ישראל ערכה חתימה על מספר התחייבויות בינלאומיות המכוונות לחיסכון באנרגיה, אשר במקביל יש להן את הפוטנציאל להפחית את עלויות החיים. למרות זאת, קיימים מחסומים מצד הממשלה אשר מונעים מהתהליך להתקדם כראוי. כתוצאה מכך, התוכנית למעבר לשימוש במזגנים יעילים באנרגיה נתקלת בדילוגים, בעיקר בשל התנגדות של ח"כ אייכלר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, אשר רואה בכך חריגה ל'דת האקלים'.
הכנס השנתי לאקלים, שהתקיים לאחרונה בדובאי, הביא לאכזבה רבה עקב כשלון בהשגת הסכם חשוב שיקבע תוכנית להפחתה בשימוש במקורות אנרגיה מזהמים כמו פחם, נפט וגז. עם זאת, ההסכם כלל גם יעדים נוספים ושאפתניים, כגון הכפלת ושילוש השימוש באנרגיה מתחדשת ושיפור היעילות האנרגטית במדינות החתומות עד תום העשור. במדינת ישראל, אשר הצטרפה למעגל המדינות החתומות על ההסכם, התקבל המטרה במידה מסוימת של ספקנות. העיקר התנגדות אינה נגד הרחבת השימוש באנרגיה המתחדשת, שכן כבר קיימת החלטה של הממשלה לייצר 30% מהחשמל באמצעות מקורות נקיים עד לסיום העשור, אלא נגד הדחייה של פרויקטים לשיפור יעילות האנרגיה, הדורשים השקעה כספית מצד הממשלה.
התמהה וביקורת נשמעו מצד גורמים שונים בממשלה ובמגזר הפרטי על החלטת משרד האוצר לא להשקיע בתוכניות לשיפור יעילות האנרגיה. ההסתייגות נבעה מההבנה כי חיסכון באנרגיה ובזיהום אוויר לא רק יסייע לשמירה על הסביבה אלא גם יפחית באופן משמעותי את ההוצאות הכלכליות לאורך זמן, בעקבות השקעה ראשונית מתוכננת. חוסר הנכונות ליישם את סעיפי ההסכם האקלימי החדש, והביטול המתמשך של החלטות ממשלה ותקציבים שהובטחו בעבר לתחום זה, העלו שאלות בנוגע למחויבות הממשלתית למטרות אלו.
כמו כן, הופסק המימון לתקציב האקלים של משרד להגנת הסביבה, ותוכנית לאומית לחיסכון באנרגיה, שאושרה בעבר, נשארה ללא מקור תקציבי בעקבות החלטות ממשלתיות שונות. כל אלו הצביעו על בעייות בהתמודדות עם אתגרי האקלים והצורך במעבר לכלכלה ירוקה וחסכונית יותר באנרגיה. ההשקעה בהתייעלות אנרגטית מהווה לא רק צעד חיוני לצמצום פליטות גזי חממה אלא גם דרך להפחית עלויות לטווח הארוך, ובכך לתרום למאבק ביוקר המחיה.
פרסום
הביטולים והעיכובים במימון תוכניות אלו גרמו לאכזבה רבה בקרב גורמי התעשייה והציבור, אשר היו אמורים להרוויח מההשקעה בפרויקטים לחיסכון באנרגיה. עוד נזק ישיר הוא לתעשייה הישראלית, שכבר הובטחו לה מענקים לשיפור יעילות האנרגיה אך התוכניות לא הומשו בפועל.
המשרד להגנת הסביבה נתקל בקיצוצי תקציב משמעותיים מצד משרד האוצר, כאשר גם תקציב האקלים והתוכנית הלאומית לחיסכון באנרגיה, שקיבלה אישור ב-2021 עם מימון של כמיליארד שקלים לחמש שנים, נתקעו בשל החלטה לא להטיל מס פחמן. תקציבים נוספים שהובטחו לשנת 2023, ביניהם לפיתוח תשתיות טעינה לרכבים חשמליים, לא הועברו, וכעת קיים דחף ממשלתי להעלות את המס על רכבים אלו. בתגובה לחובת מימון פעולות "חרבות ברזל", משרד האוצר קיצץ 11 מיליון שקל מהתקציב שהוקצה למשרד האנרגיה לקידום יעילות אנרגטית ברשויות המקומיות. למרות הקצאת כ-150 מיליון שקל בשנתיים האחרונות, כעת נדרש משרד האוצר להעביר את כלל הסכום שהובטח ל-2024, מתוך הכרה בחשיבות העליונה של חסכון באנרגיה. לפי ערכאות משרד האנרגיה, ניתן לחסוך כ-10% מצריכת האנרגיה ב-2030, מה שמשקף חיסכון שקול ליצירתו של כח עצום של 4.5 תחנות כוח חדשות. תעשיינים, אשר זכו להבטחות להמשך תוכניות מענק לחיסכון באנרגיה, מרגישים מוזנחים בעקבות הביטולים התקציביים. "המשרד להגנת הסביבה איבד את הקרב על הנושא", כך טוען רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, ומוסיף כי נזנח תחום שהיה יכול לתרום להורדת עלויות החיים. מהמשרד להגנת הסביבה משיבים כי הם עומדים על המשמר לשמירה על תקציב הכרחי לתמיכה בפרויקטים ותוכניות בתחום האקלים, ובניגוד לדבריו של נשיא התאחדות התעשיינים, התקציב לא יבוטל.
בעקבות רפורמה בתחום יבוא מוצרי החשמל, הייתה אמורה להתרחש קפיצת מדרגה בחיסכון האנרגטי, בידי החלפת מכשירים ישנים ובזבזניים בחדשים ויעילים יותר. רפורמה זו, שהחלה להיכנס לתוקף, מתעכבת כעת בשל התנהלות הממשלה הנוכחית. השפעת הרפורמה על צרכני האנרגיה הגדולים ביותר, כגון מזגנים ומקררים, הייתה אמורה להיות משמעותית, עם הסתגלות לרגולציה האירופית המחמירה יותר, אך כעת נראה שהתהליך מושהה.
הדיון סביב צורך להכשיר טכנאים לעבודה עם גזי קירור ירוקים ודליקים יותר, נתקל בחוסר רצון מצד יו"ר ועדת העבודה, ח"כ ישראל אייכלר, לקדם את החוק הדרוש לשינוי. אייכלר, שהוביל מחסום פוליטי בנושא, טוען לחששות בטיחותיים כתירוץ לדחיית החוק, למרות הסכמות וניסיון רב שנים ברחבי העולם עם הגז המדובר. התנהלות זו מעכבת את יישום הסכם קיגלי, שישראל חתומה עליו, ומונעת ממנה להגיע ליעדים האקולוגיים שהציבה לעצמה, תוך שהיא מעמידה את עצמה בניגוד למדינות המפותחות האחרות.
המחלוקת הזו מעלה את הצורך בדיון מעמיק ומקצועי בנושאי אנרגיה ירוקה וחיסכון אנרגטי, ודורשת מהממשלה להתערב ולקדם את
פרסום
החוקים והתקנות הדרושים למעבר לכלכלה ירוקה וחסכונית יותר באנרגיה. הדחייה ביישום הרפורמות לא רק שמעכבת את ישראל מלהגיע למטרותיה האקולוגיות אלא גם פוגעת בציבור הצרכנים, הממתין למוצרי חשמל יעילים יותר שיכולים להפחית באופן משמעותי את הוצאות האנרגיה של המשק הביתי.
למעשה, העיכוב ביישום הרפורמות ובקידום התקנות גורם למצב שבו התשתית לתמיכה באנרגיה נקייה ובכלכלה ירוקה לא מתפתחת כראוי, מה שיוצר פערים טכנולוגיים וכלכליים בין ישראל למדינות אחרות שכבר התקדמו רבות בתחום. הפערים אלו עלולים להשפיע לרעה על תחרותיות המשק הישראלי ועל יכולתו להתמודד עם אתגרי המאה ה-21 בתחום הסביבה והאנרגיה.
הדרישה לשינוי דורשת לא רק התערבות ממשלתית אלא גם שינוי בתודעת הציבור ובגישה הכלכלית כלפי נושאי אנרגיה וסביבה. יש צורך בהגברת המודעות לחשיבות השימוש באנרגיה נקייה, בהפחתת התלות בדלקים מאובנים ובקידום מדיניות שתעודד חדשנות ופיתוח בתחום האנרגיה הירוקה. רק בכך ישראל תוכל להבטיח את בריאות תושביה, לשמור על הסביבה לדורות הבאים ולהפוך לחברה יותר ירוקה, חסכונית ותחרותית.
תגובה אחת
הגז החדש r32 מאוד מסוכן למזגנים הבייתיים וטוב שהשר אייכלר דחה את ביצועה ,כל שנתיים מנסים לעשות פה קומבינה בגז מ22 ל410 ועכשיו לגז הנפיץ r32 !! מסוכן ומיותר ,מדינת ישראל הכי קטנה בעולם עם תחלופה של גזים ומוצרים הכי גדולה בעולם ! תיישמו את הניסיונות בעולם במדינות עם תצרוכת גדולה של חשמל ,ולא על ישראל מדינה הכי קטנה .