האיום שהפך למציאות: מתקני האנרגיה במפרץ חיפה – סכנה לתשתית ולחיים

כבר עשרות שנים מתריעים תושבים וארגונים סביבתיים מפני תרחיש אסוני של פגיעת טיל באחד המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה. הבוקר (יום ב') הפך החשש הזה למציאות עגומה: שלושה בני אדם נהרגו כתוצאה מפגיעת טיל איראני ישירה במתקני בז"ן. עוד מספר אזרחים נפצעו מהפצצה נוספת בשכונת מגורים סמוכה.

מה קרה בפועל? על פי הדיווחים, שלושת ההרוגים שהו במבנה פנימי באתר בז"ן. כתוצאה מהפגיעה הישירה סמוך למבנה, פרצה אש עזה, חדר עשן סמיך, והמבנה קרס. הקורבנות נלכדו תחת ההריסות ונפגעו אנושות מהחום ומהעשן – ולא מהפגיעה הישירה של הטיל.

השלכות רחבות על תשתיות האנרגיה בישראל מפעלי בז"ן, כרמל אולפינים, גדיב ומתקני תש"ן מהווים נדבך מרכזי בתשתית האנרגיה של מדינת ישראל – הם מספקים דלקים לתעשיות ביטחוניות, לתחבורה, לחשמל ולחקלאות. בפגיעה אחת, המדינה התקרבה צעד נוסף למציאות שבה אין יכולת לספק אנרגיה באופן רציף בזמן חירום.

מתחם ללא הגנה הרמטית דו"חות רבים בשנים האחרונות הצביעו על כך שהאזור חשוף במיוחד. הבנזן, חומר מסרטן ודאי, הוא רק אחד מתוך שורת חומרים מסוכנים שמוחזקים במקום. פגיעה באחד ממיכלי אחסון יכולה להוביל לאירוע רב־נפגעים בקנה מידה לאומי – לא רק תעשייתי.

פרסום

תגובת הרשויות והמערכת שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן ביקר במקום יחד עם מנכ"ל בז"ן ומנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר. לדבריהם, נעשים מאמצים מיידיים להשיב את יציבות אספקת החשמל, תוך בדיקת חלופות הנדסיות, פתרונות גיבוי ושיקום הרשת הפנימית שנפגעה.

התראות שהוזנחו – ותוצאה קטלנית אביהו האן, יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה וסגן ראש עיריית חיפה, הבהיר: "המפעלים הם יעד אסטרטגי ברור של האויב. כל פגיעה כזו מסכנת את ביטחון התושבים ואת רציפות משק האנרגיה. אסור להפקיר את התלות של ישראל באנרגיה בידי מפעלים פגיעים בלב אזור מגורים".

ומה עם תוכנית הפינוי? למרות תמ"א 75 – תוכנית המתאר לפינוי המפעלים – המהלך שוב ושוב נדחה. נכון להיום, יעד הפינוי הוא 2030, אך אין כל אינדיקציה שאנחנו מתקרבים לשם. הפער בין הצהרות למדיניות ממשיך לסכן חיים ותשתיות.

פרסום

סיכום וקריאה לפעולה האירוע החמור בבז"ן הוא לא רק טרגדיה אנושית, אלא התרעה מערכתית. יש להוציא אל הפועל תוכנית חירום כוללת:

• שיקום תשתיות במהירות
• פינוי מדורג של מתקנים מסוכנים
• בחינה מחודשת של פריסת תשתיות אנרגיה בישראל

רק כך נוכל להבטיח ביטחון אנרגטי – וביטחון אזרחי – גם בזמני חירום.