בעוד שבחיפה פועל מאז 2018 אזור אוויר נקי, המגביל את כניסתם של כלי רכב מזהמים במטרה לצמצם את זיהום האוויר מתחבורה, הרחבתו לערי הקריות ולנשר עדיין לא יצאה לפועל. כך עולה מדוח המעקב שמפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא זיהום אוויר מכלי רכב וכניסת כלי רכב חשמליים.
על פי הדוח, כבר בשנת 2020 פעל איגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה להרחבת אזור האוויר הנקי לקריית ים, קריית מוצקין, קריית אתא, קריית ביאליק ונשר, והצפי היה שהמהלך ייכנס לתוקף כבר בשנת 2021. אלא שנכון למועד סיום ביקורת המעקב, בינואר 2026, ההרחבה עדיין לא הוכרזה בפועל.
פרסום
לצד זאת, הדוח מצביע על המחיר הכבד שמשלם הציבור בגין זיהום האוויר הנגרם מתחבורה. על פי נתוני המבקר, הנזק הכלכלי השנתי הנגרם מזיהום האוויר מתחבורה נאמד בכ־10.9 מיליארד שקל. מדובר בעלות הכוללת את הפגיעה בבריאות הציבור, את הנזקים הסביבתיים, ואת הפגיעה בתשתיות ובחקלאות.
חיפה וירושלים האזורים הנקיים בישראל
מבקר המדינה מציין כי נכון לינואר 2026 קיימים בישראל שני אזורי אוויר נקי בלבד. חיפה הייתה העיר הראשונה שבה הוכרז אזור כזה בשנת 2018, והיא מגבילה כניסת רכבי דיזל מזהמים, אלא אם הותקן בהם מסנן חלקיקים להפחתת זיהום האוויר, לאזורי המגורים בעיר. בשנת 2020 הצטרפה אליה ירושלים, שבה הוגדר כל השטח המוניציפלי כאזור מופחת פליטות והוצבו תמרורים האוסרים על כניסת כלי רכב מזהמים. אולם מאז לא הוכרזו אזורי אוויר נקי נוספים ברחבי הארץ.
כמחצית מנזקי הזיהום ממשאיות
למרות שהן מהוות רק כ־7.2% מכלי הרכב בישראל ואחראיות לכ־12.4% בלבד מסך הנסועה בכבישים, משאיות ורכבי משא אחראים לכמעט מחצית מנזקי זיהום האוויר מתחבורה. על פי נתוני המבקר, כ־44% מהנזק הכלכלי שמייצר זיהום האוויר מתחבורה, המוערך בכ־3.2 מיליארד שקל בשנה, מיוחס לרכבי משא ומשאיות כבדות.
אחת הסיבות לכך היא הגיל הממוצע של צי המשאיות בישראל, שעלה מ־5.1 שנים בשנת 2000 ל־9.5 שנים בשנת 2024. עם זאת, מהדוח עולה כי מגמת העלייה בגיל המשאיות התמתנה בשנים האחרונות.
לצד זאת, הדוח מצביע גם על שיפור משמעותי בהיקף הפליטות השנתי הממוצע מכלי רכב כבדים, שירדה ב־93% לעומת שנת 2014, בין היתר בעקבות הוצאת כלי רכב ישנים משימוש, התקנת מסנני חלקיקים ומעבר לכלי רכב מתקדמים יותר. בעוד שבשנת 2014 נפלטו מציי הרכב הכבדים כ־22 טונות של חלקיקים בשנה, בשנת 2024 עמד הנתון על כשלוש טונות בלבד.
פרסום
תשתיות הטעינה של כלי הרכב החשמליים מפגרות מאחור
אחד הכלים המרכזיים לצמצום זיהום האוויר מתחבורה הוא המעבר לכלי רכב חשמליים. מהדוח עולה כי בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר כלי הרכב החשמליים בישראל, שזינק מ־1,930 כלי רכב בלבד בשנת 2018 לכ־224,700 בסוף שנת 2025.
אלא שקצב פיתוח תשתיות הטעינה אינו מדביק את קצב הגידול במספר כלי הרכב. נכון לאפריל 2025 פעלו בישראל 7,907 שקעי טעינה ציבוריים בלבד, מספר המאפשר טעינה בו־זמנית של כ־4.9% מכלי הרכב החשמליים.
המבקר מציין כי על משרד התחבורה ומשרד האנרגיה לקבוע יעדים כמותיים לפריסת עמדות ציבוריות לטעינת כלי רכב חשמליים ברחבי הארץ, ולעקוב אחר העמידה ביעדים. בנוסף, הוא קובע כי על המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה להמשיך ולקדם הקמת אזורי אוויר נקי ברשויות מקומיות נוספות, בדגש על אזורים הסובלים מרמות זיהום גבוהות.
