מתקפת סייבר על מפעל מזון בישראל הסתיימה בהרס מדחסים במערכת קירור תעשייתית

התוקפים לא נזקקו לנוזקה מתוחכמת בתוך בקרי הקירור: שינוי נקודות הגדרה, ביטול מגבלות בטיחות, פתיחת שסתומים ונעילת הגישה לבקר המרכזי הספיקו כדי לשבש מערכת קירור מבוססת CO₂ ולגרום, על פי הדיווח, לנזק פיזי לשלושה מדחסים. האירוע ממחיש כיצד מערכות קירור ומיזוג המחוברות לרשת הופכות לחלק מחזית הסייבר התעשייתית.

אירוע סייבר חריג שנחשף לאחרונה בישראל מדגים עד כמה הגבול בין מתקפת מחשב לבין נזק פיזי למערכות מכניות הולך ומיטשטש.

על פי חברת אבטחת הסייבר Profero, גורם תקיפה איראני המזוהה בשם Cyber Isnaad Front חדר לרשת של חברה ישראלית בתחום עיבוד המזון, קיבל גישה למערכות הבקרה של מתקן הקירור התעשייתי ושינה את אופן פעולתן.

פרסום

התוצאה לא הסתכמה בהשבתת מחשבים או בגניבת מידע: במתקן דווח על שינוי פרמטרים תפעוליים, שיבוש מערכות הבקרה, שחרור CO₂ ונזק לשלושה מדחסים.

הכול התחיל בעליית טמפרטורה בחדרי הקירור

מהנדסי קירור הוזעקו למפעל בחודש מאי לאחר שנרשמה עלייה חריגה בטמפרטורות בחדרי הקירור ובמקפיאים.

בשלב הראשון נראה היה שמדובר בתקלה מכנית שגרתית — מדחס, שסתום, חיישן או רכיב אחר במערכת.

אלא שבמהלך הבדיקות התברר כי הבעיה נמצאת במקום אחר לחלוטין: הבקרים המפעילים את מערכת הקירור תוכנתו מחדש.

המהנדסים מצאו כי נקודות הקביעה של המערכת ומגבלות הבטיחות שונו, שסתומים ממונעים הועברו למצב ידני ונפתחו ללא אישור, וגם פרטי ההתחברות לבקר המרכזי שונו — מה שמנע מצוותי התחזוקה גישה מיידית למערכת.

שתי מערכות CO₂ – ושתי רמות שונות של פגיעה

המפעל הפעיל שתי מערכות קירור תעשייתיות המבוססות על CO₂: מערכת ותיקה ומערכת חדשה יותר.

במערכת הוותיקה התוקף הסתפק בעיקר בשינוי פרמטרים קיימים, בהם:

נקודות הגדרה, ספי הגנה, מגבלות אזעקה וערכי התרעה.

מכיוון שמבנה מערכת הבקרה עצמה נותר ברובו ללא שינוי, מהנדסי הקירור הצליחו לשחזר את הפרמטרים ולהחזיר את המערכת לפעולה כבר באותו הלילה.

במערכת החדשה, לעומת זאת, התברר כי הפגיעה הייתה עמוקה בהרבה.

הבקר נמחק – והמערכת נדרשה להיבנות מחדש

לפי תיאור האירוע, התוקפים לא הסתפקו בשינוי טמפרטורות או לחצים. הם מחקו ואיפסו חלק משמעותי מתצורת הבקר.

בין היתר נפגעה המיפוי של:

• כניסות דיגיטליות ואנלוגיות המחוברות לחיישני טמפרטורה ולמשדרי לחץ.
• יציאות דיגיטליות המשמשות להפעלת המדחסים.
• יציאות אנלוגיות השולטות בשסתומים ובמאווררים ממונעים.
• כניסות המשמשות לדיווחי תקלה, הגנה והתראה.

בשלב זה כבר לא ניתן היה לבצע "איפוס" פשוט.

צוותי הקירור והבקרה נדרשו למעשה לתכנן מחדש את הבקר, לעבור על לוח החשמל ועל סכמות המערכת, לזהות את החיווט ואת הרכיבים המחוברים לכל כניסה ויציאה, ולבנות מחדש את הלוגיקה והתצורה.

התהליך נמשך מספר ימים.

כשהסייבר הופך לנזק מכני

השלב החמור ביותר באירוע הגיע כאשר השינויים הדיגיטליים השפיעו ישירות על המערכת התרמודינמית.

על פי הדיווח, שסתומים ממונעים האחראים על ניהול לחצי הגז הועברו למצב ידני ונשארו פתוחים.

השינוי גרם להפרעה בלחצי העבודה של מערכת הקירור. בשלב מסוים נכנסו לפעולה שסתומי השחרור, וחלק ממטען ה-CO₂ של המערכת שוחרר לאטמוספרה.

בסופו של האירוע דווח כי שלושה מדחסים במערכת ניזוקו ויצאו מכלל פעולה.

זהו בדיוק התרחיש שמטריד בשנים האחרונות מהנדסי OT: תקיפה שמתחילה ברשת המחשבים אך מסתיימת בציוד פיזי.

לא חייבים "לפרוץ למדחס"

אחד הלקחים החשובים מהאירוע הוא שהתוקף לא נדרש, לפי הדיווח, להפעיל קוד זדוני בתוך המדחס, השסתום או אפילו בתוך בקר הקירור עצמו.

הוא נדרש לשלוט במערכת הבקרה ולהבין כיצד שינוי בפרמטרים משפיע על פעולת המערכת.

במערכות קירור תעשייתיות, שינוי לא מורשה של ערכי לחץ, טמפרטורה, זמני השהיה, סדרי הפעלת מדחסים, מצבי שסתומים או מנגנוני הגנה עלול להשפיע ישירות על הציוד.

במילים אחרות: הפקודה היא דיגיטלית — אבל הנזק עלול להיות מכני לחלוטין.

מערכות הקירור הופכות למערכות OT לכל דבר

מערכות מיזוג וקירור מודרניות כבר אינן אוסף של רכיבים מכניים עצמאיים.

מתקנים תעשייתיים כוללים כיום PLCs, בקרים אלקטרוניים, מערכות SCADA ו-BMS, חיבורי Ethernet, גישה מרחוק, תחנות הנדסיות ומערכות ניטור.

החיבוריות הזאת מאפשרת תחזוקה יעילה יותר, בקרה מרחוק, איסוף נתונים ואופטימיזציה אנרגטית — אך היא גם מייצרת משטח תקיפה חדש.

פרסום

במפעלי מזון, בתי קירור, מרכזים לוגיסטיים, מתקני פארמה, בתי חולים, מרכזי נתונים ומבנים קריטיים, פגיעה במערכת הקירור יכולה להשבית לא רק ציוד אלא תהליך ייצור שלם.

עדכון תוכנה שהתחזה למיקרוסופט

לפי Profero, החדירה הראשונית בוצעה באמצעות תוכנת גישה מרחוק שהוצגה לכאורה כעדכון של Microsoft.

ברגע שהתוקפים השיגו דריסת רגל ברשת הארגונית, הם הצליחו להתקדם לעבר סביבת הבקרה התעשייתית ולהגיע למערכות שהפעילו את מתקן הקירור.

האירוע מדגיש את אחת מנקודות התורפה המרכזיות במפעלים: החיבור בין רשת ה-IT הארגונית לבין רשת ה-OT המפעילה ציוד פיזי.

מה אנשי הקירור צריכים לקחת מהאירוע?

האחריות להגנה על מערכת קירור תעשייתית כבר אינה נמצאת רק אצל מנהל ה-IT.

גם מהנדסי קירור, אנשי בקרה, אינטגרטורים, מתקיני מערכות ותחזוקה צריכים להביא בחשבון את האפשרות ששינוי חריג בפרמטרים אינו בהכרח תקלה בציוד.

במערכות קריטיות יש חשיבות מיוחדת לשמירת גיבויים של תוכניות הבקר והתצורות, להגבלת הרשאות גישה מרחוק, לתיעוד ערכי Set Point ומגבלות בטיחות, לניטור שינויים בבקרים ולהפרדה נכונה בין רשתות המחשוב לבין מערכות הבקרה.

לא פחות חשוב הוא לאפשר לצוותי השטח לזהות במהירות שינוי חריג: שסתום שנמצא לפתע במצב ידני, ערך הגנה ששונה, סף לחץ שאינו תואם את התכנון או סיסמת בקר שאינה מאפשרת כניסה צריכים להדליק נורה אדומה.

איום חדש על עולם המיזוג והקירור

אירוע המפעל הישראלי ממחיש שינוי משמעותי בענף.

בעבר, כאשר טמפרטורה בחדר קירור החלה לעלות, החשד הראשוני היה בדרך כלל תקלה במדחס, חוסר בקרר, בעיית שסתום, חיישן או תקלה חשמלית.

בעידן המערכות המחוברות, לרשימת האפשרויות צריך להוסיף גורם נוסף:

מתקפת סייבר.

וככל שמערכות המיזוג והקירור נעשות חכמות, מקושרות ואוטומטיות יותר — אבטחת הבקרים והרשתות שעליהן הן פועלות הופכת לחלק בלתי נפרד מהנדסת הקירור עצמה.