ממשלת ישראל אישרה זה עתה את הצעת המחליטים הייעודית של משרד האנרגיה בנושא אנרגיות מתחדשות, במסגרת זאת משרדי הממשלה בככלותם יתגייסו להאצת פריסת אנרגיות מתחדשות. שרת האנרגיה, קארין אלהרר: ״ההחלטה מביאה שורה של צעדים להסרת חסמים רגולטוריים והאצת המעבר לאנרגיות מתחדשות"
בין היתר:
גופי הממשלה יידרשו לקבוע תנאי שירות ולוחות זמנים (SLA) ליצור ודאות ושקיפות ליזמי האנרגיות המתחדשות.
פרסום
תיבחן האפשרות לחייב הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת על כל בנייה חדשה, שאינה למגורים.
צוות ממשלתי רחב יפעל לפתרון חסמים לקידום רשת הולכת החשמל, בין היתר בכדי שיהיה אפשר לקלוט עוד אנרגיה מתחדשת ולפזר אותה ברחבי הארץ.
יצור אנרגיה מתחדשת תהיה מעתה שיקול בתכנון והקמה של כל פרויקטי התשתית והבנייה שמקדמת הממשלה.
כ-70 חברות ממשלתיות יבחנו כיצד לשלב אנרגיה מתחדשת והתייעלות באנרגיה בנכסים ובתשתיות שלהן.
הקמת צוות אנרגיות המתחדשות ברשויות המקומיות, לתועלת הרשות, התושבים והסביבה.
שרת האנרגיה, קארין אלהרר: ״ההחלטה מביאה שורה של צעדים להסרת חסמים רגולטוריים והאצת המעבר לאנרגיות מתחדשות. העבודה על החלטת הממשלה, מול משרדים רבים כל כך, המחישה את הקשיים עמם מתמודדים היזמים המעוניינים בהקמת מתקני אנרגיות מתחדשות ואת הצורך בפישוט התהליכים אותם הם עוברים בדרך״.
הצעת המחליטים של משרד האנרגיה שאושרה כוללת צעדים לחיזוק יכולת הממשלה לעמוד ביעדים הלאומיים לאנרגיה מתחדשת של 30% ייצור החשמל ממקורות מתחדשים ב-2030. סעיפי ההחלטה יוצרים שיתופי פעולה בין כלל בעלי העניין ומשרדי הממשלה הרלבנטיים ומאיצים את תכנון רשת הולכת החשמל.
אחד הקשיים המרכזיים שחווים יזמים המבקשים לקדם אנרגיה מתחדשת בישראל הוא חוסר תיאום בין הגופים השונים המעורבים ומאשרים את הקמת המתקנים, היעדר לוחות זמנים ברורים וחוסר בהירות בנוגע לתהליכים הנדרשים. הדבר מוביל להימשכות וייקור תהליכי ההקמה, ולעיתים אף גורם לביטול הקמת מתקנים. באמצעות החלטת הממשלה, משרד האנרגיה רותם את כל המשרדים הרלוונטיים כך שהם יאפיינו את כל השלבים השונים הנדרשים למתן אישורים ויקבעו לעצמם, לוחות זמנים. את המידע שיתקבל מכלל הגופים יפרסם משרד האנרגיה לטובת הציבור. במקביל, תבחן הקמה של מערכת דיגיטלית אחודה (One Stop Shop) לנושא, שתדע לסנכרן בין הגופים השונים המעורבים בתהליך ההקמה של מתקני אנרגיות מתחדשות, וכן לבצע מעקב ובקרה אחר התנהלות הרגולטורים בהתאם לנהלי השירות שייקבעו. מהלכים אלו צפויים להביא לתיאום רב יותר, לשקיפות, לוודאות גדולה יותר, לטיוב וצמצום הרגולציה והבירוקרטיה ובכך לצמצם עיכובים של הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת והגדלת הסיכויים להקמתם.
פרסום
נושא נוסף המקבל מענה בהחלטה הוא בחינת חיוב של מתקני אנרגיה מתחדשת בבנייה חדשה שאינה למגורים. כיום, בנייה חדשה למגורים מחייבת התקנת דודי שמש או אנרגיה סולארית. במדינה צפופה כמו ישראל ישנה עדיפות ברורה למיצוי השטחים הפוטנציאליים בתוך האזור המבונה, ובפרט על גגות מבנים, אשר חלק משמעותי משטחם לרוב אינו מנוצל כלל. ייצור חשמל נקי בסמיכות לצרכנים מביא גם לחסכון בהשקעה בתשתיות הולכה ולחלוקת חשמל ולמניעת איבודי אנרגיה. מהלך זה חשוב גם לאור החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה מנובמבר 2020, שלפיה מתקני קרקע בתחום האנרגיות המתחדשות יוגבלו ל-20,000 דונם בלבד. הצוות הייעודי שיבחן את הנושא יגיש את המלצותיו לממשלה בתוך שלושה חודשים.
צעד זה הוא המשך לפעילות משרד האנרגיה לתיקון תקנות התכנון והבנייה יחד עם מנהל התכנון, על מנת להביא לכך שכל בית ספר או גן ילדים יחויבו בהקמה של מתקן פוטו וולטאי עם תום הבנייה. חיוב מתקני אנרגיה מתחדשת באזור המבונה קיים במספר מדינות בעולם בקנה מידה כזה או אחר, ובהן ארה"ב (העיר ניו יורק ומדינת קליפורניה) וגרמניה (ברלין, באדן-וורטמברג ועוד).
אחד החסמים בפני כניסה של אנרגיות מתחדשות הוא מגבלות יכולת ההולכה של רשת החשמל. כדי לעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת ב־2030, ההחלטה מכנסת יחד את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי שיפעלו בכל הכלים העומדים לרשותם על מנת להאיץ את הקידום של רשת ההולכה. מלבד משרד האנרגיה, בצוות הייעודי שיוקם לטובת הנושא חברים רשות החשמל, מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד הביטחון ומשרד המשפטים.
ההחלטה מכניסה את תחום האנרגיה המתחדשת למכלול השיקולים שבוחנים משרדי הממשלה עצמם, ללא יוצא מן הכלל, כאשר הם מקדמים פרוייקטי בנייה או תשתית. גם החברות הממשלתיות, המהוות גורם מרכזי במשק מבחינה כלכלית ומחזיקות נכסים הפרוסים על פני שטחים רבים, יהיו מחויבות לבחון כיצד הן מקדמות אנרגיה מתחדשת והתייעלות באנרגיה בנכסים ובתשתיות הרבים שבניהולן.
