מי אחראי על משבר האקלים ?

מחקר קנדי חדש מיפה את עשרת השחקנים הכלכליים שבידיהם נמצא המפתח להחרפת משבר האקלים – ולפתרונו. כתב אישום סביבתי.

יהונתן שר

אם הייתם יכולים לדפוק על דלת חדרו של האחראי למשבר האקלים, לאיזה משרד הייתם הולכים? המשבר, שנוגע לכל תחומי החיים – נגרם בשל בחירות כלכליות הרסניות של אין-ספור חברות מסחריות, מדינות ובעלי אינטרסים; וכשיש כל כך הרבה גורמים מעורבים, קשה לדעת על איזו דלת צריך לנקוש, או לאיזה משרד צריך להתפרץ כדי לדרוש שינוי.

מחקר קנדי חדש נדרש בדיוק לשאלה הזאת, והצביע על 10 האחראים הכלכליים המובהקים למשבר האקלים: השלטונות בהודו ובערב הסעודית, הבנק הלאומי של נורווגיה ושש קרנות השקעות אמריקאיות – ששתיים מהן תופסות את המקומות הראשונים ברשימה. בידיה של העשירייה הזאת נמצאת האחריות לכ-50 אחוז מסך פוטנציאל הפליטות העתידי של האנושות.

פרסום

לפי ד"ר אור קרסין, מומחית למדיניות סביבתית מהאוניברסיטה הפתוחה, רשימת עשרת מממני משבר האקלים יכולה לעזור למאבק במשבר האקלים. "העולם הכלכלי מונע גם על ידי המוּדעות והדרישות שלנו כאנשים פרטיים", היא מסבירה. "אם ממשלות, שנבחרות בידינו, האזרחים, יקבעו יעדים ברורים וילוו את החברות בצעדי מדיניות כלכלית כמו מיסוי וסובסידיות, השוק יצטרך להתאים את עצמו".

בואו נחפש אשמים

איך הגיעו החוקרים לרשימת עשרת המזהמים? בשלב הראשון, הם מיפו בעזרת מאגר מידע שמתכלל גופים מזהמים את 200 החברות שמחזיקות בבעלות על 98 אחוז מסך מאגרי דלקי המאובנים (נפט, גז טבעי, פחם) – ששריפתם מובילה למשבר האקלים. עד כמה הגורמים האלה משפיעים על כוכב הלכת שלנו? לפי החוקרים, אם מאגר הדלקים של החברות המדוברות ינוצל במלואו, פליטות גזי החממה שייגרמו עקב כך יובילו לעליית טמפרטורה שתהיה גבוהה פי 3 מהרף הרצוי שנקבע בהסכם פריז (עלייה של לא יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס מעל הטמפרטורה הממוצעת ששררה לפני המהפכה התעשייתית).

Stock market direction
העולם הכלכלי מונע גם על ידי המוּדעות והדרישות שלנו כאנשים פרטיים. Photo by AbsolutVision on Unsplash

אחרי זיהוי החברות, החוקרים מיפו בעזרת ניתוחים פיננסיים מ-2021 918 בעלי מניות (שהחלק שבו הם מחזיקים גדול מ-1 אחוז) ששולטים בהן. במיפוי התגלו שני סוגים עיקריים של בעלי מניות. האחד הוא גופים לאומיים שמחזיקים בנתח בעלות משמעותי בחברות עם פוטנציאל פליטות גדול במיוחד, כמו הממשלות של ערב הסעודית ושל רוסיה. סוג שני הוא קרנות השקעות, שאומנם מחזיקות לרוב באחוז קטן יותר של בעלות בכל חברה וחברה, אבל משקיעות במספר רב יותר של חברות מתוך ה-200 שנבחנו.

לבסוף, כדי להגיע לרשימה של עשרת הגופים הכלכליים המשפיעים ביותר על משבר האקלים, החוקרים השתמשו בניתוח רשתי של כלל החברות ובעלי המניות שלהן, ששרטט את כלל הקשרים שקיימים ביניהם. הם סיכמו את ממצאיהם במדד משולב שבחן את המידה שבה כל גוף מקושר לגופים אחרים ברשת (כלומר, עד כמה רחבה ההשפעה שלו בתחום), את גודל האחזקות שלו בחברות השונות ואת פוטנציאל הפליטות העתידי שלו.

קורנות ברשימה

אז אומנם לא כל כך נעים להכיר, אבל הנה לפניכם רשימת האחראים לכ-50 אחוז מסך פוטנציאל הפליטות העתידי של האנושות: במקומות עשר ותשע קרנות ההשקעות האמריקאיות Capital Group Company ו-Fidelity Investments; במקום השמיני הבנק הלאומי הנורווגי, Norges Bank, שמנהל את השקעותיה של המדינה; במקום השביעי Life Insurance Corporation – גוף ביטוח והשקעות בבעלות ממשלת הודו; במקום השישי קרן השקעות אמריקאית נוספת, Dimensional Fund Advisors; במקום החמישי ממלכת ערב הסעודית; במקום הרביעי קרן השקעות אמריקאית נוספת (השישית במספרה ברשימה זאת), State Street Corp; את המקום השלישי מאכלסת ממשלת הודו בכבודה ובעצמה, ובראש הרשימה ניצבות שתי קרנות השקעות אמריקאיות: Vanguard Group במקום השני, ו- Blackrockבמקום הראשון.

כמו שאפשר לראות, קרנות ההשקעות מככבות ביותר מחצי מהרשימה המפוקפקת. כיצד גופים אלה, שהם לא בעלי השליטה בחברות, זכו לדירוגי ההשפעה הגבוהים ביותר על שוק דלקי המאובנים, גם ביחס לגופים ממשלתיים ששולטים בחברות בפועל?

לפי קרסין, ככל ששחקן כלכלי מקושר יותר, כך גם השפעה שלו על התנהלות החברה תהיה גדולה יותר. הכלל הזה רלוונטי בעיקר למשקיעים מוסדיים (גופים כלכליים שמנהלים את כספי הציבור, כמו חברות ביטוח וקרנות השקעות). "לעיתים קרובות גופים מוסדיים מכתיבים את מגמת השווי של המנייה", היא מסבירה. "כשגוף מוסדי משקיע במניות, הוא נוטה להעלות את שוויין כי הוא מאותת לשוק שקיימת פה חברה שניתן בה אמון מצד גוף בעל יכולות ניתוח ותחזית גדולות יותר מאשר אלו שנמצאות ברשותו של משקיע פרטי". דוגמה טובה למצב מעין זה מהתקופה האחרונה היא רכישת המניות של חברת דלקי המאובנים Occidental Petroleum בידי קרן ההשקעות של המיליארדר וורן באפט (Berkshire Hathaway Inc.), שבעקבותיה שווי המניות של החברה עלה באופן דרמטי.

הבטחות כמו נפט (או פחם)

ההשקעה המסיבית של קרנות ההשקעות בחברות דלקי מאובנים מתרחשת לעיתים קרובות בניגוד להתחייבויות הסביבתיות המוצהרות שלהן. קרן ההשקעות הגדולה בעולם, בלאקרוק (Blackrock), שמוקמה במקום הראשון ברשימה שמוצגת במחקר החדש, היא אחת מאותם גופים שיודעים בעיקר להבטיח.

פרסום

בלאקרוק הצהירה ב-2021 שבכוונתה להסיט את השקעותיה מתחום הפחם, ולהצביע באספות כלליות של חברות בעד החלטות סביבתיות ונגד דירקטורים שלא מתייחסים לנושאים אלה. "לעיתים קרובות השימוש ב-ESG (השקעה שלוקחת בחשבון שיקולי חברה וסביבה, בנוסף לשיקולים הכלכליים – י"ש) הוא בגדר גרינווש", מסבירה קרסין. "את הפער אפשר לראות בין ההצהרות שמושמעות בנוגע להסטה של השקעות, לבין העובדה שבפועל, הם מגדילים את האחזקות שלהם בחברות דלקי מאובנים".

לטענת החוקרים, עשרת השחקנים שעליהם הם הצביעו במחקר מסוגלים להוביל את המעבר לכלכלה דלת-פחמן, שלא מבוססת על אנרגיה מזהמת – וזאת באמצעות השפעה על האסטרטגיה התאגידית של החברות שבבעלותם או הגבלת גישתן להון. יחד עם זאת, החוקרים טוענים שהסיכוי שהמערכת הכלכלית תגיב למשבר האקלים באופן שכזה, בלא התערבות חיצונית – הוא נמוך מאוד. "השאיפה שהשוק יסדיר את עצמו היא לא במקומה", מעידה קרסין. "אנחנו לא יכולים לצפות שההשקעה בדלקי מאובנים תקטן באופן דרמטי כשהביקוש הוא כל כך גדול והרווחים גבוהים".

מקיים זה משתלם

חשוב לציין שקיימות אפשרויות נוספות להשקעה – במקום להמשיך לפתח את תעשיית דלקי המאובנים המיושנת שמובילה לאסון עולמי, אפשר להפנות משאבים לקידום החלופות הירוקות והמתקדמות יותר שהן פני העתיד. ואכן, לצד ההשקעות המרובות בתעשיית דלקי המאובנים, בשנים האחרונות מתרבים המשקיעים שרואים את הפוטנציאל הכלכלי ההולך וגדל שטמון בהשקעה בצד השני של המטבע: אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות סביבתיות. ההון שצומח בקצב המהיר ביותר בעולם כיום הוא זה שמבוסס על תחום הקיימות (וספציפית על אנרגיות מתחדשות), והשימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים נמצא בעלייה עקבית מאז 2015. למעשה, חברות שדואגות לנושאים סביבתיים מציגות תשואות גבוהות יותר מחברות שלא עושות זאת.

קרסין מבהירה שהמפתח לשינוי שוק האנרגיה העולמי הוא גם בידינו. "משבר האקלים הוא בעיה פוליטית ואזרחית מהמעלה הראשונה, שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים לתת עליה את הדעת", היא מסכמת. "הכוח נמצא בידיים שלנו. אנחנו חייבים לקבל את ההחלטות הנכונות ולהציב את הציפיות הנכונות למול קרנות ההשקעות שלנו דרך הפנסיה, וכלפי המנהיגים שלנו".

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל "אייר נט ". אייר נט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום האוורור ,מיזוג האוויר הקירור והחימום התעשייתי באייר נט תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום האוורור ,מיזוג האוויר הקירור והחימום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

תם עידן הפחם

29/01/2024

כמות החשמל בבריטניה שהופקה מדלקים מאובנים ירדה ב-22% משנה לשנה ב-2023 לרמה ...

06/01/2024

תופעת הריכוזיות בשוק גז הבישול: דינמיקה והשלכות

31/12/2023

מתווה חדש לאגירת אנרגיה, בשילוב אנרגיות מתחדשות מבוזרות במרחב בגוש דן,

18/12/2023

אושרה הגדלת מכסת ייצוא שנתית ממאגר תמר למצרים

16/12/2023

רשות הגז הטבעי תחלט ערבות של חברות חלוקת הגז הטבעי בסך כולל של כ- 5.3 מיליו...

11/12/2023

תם עידן הפחם

29/01/2024

כמות החשמל בבריטניה שהופקה מדלקים מאובנים ירדה ב-22% משנה לשנה ב-2023 לרמה ...

06/01/2024

תופעת הריכוזיות בשוק גז הבישול: דינמיקה והשלכות

31/12/2023

מתווה חדש לאגירת אנרגיה, בשילוב אנרגיות מתחדשות מבוזרות במרחב בגוש דן,

18/12/2023

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום