מקלטי אקלים בברצלונה

לאור עליית הטמפרטורות המתמשכת באירופה, ברחבי העיר ברצלונה הוקמו "מקלטי אקלים", שבהם התושבים יכולים למצוא מפלט מפני הקיץ ההולך ומתחמם. האם גם ישראל צריכה להיערך לכינונם של מקומות מחסה שכאלה?

אמנון דירקטור

הנה זה מתחיל שוב: לאט-לאט הטמפרטורות עולות, אחוזי הלחות מורגשים בכל הגוף והליכה ברחוב בשעות הצהריים (והבוקר והערב) הופכת למשימה לא נעימה בכלל. עונת החום הישראלית נפתחה באופן רשמי, ובמשך שלושה חודשים לפחות נסבול מחום קיצוני שישפיע על האופן שבו אנחנו חיים, מבלים וזזים ממקום למקום. גל החום הקטלני וההרסני שהכה השבוע באירופה, שעד לאחרונה הייתה ידועה בקיצים הנוחים שלה, יצר מצבי חירום ברחבי היבשת, והוא מהווה נקודת קיצון במגמה מתמשכת: כבר עשרים שנה שהטמפרטורה בחודשי הקיץ באירופה עולה משמעותית.

עקב השינויים האקלימיים הברורים, העיר ברצלונה שבספרד החליטה לאחרונה למצוא פתרונות יצירתיים לחום: ״מקלטי אקלים״, שמציעים לתושבים פינות נעימות לשהייה בשעות החום הכבד בחודשי הקיץ.

פרסום

רשת "מקלטי האקלים" פרוסה ברחבי העיר, והיא כוללת אזורים, חללים או מתקנים ספציפיים – חלקם בניינים ציבוריים כמו בתי ספר וספריות ציבוריות, חלקם מרחבים ציבוריים מוצלים עם צמחייה רבה וגגות שמגנים מהחום. חלק נכבד מהמקלטים הסגורים ימוקמו בשטחים קיימים של בתי ספר ציבוריים, בעיקר בשל העובדה שבחודשי הקיץ בתי הספר ריקים, ואפשר להשתמש בהם לצרכים אחרים. מקלטי האקלים הפתוחים כוללים מזרקות קירור, גינות וקירות ירוקים, סוככים, הצללות סולאריות וגגות שמייצרים אוורור טוב יותר. הם מתוכננים כך שהטמפרטורה בהם תעמוד על 26 מעלות צלזיוס לכל היותר, שהנגישות אליהם תהיה טובה, והם יוכלו לשמש כמקום מנוחה עבור התושבים.

המיזם פועל מאמצע יוני עד אמצע ספטמבר, החודשים החמים בשנה. מקלטי האקלים מסומנים בשלטי כניסה ייעודיים ואפשר למצוא אותם גם בעזרת מפה מקוונת שעומדת לרשות התושבים. יש לציין שבשנה האחרונה מספר מקלטי האקלים בברצלונה יותר מהוכפל, ועלה מ-70 ל-163 – מה שמבטיח ל-90 אחוז מהאוכלוסייה מקלט מהחום במרחק של 10 דקות הליכה מהבית. יש לציין שברצלונה לא לבד, וגם פריז החלה לקדם בימים אלה מיזם דומה בשטחה.

חם יותר בעיר

מיזם כמו מקלטי האקלים הוא חיוני במיוחד בערים: ייתכן ששמתם לב שערים גדולות מתאפיינות בטמפרטורה גבוהה יותר משמעותית מאשר סביבתן. הסיבות העיקריות לתופעה זאת, שזכתה לשם "אי החום העירוני", הן הצפיפות הגדולה, כמות המכוניות וזיהום האוויר שהן מייצרות והשימוש באנרגיה רבה. לפי הסוכנות להגנת הסביבה של ארה״ב (EPA), הטמפרטורה בערים במדינה גבוהה בכ-4-0.5 מעלות צלזיוס מאשר באזורים שסמוכים להן בשעות היום, ובכ-2.7-1.1 מעלות צלזיוס בשעות הלילה. ההבדלים המשמעותיים ביותר נצפים בערים עם אוכלוסיות גדולות וצפופות יותר ובאזורים לחים במדינה. מחקרים שונים מצביעים על כך שתופעת אי החום העירוני צפויה רק להחמיר.

בשונה מישראל, בערי אירופה מרבית הבניינים לא מרושתים במערכות מיזוג משוכללות וחזקות – מה שהופך את החיים בחודשים החמים למאתגרים במיוחד. כתוצאה מכך, ערים רבות באירופה ובעולם מחפשות פתרונות יצירתיים וצעדים מעשיים לצמצום ההשפעות של עליית הטמפרטורות על תושבי העיר, במיוחד בחודשים החמים.

להתאים טוב יותר את העיר לאקלים

האם מקלטי האקלים הם פתרון יעיל לבעיית החום העירוני? שאלה טובה. ״לדעתי, האפקטיביות של המיזם הזה מוגבלת בכל מה שנוגע לחיי היום-יום, כיוון שהוא נותן תשובה בעיקר לאירועי קיצון של גלי חום – על אף שיש לו יתרונות תדמיתיים ברורים״, אומר ד”ר אדריכל אור אלכסנדרוביץ', חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון המתמחה באקלים עירוני. ״קל יותר לעשות פעולות נקודתיות ולהוסיף סככה פה או מקלט שם, מאשר ליצור שינוי תשתיתי רציני שדורש את הוצאתן של מערכות גדולות מאזורי הנוחות שלהן״. לדבריו, אומנם יש לשבח את רשת עצי הרחוב שקיימת בברצלונה, אבל האתגר האמיתי הוא להתאים מרחבים עירוניים לאקלים המקומי בצורה עמוקה יותר.

המרחב לא מתוכנן עבור הולכי רגל

כידוע, גם ישראל מתאפיינת באקלים חם במיוחד, שהולך ומקצין עם החמרתו של משבר האקלים. המיזוג במבנים הסגורים אומנם נפוץ יותר בהרבה בארץ מאשר באירופה, אך בכל הנוגע למרחב הציבורי הפתוח, נדמה שבאזורים רבים "צל" היא מילה גסה – וללא תכנון נכון של המרחבים העירוניים, יהיה קשה יותר ויותר ללכת ברחוב וליהנות מהשטחים הפתוחים בחודשים החמים. ״נדמה שהתכנון הישראלי לא מכיר בקיומם של חיים במרחב הציבורי היומיומי של הרחוב", טוען אלכסנדרוביץ'. "אנחנו רואים את זה בדרך שמתכננים שכונות וערים היום: הן לא מותאמות לתנועה רגלית, שהיא היסוד של כל החיים העירוניים. נראה שהנושא האקלימי לא מעניין אף אחד״. לדבריו, המרחב הישראלי מתוכנן ברובו בראש ובראשונה עבור מכוניות, ולמען הזרמה נוחה ונעימה שלהן ממקום למקום. ״כל מי שלא נוסע במכונית מסיבות כאלה ואחרות, נשאר בשוליים ולא נספר באמת בתכנון הישראלי״, הוא אומר.

לדברי אלכסנדרוביץ', הבעיה צפויה רק להחמיר. ״בישראל, שלא כמו בספרד, יש קצב פיתוח מטורף בגלל גידול האוכלוסייה", הוא אומר. ״צל לא נוצר מעצמו, צריך לגרום לו להיווצר – מתכנן לא יכול להוריד טמפרטורות, אבל הוא יכול לתכנן סביבה אקלימית נוחה. אנחנו יודעים מדעית ואינטואיטיבית שההבדל בתחושה בין נקודה מוצלת לנקודה שהיא לא מוצלת הוא עצום״.

פרסום

יש לציין שהעיסוק בצל (או ליתר דיוק בחוסר צל) בישראל עלה בשנים האחרונות לסדר היום הציבורי והמקצועי. ״בכל קיץ אנחנו קוראים כתבות בעיתונות על כך שאין צל בישראל", אומר אלכסנדרוביץ'. "אפילו התקבלה השנה החלטת ממשלה שמקדמת תוכנית לאומית להצללה באמצעות עצים במרחב הציבורי. עם זאת, רחוקה הדרך מכאן ועד להגיד שהשינוי הזה מחלחל לפרקטיקות תכנון יומיומיות״.

חייבים לתכנן בהתאם לאקלים

לדברי אלכסנדרוביץ', יש צורך להוסיף בצורה מסיבית הצללה למרחבים פתוחים קיימים בעלי פוטנציאל הליכתי. ״מעבר לכך, חשוב במיוחד לדאוג מראש למרחבים שעדיין לא בנויים – לפני שהקלקול נכנס למערכת״, הוא אומר, ומזהיר שללא שינוי רדיקלי של מערכת התכנון וללא חוקים מתאימים, נסבול עוד שנים רבות מהעדר צל: ״גם אם היום נתחיל לתכנן נכון, יש לפחות עוד עשור עד שנרגיש בשיפור״,

האם הדור הצעיר של המתכננים יביא את השינוי, ויביל להתרחבותה של ההצללה במרחב הציבורי? ייתכן. ״בפרספקטיבה היסטורית יש שינוי מסוים, יותר אנשים מבינים את הנחיצות של צל במרחב הציבורי", אומר אלכסנדרוביץ'. "עם זאת, ייתכן שהבעיה היא שרובם חבר'ה צעירים שעדיין לא מקבלים החלטות בנושא במדינה שלנו״.

"אין בישראל חוסר ידע בנושא – אלא חוסר בנכונות להכיר בו כסוגיה על שולחן התכנון לצד סוגיות אחרות", מסכם אלכסנדרוביץ'. "אנחנו חייבים להכניס את הנושא האקלימי לתהליכי התכנון״.

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל "אייר נט ". אייר נט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום האוורור ,מיזוג האוויר הקירור והחימום התעשייתי באייר נט תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום האוורור ,מיזוג האוויר הקירור והחימום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

רשות הגז הטבעי תחלט ערבות של חברות חלוקת הגז הטבעי בסך כולל של כ- 5.3 מיליו...

15/06/2024

הבידוד בזכות שיטת ICF של אייקונקס מאפשר חיסכון באנרגיה, ללא חימום בחורף ומע...

03/06/2024

שרשרת קירור משופרת יכולה להפחית בחצי את בזבוז המזון

30/05/2024

הכנסות המדינה המצטברות מתמלוגי הגז חצו את ה-25 מיליארד שקלים,

30/05/2024

מקרר ORNL משתמש ב-PCM כדי לשמור על טמפרטורות נמוכות

28/05/2024

למה שלא נצטרף לבשורת הגז הטבעי הנוזלי?

26/05/2024

רשות הגז הטבעי תחלט ערבות של חברות חלוקת הגז הטבעי בסך כולל של כ- 5.3 מיליו...

15/06/2024

הבידוד בזכות שיטת ICF של אייקונקס מאפשר חיסכון באנרגיה, ללא חימום בחורף ומע...

03/06/2024

שרשרת קירור משופרת יכולה להפחית בחצי את בזבוז המזון

30/05/2024

הכנסות המדינה המצטברות מתמלוגי הגז חצו את ה-25 מיליארד שקלים,

30/05/2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום