ממשלת ישראל מאשרת את חוק האקלים

רגע היסטורי: לראשונה בתולדותיה, ממשלת ישראל מאשרת חוק אקלים; השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הביאה לאישור ועדת שרים לחקיקה היום (א') את חוק האקלים הישראלי, לאחר עבודה ממושכת ומשותפת עם משרדי הממשלה הרלוונטיים

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "זהו צעד קריטי למען עתידנו ולמען שגשוגה של מדינת ישראל לאורך זמן. ישראל מצטרפת למדינות המפותחות ומתקדמת שלב דרמטי במאבק במשבר האקלים. אני מודה לראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ולשותפים שלנו בממשלה על עבודת צוות פורייה, שהניבה חוק מקיף ומשמעותי. החוק מייצר מנגנונים הנדרשים לישראל על מנת להפחית פליטות גזי חממה ולהיערך לשינויי האקלים והסיכונים הצפויים מהם. עיגון יעדי צמצום הפליטות בחקיקה מאפשר ודאות למשק על מנת לתכנן קדימה, לפתח חדשנות וצמיחה חכמה ונקייה.

 

פרסום

"משבר האקלים הולך ומחריף, ומסכן את הכלכלה העולמית. מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל כבר חושף אותה ליותר סיכוני אקלים המשפיעים על הבריאות, התעשייה, הסביבה, התשתיות, החקלאות והביטחון שלנו. חוק אקלים מתווה את היעדים ואת המנגנונים לכלכלה יעילה ותחרותית, מאופסת פליטות וערוכה להתמודדות עם משבר אקלימי גלובלי. החוק מבטיח לראשונה מנגנונים ממשלתיים לקבלת החלטות מבוססת מדע ושקלול משבר האקלים בעבודת הממשלה: גם בהפחתת פליטות, גם בהיערכות להשלכות המשבר וגם בהערכת סיכונים הנובעים ממנו"

 

ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד בירך גם הוא: "הבטחנו וקיימנו. משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצבים בפני ישראל, בפני האנושות. תזכיר החוק מהווה נדבך  משמעותי במאבק של ישראל במשבר. מגדיר יעדים לאומיים ומסדיר מנגנוני פיקוח ובקרה ממשלתיים על מנת להשיגם. ישראל מיישרת קו עם מדינות ה-OECD באופן שבו היא מזהה ומתמודדת עם משבר האקלים. זו החובה המוסרית שלנו כלפי הסביבה בה אנו חיים וכלפי הדורות הבאים"

 

בהמשך להתחייבויות הבין-לאומיות של מדינת ישראל, ולאור הצורך הכלכלי, החברתי, התשתיתי והסביבתי להיערכות למשבר האקלים, השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הביאה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה היום (א') את תזכיר חוק האקלים שגובש על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, בראשם: משרד ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, האנרגיה, הכלכלה והאוצר. בשלב הבא, לאחר אישור ועדת השרים, יגיע החוק להליך חקיקה בכנסת.

 

מטרת החוק היא לייצר את הוודאות ההכרחית למשק ולגופים המשקיעים במעבר ההדרגתי והמושכל לכלכלה מאופסת פליטות וערוכה להתמודדות עם משבר האקלים. היעדים שהחוק קובע מכוונים למשק דל-פחמן בטווח הבינוני ולמשק מאופס פליטות נטו עד שנת 2050, בדומה למדינות המתקדמות והמפותחות. החוק נועד לייצר מסגרת ארגונית ותהליכית להתמודדות עם משבר האקלים ולהגנה על הציבור והסביבה. החוק גם מעגן את המחויבות הממשלתית לפיתוח בר-קיימה והתבססות על פתרונות מבוססי טבע בגיבוש מענה לסיכונים אקלימיים.

 

בנוסף, החוק מייצר לראשונה בישראל מתווה לייעול התהליכים הממשלתיים לגיבוש מדיניות אסטרטגית באמצעות החלת חובה להערכת הסיכונים האקלימיים של תוכניות מדיניות ממשלתיות גדולות שעתידות להשפיע באופן ממשי על האקלים, תוך בחינה וגיבוש חלופות מדיניות מיטביות למשק, לסביבה ולחברה.

 

עיקרי החוק:

 

  • יעדים להפחתת פליטות גזי חממה: חוק האקלים מעגן את יעדי ההפחתה  בשנת 2030, בהתאם להחלטת הממשלה 171 בנושא, שבה נכתב שהכמות השנתית של פליטות גזי החממה ב-2030 תפחת ב-27% לכל הפחות בהשוואה ל-2015 (שנת הבסיס). החוק מציב יעד לאומי של כלכלה מאופסת פליטות נטו עד 2050.עיגון יעדים אלה בחוק מהווה איתות ברור לכלל המשק ומקדם את ישראל לעבר כלכלה מאופסת פחמן, בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות. לצורך עמידה ביעדים, ייעשה שימוש בתוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה שתוגש לאישור הממשלה על ידי השרה להגנת הסביבה, לאחר עבודה ממשלתית משותפת.

 

פרסום
  • היערכות למשבר האקלים: חוק האקלים מבטיח כי משרדי הממשלה וגופים נוספים יכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, ייבנו יכולות ויישמו וידווחו עליהן אחת לשנה. התוכניות יאושרו תוך שנתיים, ועדכון התוכניות יתבצע כל חמש שנים. היערכות זו תבטיח כי ישראל תבנה את החוסן האקלימי שלה בעשור הקרוב ותפחית את הסיכונים הנובעים משינוי האקלים בארץ.

 

  • הקמת ועדת שרים לענייני אקלים בראשות ראש הממשלה: לשם השגת מטרותיו של חוק זה נדרשות פעולות בתחומים שונים. לפיכך, החלטות מדיניות בענייני אקלים ויישומן, ובכלל זה יישום התוכניות הלאומיות המטילות חובות על משרדי הממשלה לפעול בתחומי אחריותם – מחייבים שיתוף פעולה ותיאום ממשלתי. החוק קובע  כי הממשלה תוכל לפעול לעניין סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים, אשר תשמש כמסגרת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים במשבר האקלים, על מנת לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל. ועדת שרים זו תאפשר עבודה משותפת של גורמי הממשלה, תוך יצירת מסגרת ארגונית מתכללת ואפקטיבית יותר, שבכוחה יהיה לגשר על פערים בין עמדות משרדי הממשלה.

 

  • ועדה מייעצת לשינויי אקלים: על-מנת לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לצורך כך, תוקם ועדה זו שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה, וכן נציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציג התאחדות התעשיינים בישראל, נציג ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר.

 

  • הליך הערכת סיכון אקלימית: כלי חשוב זה, קובע חובת ביצוע של הערכת סיכון אקלימית לגבי תוכניות רלוונטיות המוגשות על ידי רשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ואשר יש בהן כדי להשפיע באופן משמעותי  על פליטות גזי חממה או על שינויי אקלים, או אשר עשויות להיות מושפעת משינויי אקלים, בהתאם להחלטת הממשלה. הממשלה תקבע תוך שנה מתחילת החוק מנגנונים הייעודיים להערכת סיכון אקלימית בישראל ואופן יישומם.

 

  • ועדת מומחים בינתחומית אקדמית עצמאית: בתוך שישה חודשים מיום כניסתו לתוקף של החוק, תמנה השרה, באישור ועדת השרים לענייני אקלים, ועדת מומחים רב תחומית מתחומי שונים ובהם הבריאות, הכלכלה, האנרגיה, הסביבה, הפחתת פליטות גזי חממה, ההיערכות לשינוי אקלים ונוספים. ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי-ודאות מדעית. לפיכך, קיימת חשיבות רבה להנגשה מתעדכנת של מידע מדעי בנושא האקלים למקבלי ההחלטות, ובכלל זה לשר ולוועדה המייעצת. כמו-כן קיימת חשיבות לביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה לצורך קבלת החלטות מבוססת ידע. חברי הוועדה ייבחרו בהתאם לרשימת מועמדים שתוצג לשרה להגנת הסביבה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ועדת המומחים תגיש לשרה את חוות דעתה לעניין התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות לשינוי אקלים.

 

  • מידע ודיווח לממשלה ולכנסת: במסגרת החוק, יוקם מנגנון דיווח ובקרה, במסגרתו מדווחת הממשלה לפרלמנט או לרשות מחוקקת מקבילה על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור, ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור, והן לעניין קבלת החלטות המדיניות ארוכות הטווח. שרי הממשלה יגישו בתום כל שנה קלנדרית, לממשלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לגבי השנה הקלנדרית הקודמת. בדוח זה יוצגו שיעור הפחתת פליטות גזי החממה שהושג בשנת הדיווח, וכן תחזית לשיעור הצפוי של פליטות גזי החממה בשנים הבאות. דוחות אלו יפורסמו לציבור על ידי המשרד להגנת הסביבה.

 

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל "אייר נט ". אייר נט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום האוורור ,מיזוג האוויר הקירור והחימום התעשייתי באייר נט תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום האוורור ,מיזוג האוויר הקירור והחימום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

ECHA שוקלת את השפעות PFAS

16/06/2024

בהולנד תופסו יותר מ-40 טונות של נוזל קירור

16/06/2024

צניחה של עשרות מיליוני שקלים במכירות מזגני אלקטרה, תדיראן וברימאג 

06/06/2024

התחלה נקייה עבור משאבת חום פרופאן תעשייתית

05/06/2024

קבוצת קליפורניה תוביל לאימוץ משאבות חום כדי לתמוך ביעדי משאבת החום והאקלים ...

01/06/2024

צ'ילר לשוק ההודי -מותאם במיוחד לתנאי מזג אוויר שונים בהודו

01/06/2024

ECHA שוקלת את השפעות PFAS

16/06/2024

בהולנד תופסו יותר מ-40 טונות של נוזל קירור

16/06/2024

צניחה של עשרות מיליוני שקלים במכירות מזגני אלקטרה, תדיראן וברימאג 

06/06/2024

התחלה נקייה עבור משאבת חום פרופאן תעשייתית

05/06/2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום