הזמנים משתנים. בעבר, כשהייתי מביע דעה או רעיון, הייתי מתווכח עם עמיתים. לאחר, לפעמים לא הסכמתי עם GPT. עכשיו אני מצליח לא להסכים עם עצמי
אנחנו מדברים אך ורק על מערכת TNC-S
אני רוצה להעיר הערות, מסקנות
פרסום
- אם יש עומס, נוצר זרם במעגל. אם יש זרם ברשת, ירידת מתח היא בלתי נמנעת. לכן, יש פוטנציאל מסוים על חוט הניוטרל (PEN). אבל על הקרקע, הוא אפס. יש הפרש פוטנציאלים בין חוט הניוטרל לאדמה
- אם נחבר את חוט הניוטרל איפשהו לאדמה עם מוליך, דרכו יזרום זרם
- מה זה TNC-S? חוט הניוטרל בכניסה לבית מחובר להארקה. כלומר, אנו מחברים את הניוטרל לאדמה. ברגע שאנו עושים זאת, הזרם מתחיל לזרום. (גם אם איננו משתמשים בחשמל, נכבה את מפסק החשמל ועזבנו את הבית). מנקודת ההארקה, המוליכים מתפצלים לכל מני מכשירים חשמליים
- נניח יש לנו מזגן. מעבה הותקן על תושבת למזגן (גישטל). המזגן, כולל מעבה גם מאורק (מחובר עם מוליך לפס איפה מחובר ניוטרל (PEN). המזגן (גישטל) מוברג לקיר בטון מזוין, שהוא המשך של היסודות (הארקת יסוד)
האם יש עם זה בעיה? הרשו לי לחזור ולהבהיר. אנחנו מדברים על מערכת TNC-S וקירות מבטון מזוין
שתי דעות מנוגדות
- זוהי טעות נפוצה מאוד המפרה את תקנות החשמל (חוק החשמל). חיבור ישיר (נוסף) של בית המזגן ליסודות יוצר מה שנקרא "לולאת הארקה", שאינה מומלצת כלל
מדוע זה חריג (מסוכן)?
- זרמי העברה פוטנציאליים וזרמי ברקים: הארקת היסוד מחוברת ישירות לאדמה. אם ברק יפגע בה או אם מתרחש תקלה, זרם השוואה יזרום דרך המוליך הנוסף, אשר עלול לשרוף את לוח בקרת המזגן, ואם נגיעה בו, לגרום להתחשמלות
- הפרת סלקטיביות: אם מתרחשת קצר פאזה בגוף, הזרם חייב לזרום אך ורק דרך מוליך PE לפס ולוח החשמל כדי להפעיל את מפסק הזרם או את המפסק מגן. החיבור הנוסף יוצר נתיבים מקבילים, אשר עלולים למנוע מההגנה להפעיל אותה בזמן
איך לעשות את זה נכון?
לפי התקנים, כל חלקי המתכת של מכשירי חשמל חייבים להיות מחוברים למערכת השוואת פוטנציאלים (פה"פ) רק בתצורה רדיאלית (כוכבית):
- מזגן: מופעל על ידי כבל המכיל מוליך מגן (PE). יש לחבר אותו לפס ההארקה PE בלוח החלוקה, אשר בתורו חייב להיות מחובר לפה"פ
- יסוד: מוליך ההארקה של היסוד חייב להיות מחובר באופן בלעדי לפה"פ של הבניין
כל החיבורים והחתכים חייבים להתבצע אך ורק בהתאם לתקנים כדי למנוע הפרשי פוטנציאלים. דרישות מפורטות להתקנת התקני הארקה מתוארות בחוק החשמל. יש למנוע מהחיבור הנוסף של המזגן ישירות ליסוד
אבל יש זכות לדעה אחרת
איננו יוצר לולאת הארקה שעלולה לייצר זרמים מסוכנים או הפרעות. להיפך, חיבור נוסף (מערכת השוואת פוטנציאלים) הוא פתרון טכנית תקין וחובה המבטיח את בטיחות
הנה הסיבה שזה עובד נכון:
- בטון הוא מוליך גרוע
בטון עצמו מכיל לחות, אך ההתנגדות החשמלית שלו גבוהה מדי. הוא אינו מספק הארקה אמינה. בתנאים רגילים, מגע חשמלי דרכו אינו מספיק כדי להחשיב את המכשיר כמאורק. עם זאת, אם הבידוד למארז מתקלקל (במיוחד באזורים לחים), מגע מקרי זה דרך הבטון יכול להיות מסוכן
- הגנה, לא מעגל נוסף
לולאת הארקה אמיתית (מסוכנת) מתרחשת כאשר למארז המכשיר יש שני מסלולים שונים בעלי התנגדות נמוכה לנקודות הארקה שונות (עם פוטנציאלים שונים
- בצד פס ההארקה, יש מוליך מתכת אמין עם התנגדות מינימלית.
- בצד הבטון, פשוט אין הארקה "שנייה" מספקת בעלת התנגדות נמוכה
- המשימה העיקרית היא השוואת פוטנציאלים.
הארקה נוספת מבטיחה שלמעטפת המתכת של המזגן יהיה תמיד פוטנציאל אפס. אם מתרחשת תקלה בתוך המכשיר וזרם הפאזה מגיע למעטפת, הזרם יזרום מיד דרך חוט הנחושת אל פס הארקה, לא דרך בטון או אדם, ויפעיל את מפסק המעגל
יתר על כן, תקנות דורשות שכל החלקים המוליכים החשופים (סוגריים, מעטפות ציוד, אביזרים) יהיו משולבים במערכת אחת. לכן, יתירות כזו רק מגבירה את הבטיחות
בהנדסת חשמל, חיבור מקבילי של מוליכי הארקה אינו יוצר תקלות, אלא להיפך, מגביר את הבטיחות והאמינות של המערכת
- אין זרם: לולאת הארקה הופכת לבעיה בציוד אלקטרוניקה
ואודיו כאשר נוצר מעגל סגור עם פוטנציאלים שונים בקצותיו, מה שגורם להפרעות ולזרמים טפיליים. במערכות חשמל ביתיות, כל מוליכי ההגנה (PE) מתכנסים לפס הארקה ראשי יחיד (פה"פ) בלוח, כך שזרמי השוואה אינם זורמים בתנאים רגילים
מדוע תושבת קיר (גישטל) נחשבת ל" הארקה בטעות"?
- קיר בטון: בטון הוא חומר לא ממש מוליך. אם מחברים תושבת עם דיבלים, לא יהיה לה מגע חשמלי עם הקרקע
האם מזגן הותקן על מבנה מתכתי (יביל, מכולה…)
פרסום
- קיר מתכת של מבנה : מבנה מתכתי מבודד מהקרקע (הוא נשען על שלדה, אדנים או בלוקים), כך שכל הקירות "מרחפות באוויר" (לא בפוטנציאל האדמה).
- קורוזיה וצבע: גם אם המתכת של המבנה מוארקת, חלודה או שכבת צבע תיווצר עם הזמן בנקודות החיבור של התושבת, שתנתק את החיבור ותיצור התנגדות
מדוע הארקה "מקרית" למוטות חיזוק היא מסוכנת ובלתי מקובלת:
נניח שגישטל (תושבת למזגן) מחובר לקיר באמצעות דיבל ג'מבו, שנוגע לברזל של בטון. כלומר, יוצר מגע מתכתי עם המוטות בבטון
- חוסר ודאות במעגל: מוטות חיזוק בבטון אינם יוצרים מעגל רציף ואמין עם התנגדות חשמלית ידועה. במפרקים או עקב קורוזיה, המגע עלול להישבר וההארקה תפסיק לתפקד, מה שיהפוך את התושבת למלכודת מסוכנת
- חוסר במערכת השוואת פוטנציאלים: להגנה נאותה, כל חלקי המתכת של הבניין ומכשירי החשמל חייבים להיות מחוברים למערכת אחת. מגע מקרי עם מוטות חיזוק אינו פותר בעיה זו
- סיכון לקורוזיה אלקטרוכימית: זרימת זרמים תועים דרך נקודת המגע בין דיבל הפלדה למוטות חיזוק מעוררת הידרדרות מתכתית מואצת של שני האלמנטים
אגב, זה חל באותה מידה על ציוד אחר, הותקן על הקירות בטון, כגון גופי תאורה מתכתיים, דודים וכו'. דוגמה – מנוע שהותקן על בלוק בטון עבור שער חשמלי
אבל חשמלאים יגידו לי שלכל הבירור ההיגיון הזה אין משמעות מעשית. מותקן מפסק מגן והוא מגן
מפסק מגן, לא תמיד מותקן עבור מעגלים שדה מזגנים ורגישות שלו 30 מילי. במקרה שלנו הזרם מגיעה עד זליגה נמוכה יותר אבל מורגשת ומזיקה, גם לציוד, גם לבנאדם וגם לקירות
MASTAQ
