מספר האנשים הנמצאים בסיכון גבוה עקב גישה לא מספקת לקירור לנוחות תרמית, שימור מזון ומוצרים רפואיים צפוי לעלות ל-1.05 מיליארד עד שנת 2030.
התחזיות האחרונות של ארגון "אנרגיה בת קיימא לכולם" (SEforALL) כלולות בדו"ח "פרוספקטים מצמררים" האחרון שלו. הדו"ח מכסה 77 מדינות בדרום הגלובלי, כולל 54 מדינות בעלות השפעה גבוהה בהן קיימים סיכונים בקנה מידה לאומי, ו-23 מדינות עם אזורים עם טמפרטורה גבוהה שבהם הסיכונים מנותחים ברמה תת-לאומית.
המחקר מצא כי קצת יותר ממיליארד בני אדם נמצאים כיום בסיכון גבוה לחוסר גישה לפתרונות קירור חיוניים במדינות שנבדקו. זה כולל מעל 309 מיליון בני אדם בקרב העניים הכפריים ו-695 מיליון בני אדם בקרב העניים העירוניים. 2.83 מיליארד בני אדם נוספים נחשבים כבעלי סיכון בינוני לחוסר גישה לקירור.
עד שנת 2030, אוכלוסיית הסיכון העולמית צפויה לגדול ב-43.3 מיליון, בעיקר הודות לעלייה של 7% במספר העניים העירוניים (48.5 מיליון נוספים), בעוד שמספר העניים הכפריים ירד מעט ל-304.1 מיליון – דבר המצביע על שינוי בפגיעות לכיוון אזורים עירוניים.
קבוצות הסיכון הגבוה מוגדרות כאלו המתגוררות באזורים כפריים ללא גישה לחשמל וחיות בעוני קיצוני, ועניים עירוניים, בעלי גישה מוגבלת או ללא גישה לחשמל כלל, ואיכות הדיור שלהם ככל הנראה ירודה מדי כדי להגן עליהם מפני חום קיצוני.
עניים כפריים בסיכון גבוה נוטים לעסוק בחקלאות קיום אך חסרים גישה לשרשרת קירור שלמה, וייתכן גם שאין להם גישה לשרשראות קירור רפואיות. לעניים עירוניים הנמצאים בסיכון גבוה ייתכן שאין להם הכנסה מספקת לרכישה או הפעלת מאוורר. ייתכן שהם הבעלים של מקרר או שיש להם גישה למקרר, אך אספקת חשמל לסירוגין עלולה לגרום לכך שמזון מתקלקל לעתים קרובות וקיים סיכון גבוה לתזונה לקויה או הרעלת מזון.
קבוצות הסיכון הבינוני הן אלו הנמצאות במעמד הכנסה בינוני-נמוך, אשר הולך וגדל, ונמצאות על סף רכישת המזגן או המקרר הזולים ביותר בשוק. עם זאת, אפשרויות הרכישה המוגבלות שלהן מעדיפות מכשירי קירור שסביר להניח שהם במחירים נוחים, אך אינם יעילים.
בהדגשת אזורים ספציפיים, אוכלוסיית הסיכון הבינוני של הודו גדלה ב-55 מיליון מאז 2019 וצפויה לעלות על מיליארד עד 2030, דבר המשקף צמיחה בהכנסות וגישה משופרת לאנרגיה.
אפריקה שמדרום לסהרה ממשיכה להיות בעלת מספר האנשים הגדול ביותר הנמצאים בסיכון גבוה ברחבי העולם. תחת המגמות הנוכחיות, אוכלוסיות עירוניות וכפריות כאחד מתמודדות עם פגיעות מתמשכת עד שנת 2030, המונעת על ידי גידול אוכלוסין מהיר, פערים מתמשכים בגישה לחשמל וחשיפה לחום.
אנרגיה בת קיימא לכולם מתעקשת כי סיפוק צורכי הקירור של קבוצות אלו מייצג אתגר דחוף יותר ויותר בתחום האקלים, הפיתוח ומערכות האנרגיה.
היא טוענת כי סגירת פער הגישה באופן בר-קיימא דורשת מעבר מקיף ומערכתי לקירור בר-קיימא. זה כולל הפחתת חשיפה לחום וביקוש קירור באמצעות תכנון פסיבי בבניינים ובשרשראות קירור; שיפור תקני יעילות הציוד; הגדלת סבירות הפתרונות באמצעות טכנולוגיה וחדשנות במדיניות; והאצת הפחתת השימוש בהדרגה בנוזלים קרים הגורמים לחימום האקלים.
אנרגיה בת קיימא לכולם הוא ארגון עצמאי, המאוחסן על ידי משרד האומות המאוחדות לשירותי פרויקטים (UNOPS), בעל מנדט עולמי להאיץ את ההתקדמות במעבר האנרגיה במדינות מתפתחות ומתפתחות.



















