנפט והפסקות הפקה הובילו לירידה לעומת 2024
הכנסות המדינה מאוצרות הטבע הסתכמו בשנת 2025 בכ-1.98 מיליארד שקל, כך עולה מהדוח השנתי של אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והתשתיות. עיקר ההכנסות הגיעו מתמלוגי גז טבעי, שהסתכמו בכ-1.96 מיליארד שקל — נתון המדגיש פעם נוספת את מרכזיותו של משק הגז הטבעי כמקור הכנסה משמעותי לקופת המדינה.
לפי הדוח, מאז שנת 2004 ועד סוף 2025 נגבו בישראל כ-17 מיליארד שקל מתמלוגי גז טבעי ונפט. סכום זה אינו כולל מיסים, היטלים ותשלומים נוספים הנגבים במסגרת פעילות משק האנרגיה, ובראשם היטל רווחי היתר ממשאבי טבע.
לוויתן מוביל את ההכנסות מתמלוגי הגז
מאגר לוויתן היה מקור ההכנסה המרכזי מתמלוגי גז טבעי בשנת 2025. ההכנסות מהמאגר הסתכמו בכ-833 מיליון שקל, על בסיס הפקה של כ-10.89 BCM גז טבעי וקונדנסט נלווה. מתוך סכום זה, כ-699 מיליון שקל — כ-83.9% מהכנסות המאגר — מקורם בייצוא.
פרסום
מאגר תמר הניב למדינה בשנת 2025 הכנסות של כ-675 מיליון שקל, מהפקה של כ-10.04 BCM גז טבעי וקונדנסט נלווה. מאגר כריש תרם להכנסות המדינה כ-433 מיליון שקל, כאשר כ-315 מיליון שקל מתוכם — כ-72.69% — מקורם באספקת גז טבעי למשק המקומי. יתר ההכנסות ממאגר כריש נבעו מייצוא קונדנסט.
הנתונים משקפים את התפקיד הכפול של משק הגז הישראלי: מצד אחד, מקור אנרגיה מרכזי לייצור חשמל ולתעשייה המקומית; מצד שני, נכס כלכלי המייצר הכנסות משמעותיות מייצוא לשווקים אזוריים.
תמר דרום-מערב: המדינה החלה לקבל תמלוגי-על
אחד הסעיפים הבולטים בדוח מתייחס להסכם שנחתם באוגוסט 2025 בין המדינה לבין שותפי מאגר תמר, בנוגע לזכויות הכלכליות והמסחריות של המדינה במאגר "תמר דרום-מערב". במסגרת ההסכם החלה המדינה לקבל תמלוגי-על כבעלים של נכס מדינה, נוסף על התמלוגים והמיסים הרגילים.
תשלומי תמלוגי-העל החלו עם תחילת ההפקה ביולי 2025, ובמהלך השנה הסתכם תמלוג-העל נטו שקיבל משרד האנרגיה והתשתיות ב-16.2 מיליון שקל. אף שמדובר בסכום נמוך יחסית ביחס לכלל הכנסות הגז, הוא מסמן נדבך נוסף במודל ההכנסות של המדינה ממשאבי טבע ימיים.
ירידה לעומת 2024: הדולר, הנפט והפסקות ההפקה השפיעו על ההכנסות
לצד היקף ההכנסות הגבוה, הדוח מצביע על ירידה בהכנסות מתמלוגי גז טבעי ונפט לעומת שנת 2024. הירידה נבעה משילוב של כמה גורמים: ירידה של כ-12.53% בשער החליפין של הדולר בשנת 2025, ירידה ממוצעת של כ-15% במחירי הנפט העולמיים לעומת 2024, וכן ירידה של כ-3% בכמות הפקת הגז הטבעי הכוללת.
מאחר שמחירי הייצוא והכנסות חלק מהפעילות במשק הגז מושפעים משער הדולר וממחירי האנרגיה בעולם, הירידה בשני הפרמטרים הללו פגעה בהיקף ההכנסות בשקלים. בנוסף, במהלך השנה נרשמו הפסקות הפקה שנבעו הן ממבצע "עם כלביא" והן מעבודות תחזוקה ושדרוג במאגרים.
חלק מההפסקות נבעו מעבודות לשדרוג מערכות ההפקה במאגרי לוויתן ותמר, לרבות חיבור קו ההולכה השלישי. לפי משרד האנרגיה והתשתיות, מהלך זה צפוי להגדיל את היקף ההפקה ואת יתירות ההולכה, ולתרום להגדלת ההכנסות בעתיד. מעבר להיבט הכלכלי, הגדלת יכולת ההזרמה עשויה לחזק את אמינות אספקת הגז הטבעי למשק המקומי בשנים הקרובות.
גם מחצבים ואגרות תרמו להכנסות, אך בהיקף נמוך
בנוסף להכנסות מתמלוגי גז טבעי ונפט, גבתה המדינה בשנת 2025 כ-18.8 מיליון שקל מתמלוגי מחצבים. הירידה בהכנסות ממחצבים נבעה, לפי הדוח, מירידת שער החליפין של הדולר ומירידה בכמויות הכרייה לעומת 2024.
פרסום
עוד נרשמו הכנסות של כ-5.02 מיליון שקל מאגרות גז טבעי, נפט ומחצבים, שנגבו במסגרת הליכי מתן רישיונות שונים.
משק הגז ממשיך להיות עוגן כלכלי ואנרגטי
דוח ההכנסות השנתי של משרד האנרגיה והתשתיות ממחיש את חשיבותו המתמשכת של הגז הטבעי לכלכלת ישראל. אף שההכנסות בשנת 2025 הושפעו לרעה משערי מטבע, ממחירי האנרגיה בעולם ומהפסקות הפקה זמניות, היקף ההכנסות הכולל נותר גבוה מאוד.
בטווח הקרוב, שדרוגי התשתית במאגרי הגז, הרחבת יכולת ההולכה והמשך פיתוח נכסי הגז הימיים צפויים להשפיע על הכנסות המדינה, על יכולת הייצוא ועל יציבות אספקת האנרגיה למשק. במקביל, הנתונים מדגישים את הצורך בניהול ארוך טווח של משאבי הטבע, כך שההכנסות מהם ימשיכו לשרת את הציבור גם בעשורים הבאים.
מקור: משרד האנרגיה והתשתיות, דוח ההכנסות השנתי של מינהל אוצרות טבע לשנת 2025.
