הצבא לא רק צועד על קיבתו אלא גם על האנרגיה שלו ﮲ אחרי עשרות שנים במהלכן נתפס כגוף המבזבז אנרגיה, צה"ל שינה את פניו בחמש השנים האחרונות ויישר קו עם החזון האנרגטי של מדינת ישראל ﮲ ראש ענף התייעלות אנרגטית בצה"ל, שחר מסעוד חושף כיצד הארגון הצליח לחסוך מאות מיליוני שקלים ואילו צעדים נוספים יינקטו במטרה לנהל באופן מושכל את משאבי האנרגיה שלו?
אבי אובליגנהרץ
פרסום
"המוטו שלנו הוא המוטו של דוד בן גוריון: 'מפקד שאינו יודע לחסוך כוח אדם, זמן ואמצעים, מסוכן לא פחות ממפקד שאינו יודע להפעיל יחידה או אינו יודע את השימוש היעיל בנשק'. כלומר, מפקד שאינו יודע לשלוט בתשתיות ובמשאבים שלו פוגע למעשה בצבא ומסייע בעקיפין לאויב. דבריו של בן גוריון שראה לנגד עיניו את החסכון בתחמושת ובציוד נכונים גם לימינו אנו. אם אנחנו מבזבזים אנרגיה שלא לצורך הרי שאנחנו מבזבזים תקציב שיכול להיות מופנה לדברים יותר חשובים", מסביר שחר מסעוד, ראש ענף התייעלות אנרגטית בצה"ל.
הענף הפועל תחת החטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל) במסגרת אט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה), הוקם בשנת 2017 על ידי סגן הרמטכ"ל דאז, אביב כוכבי, במטרה להוביל את החסכון באנרגיה בצה"ל ולשפר את רציפות התפקוד. מסעוד מציין שהמשימות והמטרות של הענף נגזרו בהתאם ליעדי משק האנרגיה שקבעה ממשלת ישראל כמו התבססות על אנרגיות מתחדשות ובנייה מאופסת אנרגיה. טריגר נוסף חשוב להקמת הענף היווה הגידול הצפוי בצריכת אנרגיה כתוצאה ממעבר צה"ל לנגב ובניית בסיסים חדשים.
מסעוד הנו מהנדס חשמל ואלקטרוניקה ובעל תואר שני בהנדסה וניהול מערכות תשתית מטעם מכללת אפקה, אשר שירת שנים רבות בקבע וחזר בשנת 2018 לצה"ל כאזרח לטובת תפקידו הנוכחי. הענף בראשו הוא עומד מורכב משני מדורים: התייעלות אנרגטית המופקד על הובלת פרויקטים, וטכנולוגיות אנרגיה שאחראי על אימוץ ויישום טכנולוגיות חדשות בתחום, ואמון בין השאר, על סנכרון תחומי הרכבים החשמליים והאנרגיה הסולארית בצה"ל.
מוקד ידע לניצול מושכל של משאבי אנרגיה בצה"ל
ענף התייעלות אנרגטית משמש כמוציא לפועל ועובד בשיתוף עם שלושה גופים המופקדים על רכש במשרד הביטחון: אגף הנדסה ובינוי, אגף מבצעים, לוגיסטיקה ונכסים (אמו"ן) ומינהל הרכש והייצור (מנה"ר). מעבר להיותו זרוע ביצוע מטכ"לית לחסכון באנרגיה, מסעוד רואה בענף מוקד ידע לניצול מושכל של משאבי אנרגיה בצה"ל. "בעבר, כשגורם כלשהו היה עושה פרויקט מוצלח של התייעלות אנרגטית בצבא לא הייתה לכך תהודה ולא היה לזה חיקוי. היום כאשר אנו מזהים פרויקט מוצלח של חסכון באנרגיה, אנו דואגים לשכפל אותו ולבצע אותו באופן נרחב ברחבי הצבא. את המידע אנחנו משתפים באמצעות פורטל ייעודי".
בד בבד עם מימוש המדיניות לביטחון אנרגטי וחסכון באנרגיה, ענף התייעלות אנרגטית רואה חשיבות רבה בכל הקשור להתמודדות עם משבר האקלים והשמירה על משאבי הסביבה. "אנחנו לא עוסקים בהגנת הסביבה נטו אבל בהחלט בודקים את ההשפעות הסביבתיות בכל פרויקט שלנו במטרה להפחית את הנזק שנגרם לסביבה".
לדברי מסעוד, כיום כל מחנה ובניין חדש בצה"ל, מתוכנן לפי תקן בנייה ירוקה לפחות בדרגת כוכב אחד (הבסיסי ביותר). הדבר בא לידי ביטוי בין השאר בפנלים סולאריים, מערכות נוחות אקלימית ידידותיות לסביבה, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ומרכיבים של התייעלות אנרגטית.
"החזון שלנו הוא שצה"ל יהווה גורם מוביל במימוש היעד הלאומי לאנרגיות מתחדשות וקידום עצמאות אנרגטית. המטרה היא לאפס את צריכת החשמל בצה"ל כך שנייצר לעצמנו את כל החשמל שאנו צריכים. בפועל, זה אומר הקמת תחנות כוח קטנות ועצמאיות, שדות סולאריים, החלפת מערכות מיושנות ובזבניות, הפסקת השימוש בסולר לחימום מים, צמצום פעילות של גנרטורים וכדומה".
לראשונה בתולדות צה"ל נבנתה תוכנית רב שנתית להתייעלות באנרגיה בתקציב של 600 מיליון שקל. המשאבים מוקצים על ידי אגף התקציבים של צה"ל ואחרי שהאגף מאשר את הפרויקטים שנבחרו, ענף התייעלות אנרגטית פועל לביצועם בשיתוף, כאמור, עם האגפים הרלוונטיים במשרד הביטחון. כל פרויקט יוצא למכרז ובמסגרתו נבחרים הקבלן המבצע ויועץ חיצוני ייעודי שבוחן את ההתכנות הכלכלית, וממליץ בהתאם על המערכות הטובות ביותר לאותו מיזם.
שיפור הדרגתי בצריכת חשמל
כל יחידה בצה"ל מחויבת למנות ממונה אנרגיה בתקן מלא או חלקי בהתאם לגודלה, והלה נושא באחריות לקידום חסכון באנרגיה במתקנים ובנכסים המצויים בחזקתה. הממונים עוברים קורס ממוני אנרגיה שמעביר ענף התייעלות אנרגטית בשיתוף עם משרד האנרגיה. בנוסף, מעביר הענף הדרכות לנגדי בינוי, קורסי הגנת הסביבה ועוד, עורך ביקורות אנרגיה לאיתור ליקויים ותקלות במחנות צה"ל, מבצע סקרי אנרגיה באמצעות חברות חיצוניות כדי לעמוד על פוטנציאל החסכון בכל בסיס, בוחר את הפרויקטים להתייעלות אנרגטית, ומוכיח את התכנותם הכלכלית.
המימון למיזמי ההתייעלות האנרגטית מתבצע בצורת הלוואת התייעלות זמנית. בתום הפרויקט מבצעים אימות חיסכון ולאחר שהוכח כי ההשקעה החזירה את עצמה, הכסף חוזר לבנק ההלוואות ומופנה למיזם הבא. מעבר לנקודה הזאת, כל חיסכון כספי של היחידה יישאר אצלה.
בדומה למגזר האזרחי, מיזוג אוויר מהווה למעלה מ-55% מצריכת האנרגיה של צה"ל. שאר הצריכה מתחלקת בין תאורה (20%), מטבחים וצרכנים אחרים. בדיקה מקיפה שעשה ענף התייעלות אנרגטית מצאה שהגורמים העיקריים לבזבוז אנרגיה הנם תשתיות מיושנות, היעדר מערכות בקרה, שימוש במקורות אנרגיה לא חסכוניים, תפעול בזבזני ותרבות ארגונית קלוקלת.
צה"ל הוא אחד מצרכני החשמל הגדולים בישראל וצריכתו נאמדת בכ-1.1 מיליארד קוט"ש בשנה (כ-2% מהביקושים). בין השנים 2017 ל-2018 נרשמה עלייה של 4.1% בצריכת החשמל של צה"ל. מסעוד מציין שמאז הקמת ענף התייעלות אנרגטית, נרשם שיפור הדרגתי בנושא ובשנת 2020-2021 נרשמה עלייה של 0.3% בלבד בצריכה. עם זאת, בשנת 2022 נרשמה עלייה של כ-4% הנובעת לדבריו בשל התייקרות בתעריפי החשמל ולא עקב עלייה בצריכה.
החלפת מזגנים וצ'ילרים ישנים
התוכנית הרב- שנתית להתייעלות אנרגטית כוללת בין השאר: הקמת מתקנים פוטוולטאיים, חיבור בסיסים לרשת חלוקת הגז הטבעי, החלפת מערכות חימום מים מבוססות סולר במשאבות חום, החלפת מערכות מיזוג ישנות, החלפת מערכות תאורה, החלפת גנרטורים במערכות היברידיות (מערכת עצמאית לייצור חשמל המורכבת מפנלים סולאריים וגנרטור, א.א), שדרוג תשתיות חשמל בחיל הים, בניית מערכת ייחודית לניטור חשמל, חיבור טנקים לרשת החשמל באימונים ללא תנועה, החלפת מערכות להפחתת לחות במערכות יותר חסכוניות, הקמת מתקן פיילוט לאגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס עם חברת אוגווינד, סקרי אנרגיה בבסיסים הגדולים ועוד.
אחד הפרויקטים הבולטים שהובילו מסעוד ואנשיו התבצע במחנה הקריה. המיזם במחנה על שם רא"ל יצחק רבין, אשר נחשב לצרכן האנרגיה הגדול בצה"ל, כלל בין היתר החלפת שמונה צ'ילרים שממוקמים על גגות בנייני משרד הביטחון והמטכ"ל, שדרוג מערכות התאורה, פיילוט להתקנת מערכת המרת פסולת באנרגיה המנוצלת לחימום מים עם חברת הום ביוגז ועוד.
מטבע הדברים מערכות מיזוג האוויר מקבלות תשומת לב מירבית בסדרי העדיפות של הענף. "עברנו בסיס אחר בסיס והחלפנו כל מערכת מיזוג בת למעלה מ-20 שנה. בשנה האחרונה נכנסנו חזק לנושא גז 22 R וכתוצאה מכך החלפנו את כל המזגנים המפוצלים שעובדים על הגז הזה. אני מעריך שבשנת 2023 כבר לא יהיה מזגנים הפועלים על 22 R בצה"ל. במקביל, אנחנו דואגים להחליף כל הזמן את מערכות הנוחות האקלימית במערכות מתקדמות וחסכוניות באנרגיה. כך למשל החלפנו צ'ילרים ישנים במשאבות חום ובכך שדרגנו את המערכות הקיימות למערכות שייתנו קירור וגם חימום".
בהתאם לחישובי עלות מול תועלת, הרי שבחלק מהמתקנים הוחלפו צ'ילרים במזגנים מפוצלים ובמספר בסיסים הוחלפו מערכות המיזוג הקיימות במערכות VRF. מסעוד מציין שתשתיות בעייתיות, מחסור יחסי בידע מקצועי בקרב קבלני האחזקה, ועלויות התיקונים שלהן, הכריע בהרבה מקרים את הכף לרעת מערכות VRF. "קשה להשיג כרטיסים למערכות VRF בנות למעלה מעשר שנים ולכן עיקר השימוש במערכות הללו הוא בפרויקטים חדשים בהתאם לדרישות המתכנן".
חסכון של כ- 40 מיליון שקלים בתחום המיזוג
פרויקט מעניין נוסף בוצע במחנה שומריה. אחרי שנים רבות בהם פעלו זה לצד זה צ'ילרים לקירור ומערכת לחימום מים, הוחלפו המערכות המיושנות בבסיס במשאבות חום המספקות את כל דרישות המשתמשים ונותנות בפועל חסכון כפול. "בתחילת כל פרויקט אנחנו מגיעים לבסיס, עומדים מקרוב על המצב בפועל, ונותנים פתרון טכנולוגי מתאים להורדת צריכת האנרגיה. הרבה פעמים מתברר שהמערכות הישנות לא עומדות בצרכים היות וכמות המשתמשים עלתה או ירדה לאורך השנים, ולכן מעבר לשדרוג מערכות, עלינו לעשות התאמה בין גודל המערכת לצרכים החדשים של אותה יחידה. אנחנו בוחנים את הנושא מכל זווית אפשרית עד רמת החדרים, ולמעשה בודקים בכל חדר האם החיילים נהנים או לא מרמה מספקת של מיזוג אוויר".
במרבית המשרדים ומבני הציבור בצה"ל הותקנו גלאי נוכחות לטובת חיסכון בחשמל, אבל לא במגורים בשל אופיו של הצבא. "זה די בעייתי שבאמצע הלילה בדיוק כשחוזרים ממשמרת המזגן כבה ולכן נמנענו מהצבת גלאי נוכחות במגורי החיילים. בנוסף, הצבנו על כל מזגן מפוצל מערכת בשם חסגנית שמנתקת את המזגן אחרי כשעה- שעתיים, ובכך נחסכים משאבים רבים".
מאז הקמתו של ענף התייעלות אנרגטית הצליח צה"ל לחסוך למעלה מ-200 מיליון שקל על הוצאות אנרגיה, 40 מיליון מתוכם בתחום המיזוג. מסעוד מציין שבתוכנית הרב שנתית הנוכחית המסתיימת ב-2024, צפוי החסכון להגיע לכ-800 מיליון שקל. "המטרה שלנו היא למקסם כמה שיותר את החסכון באנרגיה. אנחנו כל הזמן בודקים אילו מערכות וטכנולוגיות יש בשוק ובוחנים האם הן מצדיקות את ההשקעה מבחינת צה"ל".
מים חמים באמצעות אגירת אנרגיה
ציר מרכזי נוסף במאמצי החסכון של צה"ל באנרגיה מהווה תחום חימום מים. במשך עשרות שנים התבססו המערכות לחימום מים בצבא על סולר שנחשב למשאב יקר ומזהם. מה גם שחלק לא מבוטל מהמערכות מיושן ואינו מתאים לצרכים הנוכחיים.
בדומה לתחום המיזוג, אנשיו של מסעוד עברו בין כל הבסיסים, בדקו את המערכות הקיימות, מיפו את הצרכים והחליפו אותן במערכות חדשניות מבוססות משאבות חום.
מיזם ייחודי בנושא התבצע בבה"ד 1 ובמסגרתו הוחלפו 400 קולטים תרמוסולארים, דבר שהביא לחסכון של קרוב ל-700 אלף שקל.
הצלחה מרשימה נוספת בקטגוריה זו נרשמה עם מתקן לאגירת אנרגיה תרמית שהתקינה חברת ברנמילר אנרג'י במוצב בנגב. החום השיורי שנפלט בתהליך ייצור החשמל בגנרטורים הקיימים באתר, נאגר במתקן הייחודי ומייצר קיטור המשמש להפקת מים חיים. פעולה זו חוסכת כ-36 אלף ליטר סולר בשנה ומפחיתה פליטות מזהמים של כ-112 טונות פחמן דו חמצני בשנה.
ספק חשמל עצמאי
צבא העם הופך בהדרגה ליצרן חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת ותוך שנים אחדות יכוסו כל גגות הבסיסים בפנלים סולאריים. בשלב הראשון הוקמו כ-30 מתקנים פוטוולטאיים ועם סיומו יהיו לצבא 60 מגה ואט מותקנים, כ-25% מהיעד שנקבע. בימים אלה יוצא מכרז נוסף להצבת עשרות מתקנים סולאריים על גגות. "החזון שלנו הוא לאפס את צה"ל מבחינת אנרגיה ולהפוך לספקי חשמל לכל דבר תוך כשנתיים".
השאיפה לחתור למעמד של ספק חשמל עצמאי באה לידי ביטוי גם בתחום הגז הטבעי. משרד הביטחון הודיע לאחרונה על מכרז להקמת תחנות כוח בתשעה בסיסי צה"ל שלראשונה יפעלו על בסיס גז טבעי. רשות החשמל הקצתה לצה"ל כ-27.5 מגה ואט עבור תשעת הבסיסים המצטרפים למחנה אורים, בו כבר מוקמת בימים אלה תחנת טריגנרציה בגז טבעי בהספק של 5 מגה ואט.
פתרון נוסף חשוב אותו דחף ענף התייעלות אנרגטית הוא התקנת מונים חכמים בכל בסיסי צה"ל. המהלך צבר תאוצה לאחר שבפיילוט אשר נערך באולם ספורט באחד מבסיסי חיל האוויר, נרשם חסכון של כ-36% בצריכת החשמל השנתית של המתקן (מאות אלפי שקלים בשנה).
פרסום
בד בבד הושקעו משאבים רבים בהפסקת השימוש בגנרטורים הצורכים אנרגיה רבה ונחשבים למזהמים, לטובת חיבור מוצבים בודדים לרשת החשמל או למערכת אנרגיה היברדית המורכבת מגנרטור ופנלים סולאריים, ותורמת לחיסכון של 70% מצריכת החשמל. בנוסף, הצטייד צה"ל במכולות סולאריות ניידות הנותנות מענה למקומות ללא תשתית חשמל.
רכבים חשמליים וחסכון במים
המעבר ההולך ומתרחב לכלי רכב חשמליים לא פסח על צה"ל ובעקבות פיילוט במהלכו נקלטו בהצלחה שלושה רכבי אבטחה חשמליים בבסיס הקריה, פרסם משרד הביטחון בחודש נובמבר האחרון, מכרז לרכישת רכבים חשמליים ומכרז להצבת עמדות טעינה. בימים אלה נבחנת האפשרות להחלפת צי המשאיות של צה"ל במשאיות מונעות מימן.
מיזם תחבורתי חשמלי נוסף שהצליח מעל למשוער הוא חיבור טנקי המרכבה בבסיס שיזפון לרשת החשמל כאשר הכלים אינם בתנועה. המהלך שמייתר את הנעת מנועי הטנקים כדי לספק חשמל למערכות הטנק, הוביל לחיסכון שנתי של כמיליון שקל על כ-250 אלף ליטר סולר לצד הפחתה בזיהום אוויר, הפחתת עלויות האחזקה ושיפור איכות ההדרכה היות והמנוע אינו מרעיש ברקע.
בשנים האחרונות הושם דגש בצה"ל גם על חסכון במים. בחלק מהבסיסים הותקנו מערכות ניטור נזילות שהביאו לחסכון של עשרות אלפי קוב מים. כמו כן הוחלט לבטל את דוודי הקיטור המשמשים למדיחי כלים וסירי קיטור, והחלפת האחרונים במדיחים וסירים המוזנים בחשמל. במקומות בהם ניתן הוחלפו המערכות לחימום מים במטבחים במשאבות חום וכתוצאה מכך נרשם חסכון בצריכת סולר, אחזקה וחשמל.
שינוי תרבות הצריכה הארגונית
מסעוד גאה במיוחד בפנט"ר (פורטל ניטור צריכת אנרגיה), מערכת ממוחשבת שפותחה על ידי הענף שלו יחד עם אגף התקשוב, ומציגה ומנתחת בכל רגע נתון את פילוח צריכת האנרגיה בצה"ל. "הפנט"ר משמש ככלי מעקב למפקד לא רק אחר צריכת החשמל והמים ביחידה, אלא גם צריכת הגפ"ם וסולר. הבנתי שכדי להתייעל חייבים לייצר פורטל אחוד שישקף נאמנה את צריכת האנרגיה הצה"לית.
"זה חוסך לצבא הרבה כסף ולשם כך הקמנו מוקד ייעודי שינהל בפועל את כל משק האנרגיה בצה"ל. בעתיד נחבר לפנט"ר גם את כל הפנלים הסולאריים ואת עמדות הטעינה שיותקנו בבסיסים. המטרה היא להיות עם מערכת פעילה בכלל צה"ל עד סוף 2024 כך שכל מפקד יידע בדיוק את צריכת האנרגיה ביחידה שלו".
כיום כל יחידה בצה"ל נושאת באחריות לקידום שימור האנרגיה בנכסים ובמתקנים המצויים בחזקתה. המפנה שהתחולל בצבא בנוגע לצמצום הצריכה בא לידי ביטוי בסקרי האנרגיה התכופים שמבצע ענף התייעלות אנרגטית. המסקנות העיקריות העולות מהסקרים לדברי מסעוד הוא שיש מקום רב לשיפור נושא הנצילות האנרגטית. "השאיפה שלנו היא לשנות את תרבות צריכת האנרגיה הארגונית, להחליף מערכות ישנות ולתקן את הליקויים באמצעות חברות האחזקה שאחראיות על הנושא.
"בסופו של דבר הכל מתחיל מהמפקדים, ואם נצליח להטמיע בקרבם את חשיבות הנושא נוכל להפחית כ-10 אחוז מצריכת האנרגיה בצבא. ממוני האנרגיה ביחידות מהווים מכפיל כוח ולמעשה מנוע להובלת תהליכי התייעלות. תפקידנו הוא לקדם ולעודד יוזמות התייעלות, ואת זה אנחנו עושים על ידי ביקורים בכל יחידה ויחידה, ומתן משובים על מה שדרוש תיקון. על פעילות זאת קיבלנו מכתב הערכה מהרמטכ"ל".
-כיצד אתה רואה את השינוי במודעות בצה"ל לחסכון באנרגיה בהשוואה לכניסתך לתפקיד?
"המודעות גדלה עם השנים. ברגע שראשי המערכת, הרמטכ"ל וסגנו מובילים את ההתייעלות האנרגטית, הדברים מחלחלים מטה. דומני שכולם בצבא מבינים כיום שחייבים להתייעל בשל ההוצאה העצומה על אנרגיה. מה גם שרציפות התפקוד הנו דבר קריטי עבור הצבא. נוצרה בצה"ל תרבות חדשה בנושא צריכת אנרגיה. אין ברירה, חייבים לבצע שינויים. אחרת נשלם מחיר כבד מבחינה תקציבית וגם מבחינת הפגיעה בסביבה. אנחנו עושים הכל כדי לשנות את התפיסה המעוותת של צה"ל כצבא בזבזני, לא יעיל וכו'. זוהי תפיסה מוטעית שלא משקפת את הפעילויות הנרחבות שהצבא עושה לצמצום הוצאותיו בכלל ובנושא האנרגיה בפרט. אנחנו שוקדים ללא הרף על קידום ההתייעלות האנרגטית באמצעות טכנולוגיות חדשות ופתרונות חדשניים".
-האם הענף מעורב גם בנושא איפוס פליטות פחמן?
"זה לא התפקיד שלנו אלא של משרד הביטחון. אנחנו שותפים בצוות מטכ"לי שמוביל משרד הביטחון, ועושים ככל יכולתנו להקטין את הפליטות על ידי החלפת מערכות חימום הפועלות על סולר, צמצום שימוש בגנרטורים, הכנסת כלי רכב היברידיים וחשמליים ועוד".
-אילו צעדים נוספים בכוונתכם להוביל לייעול השימוש באנרגיה בצה"ל?
"העבודה שלנו לא נגמרת כי כל הזמן נכנסות מערכות וטכנולוגיות חדשות שצריך לבחון, ולהתאים לצרכים שלנו. בקרוב ניכנס לפיילוט של מבנים מנותקי רשת אשר החשמל שלהם יסופק באמצעות פנלים סולאריים. בנוסף, אנחנו בוחנים הכנסת טורבינות רוח קטנות לצה"ל על כל המורכבות שבדבר, שוקלים התקנת פנלים סולאריים על גדרות, בודקים את הפוטנציאל הטמון במערכות אנרגיה לאגירת קור, מפתחים את נושא אגירת אנרגיה למתקנים גדולים ונערכים להיכנס יותר לעומק לכל נושא הרכב החשמלי ועמדות טעינה כולל בבסיסים שלא מחוברים לרשת החשמל. כאמור בארבע השנים האחרונות חסכנו לצה"ל מעל 200 מיליון שקל בהוצאות אנרגיה והסכום רק הולך וגדל. אנחנו שואפים להיות צבא ירוק תרתי משמע ויעיל באנרגיה".
