השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, על המשך קידום אנרגיית רוח בישראל: "קידום אנרגיה נקייה ומתחדשת הוא חשוב, אך גם השמירה על השטחים הפתוחים והטבע בישראל. לאור קצב קידום הקמת הטורבינות המאושרות, הרגישות האקולוגית הרבה באזורים שבהם אושרו תוכניות או מתכוננות חוות חדשות, ומחסור בידע לגבי היעילות של משטרי ההפעלה למניעת פגיעה בבעלי כנף – יש להימנע מקידום תוכניות חדשות של טורבינות רוח בשלב זה ולמשך 5 שנים הקרובות, ובזמן זה לבחון את ההשפעות המצטברות על בעלי הכנף והמערכות האקולוגיות"
פרסום
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, פנתה היום (ב') במכתב לשרת האנרגיה, קארין אלהרר ולשרת הפנים, איילת שקד, ובו צירפה את עמדת המשרד להגנת הסביבה בעניין המשך קידום אנרגיית רוח בישראל.
בעוד שתרומתה של אנרגיית הרוח בישראל היא זניחה יחסית למשק האנרגיה המתחדשת, עלולות להיות לה משמעויות קשות על המערכות האקולוגיות. "קידום אנרגיה נקייה ומתחדשת מצוי גבוה מאוד בסדרי העדיפויות של המשרד להגנת הסביבה, אך בצידו גם השמירה על השטחים הפתוחים והטבע בישראל, שלא פחות חשובים על מנת להתמודד עם משבר האקלים ולהיערך אליו", ציינה השרה. "הרי, על מנת לצמצם את אחוז גזי החממה באטמוספרה ולמנוע את המשך ההתחממות, מלבד צמצום הפליטות המעשית, יש לוודא שאנחנו לא פוגעים בגורם שסופח את הפליטות, שהוא הטבע. מסיבה זו, ועוד, המשבר האקלימי והמשבר האקולוגי מחוברים יחדיו, ולא ניתן להפריד ביניהם. פתרון שנועד לפתור בעיה אחת על ידי יצירת בעיות אחרות, אינו פתרון אמיתי. בוודאי כך, כשפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל זניח יחסית, לעומת פוטנציאל הפגיעה בטבע, שהוא גבוה".
לעמדת המשרד להגנת הסביבה ולמכתב השרה: https://did.li/C6kaa
לדברי השרה, הבנה זו הובילה לצורך לבחון היטב ולכמת את הפגיעה הנגרמת כתוצאה מקידום אנרגיית רוח בישראל. "הדברים נשקלו בכובד ראש ובשיתוף רחב של גורמי המקצוע במשרד", ציינה זנדברג, "והמסקנה בעת הזו היא שלאור קצב קידום הקמתן של הטורבינות המאושרות, הרגישות האקולוגית הרבה בכל האזורים בהן אושרו תוכניות או מתכוננות חוות חדשות, ומחסור בידע לגבי היעילות של משטרי ההפעלה למניעת פגיעה בבעלי כנף, המשרד סבור שיש לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת ולהימנע מקידום תוכניות חדשות של טורבינות רוח בשלב זה ובמשך 5 שנים הקרובות, שהוא הזמן שהמשרד מעריך שניתן במסגרתו לאסוף מידע מספק על ההשפעות האקולוגיות של חוות טורבינות".
בפרק הזמן הזה יש צורך לבצע ניטורים בכל החוות המוקמות, תוך בחינה מעמיקה של ההשפעות של טורבינות רוח ולבסס את הידע שיצטבר על היעילות של משטרי הפעלה במניעת הפגיעה בבעלי כנף ובכלל זה בחינת ההשפעות המצטברות במרחב על מצבן של אוכלוסיות בעלי כנף והמערכות האקולוגיות. כל זאת, טרם ההחלטה על קידומן של תכניות חדשות.
"מדינת ישראל צריכה להשקיע את עיקר משאביה ומחקריה בניצול יעיל של אנרגית השמש ואגירתה קרוב לנקודות הצריכה", ציינה גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, בעמדה המקצועית שצורפה למכתב השרה. "פיתוח אנרגיית הרוח בישראל צריך להישאר מוגבל בהיקפו, ולהיעשות בזהירות רבה. המשרד קורא לעצור את קידום התוכניות החדשות לטורבינות רוח ולנטר את ההשלכות האקולוגיות והשפעות הרעש של החוות שכבר הוקמו, וכך באמצעות הרחבת בסיס הידע, ניתן יהיה לקבוע האם וכיצד להמשיך לקדם תוכניות לטורבינות רוח בישראל".
הרחבה:
פרסום
בישראל פועלות כיון מספר חוות טורבינות רוח: חווה ברמת סירין ובה 14 טורבינות בגובה כ-75 מטר, וחווה במעלה גלבוע ובה 17 טורבינות בגובה כ-65 מטר. חווה נוספת היא חוות עמק הבכא, שבה כ-35 טורבינות בגובה של כ 136 מטר והיא פעילה מינואר 2022. בנוסף מתוכננים לקום עוד כ-15 מתחמי טורבינות רוח בינוניות וגדולות הכוללות כ-200 טורבינות, העתידות לספק כ 600 MW על שטח של כ-1,150 דונם. הטורבינות המתוכננות היום, רוח בראשית ועמק הרוחות מגיעות לגובה של עד כ-180 עד 200 מטר. על פי היעד הממשלתי שנקבע ל 730 מגה-וואט, כבר היום, התכניות הקיימות והמקודמות מהוות מעל 80% מפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל.
לייצור אנרגיה מטורבינות רוח השפעות סביבתיות ובריאותיות וכן משמעויות אקולוגיות. אחד הכלים אשר אומצו במסגרת הליכי התכנון לשם שמירה על האיזון בין קידום ייצור אנרגיה מתחדשת מטורבינות רוח לבין צמצום הפגיעה בבעלי כנף היא קביעת "ערכי סף" לפגיעה בבעלי כנף אשר מהווים תנאי להקמה והפעלה של הטורבינות. ערכי סף אלה הוטמעו בהוראות תמ"א 41 (שינוי 9 לתמ"א 1 הממתין לאישור הממשלה). בנוסף הוטמעו בהוראות התמ"א הדרישות להכנת סקר מקדים לבעלי כנף ביחס למפת רגישות שהוכנה במסגרת תמ"א 41, וכן מעקב וניטור ומשטר הפעלה לצורך צמצום הפגיעה בבעלי כנף. כיום, האמצעים למניעת פגיעה בבעלי כנף מוגבלים ומתמקדים בניטור תמותה, ולעיתים גם ניטור על ידי תצפיתנים.
מאז החלה פעילותן של החוות בשנת 2016, הצטברו נתונים המלמדים על פגיעה בבעלי כנף רבים אשר חורגים מערכי הסף שנקבעו בתמ"א 41 (תיקון 9 של תמ"א 1) כתוצאה מפעילות הטורבינות, ביניהם מינים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל וברמה העולמית. משום כך, המשרד סבור כי יש להרחיב את בדיקת ההשפעות של הטורבינות בכלל המישורים.
