דוח פעילות ראשון, הכולל המלצות לממשלה בהמשך לחוק האקלים .

מינהלת ההיערכות לשינוי האקלים שמוביל המשרד להגנת הסביבה מפרסמת דוח פעילות ראשון, הכולל המלצות לממשלה; השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "בהמשך לחוק האקלים שאנחנו מקדמים, הדוח שאנו מפרסמים היום מראה, כי כדי להביא להיערכות הנדרשת ולהגן על הרכוש, התשתיות והסביבה – על הממשלה להכיר באיום האסטרטגי-לאומי שבמשבר האקלים"

 

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "משבר הקורונה העצים את ההבנה שעל מדינת ישראל להיערך באופן מיידי לצמצום השפעות משבר האקלים ולמציאת פתרונות לכלל המשברים המשמעותיים העומדים לפתחה – הסביבתיים, האקולוגיים, הבריאותיים והכלכליים. כל זאת, תוך ניצול הזדמנויות לקידום וחדשנות במגוון נושאים סביבתיים. כדי להביא להיערכות הנדרשת ולהגן על הרכוש, התשתיות והסביבה – על הממשלה להכיר באיום האסטרטגי-לאומי שבמשבר האקלים. זו העת לקבל החלטות אמיצות"

פרסום

 

 

במסגרת פעילות המשרד להגנת הסביבה בתחום האקלים, ובסמיכות ליום כדור הארץ הבין-לאומי החל ב-22 באפריל 2021, מגישה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, את דוח המינהלת הראשון להיערכות לשינוי האקלים. עם הקמת הממשלה החדשה יוגש לה הדוח, שמציג את עבודתה של המינהלת בשנים האחרונות, מסקנותיה והמלצותיה להמשך ההיערכות של ישראל בתחום. השבוע פרסם המשרד להגנת הסביבה להערות הציבור טיוטת תזכיר חוק אקלים, המשלבת בתוכה גם את נושאי ההיערכות למשבר האקלים (אדפטציה) וגם הפחתה של הפליטות (מיטיגציה).

 

המינהלת, שבראשה עומד אלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, הוקמה בהתאם להחלטת ממשלה מס' 4079 מיולי 2018 שהעביר המשרד להגנת הסביבה בנושא. במינהלת חברים 35 גופים שונים המייצגים את כלל מגזרי המשק כולל משרדי ממשלה, שלטון מקומי, ארגוני סביבה, רשויות חירום, נציגי ציבור ועוד. המינהלת מופקדת, בין השאר, על גיבוש אסטרטגיה לאומית להיערכות, המלצות ליישום בשנים הקרובות, וכן ריכוז הפעולות הנדרשות להטמעת ההיערכות למשבר האקלים במשרדי הממשלה השונים.

 

בין המלצות המינהלת – שיפורטו בהמשך: הכרה במשבר האקלים כאיום אסטרטגי לאומי; מתן דגש למוכנות השלטון המקומי לשינוי אקלים והיותו גורם מוביל ומשמעותי בהיערכות הלאומית; ביצוע הערכה מאקרו-כלכלית של השפעות שינוי האקלים והערכת סיכונים למשק בישראל בהכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים; וכן תקצוב חמש-שנתי בסך 2.5 מיליארד שקל ליישום פרויקטים הנדרשים בהמלצת המינהלת ליישום בטווח המיידי. זאת, מתוך הבנה כי כל השקעה בהיערכות באופן מיידי תחסוך עלויות גבוהות בהרבה במוכנות של ישראל לאחר מכן.

 

המלצות נוספות של המינהלת כוללות: הכנת תכניות היערכות בשלטון המקומי, ביצוע תוכניות יישום במשרדי הממשלה להיערכות לשינוי אקלים, המבוססות על תרחישי ייחוס למגזרים השונים; מתן תקציב וכלים נדרשים למינהלת שינוי אקלים להמשך תפקודה ומילוי תפקידה ביישום החלטת הממשלה; ביצוע הסברה, חינוך והטמעה בשלטון המקומי, במגזר הפרטי ובציבור הרחב; והשלמה ועדכון שוטף של בסיסי הידע.

 

במסגרת פעילותה, זיהתה המינהלת ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים וצפויות להתרחש בישראל: חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר וגבוה יותר.

פרסום

פעילות המינהלת התבססה, בין השאר, על מודלים דומים בעולם, והתמקדה בהגדרת סוגיות המפתח שעליהן נשענת מדיניות ההיערכות הרצויה. בנוסף, המינהלת ייצרה "מפת חום" שממנה נגזרים פרויקטים המוצעים לביצוע בטווח המיידי; מיצוב השלטון המקומי כמרכזי במימוש תוכנית ההיערכות (לשם כך נכתב "מדריך לשלטון המקומי" להכנת תוכנית פעולה להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת) והכללת משבר האקלים כחלק מתרחישי הייחוס של מפת האיום על ישראל ויישום אסטרטגיית  DRR – Reduction Risk Disaster.

על בסיס סוגיות אלה, בד בבד עם המגמות בעולם ובהתאמה למצב הייחודי של ישראל, מפורטים בדוח נושאי המיקוד לטווח הקצר שנוסחו על-ידי ועדות המשנה של המינהלת: ועדת היערכות השלטון המקומי לשינוי אקלים; ועדת חיזוק עמידות המערכות האקולוגיות; ועדת חקלאות מותאמת אקלים וכן ועדת השקעה בתשתיות וגישור על פערי ידע.

פירוט ההמלצות לממשלה המפורטות בדוח של מינהלת שינוי האקלים:

 

  1. הכרה במשבר האקלים כאיום אסטרטגי לאומי: מהדוח עולה כי יש להגדיר את שינוי האקלים והצורך בבניית חוסן אקלימי כיעד אסטרטגי-לאומי וחלק ממפת האיום הלאומית. תכנון ויישום תוכנית ההיערכות לשינוי אקלים הם מהלכים קריטיים להתמודדות נכונה עם התרחישים הצפויים ולכן, יש לתרגם אסטרטגיה זו למדיניות, לחקיקה וכן להקצות לכך תקציבים ייעודיים.
  2. מוכנות השלטון המקומי לשינוי אקלים והיותו גורם מוביל ומשמעותי בהיערכות הלאומית: תמיכה בשלטון המקומי להכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים ויישומן. תפקידן של הרשויות המקומיות בהיערכות לשינוי אקלים חשוב במיוחד, ונדרשת היערכות מקומית ואזורית בשל ההבדלים בהיבטים של סיכונים חברתיים וגיאוגרפיים המאפיינים כל רשות. יש לאמץ וליישם את המדריך להיערכות השלטון המקומי שנכתב במסגרת עבודת המינהלת.
  3. הערכה מאקרו-כלכלית של השפעות שינוי האקלים והערכת סיכונים למשק בישראל בהכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים: מהדוח עולה כי יש לבצע הערכת סיכונים לגבי השפעות משבר האקלים, ולבחון זאת ביחס לכל המגזרים במשק. כמו-כן, יש לוודא שכל תכנון והשקעה נוספים יביאו בחשבון את ההשפעות של משבר האקלים ויבוצעו בהתאם. תוכנית היערכות יכולה להפחית את העלויות הכוללות של תופעת שינוי האקלים, מאחר שהתועלות שייגרמו מפעילויות ההתאמה יהיו גבוהות מהעלויות של מימושן, ולכן יישאו רווחים לעומת מדיניות של אי-ביצוע. על תוכנית ההיערכות להיות מתוקצבת ומתועדפת גם בהתאם לעלות-תועלת של הפעולות הנדרשות להיערכות ברמה הלאומית והמקומית.
  4. תוכניות יישום במשרדי הממשלה להיערכות לשינוי אקלים, המבוססות על תרחישי ייחוס למגזרים השונים: שילוב של שיקולי שינוי אקלים בתוכניות עבודה משרדיות שנתיות, יצירת מנגנון דיווח למינהלת על פעולות שנעשו במשרדי הממשלה ומעקב אחר ביצוען.
  5. מתן תקציב וכלים נדרשים למינהלת שינוי אקלים להמשך תפקודה ומילוי תפקידה ביישום החלטת הממשלה: על-מנת שהמינהלת תוכל למלא את תפקידה ביעילות וליישם את החלטת הממשלה, עליה להיות מתוקצבת ולשמש ישות המתאמת בין משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים, תוך קידום הטמעה ויישום של הפעולות הנדרשות. כמו-כן, תתכלל המינהלת פעילות מחקרים ותשמש פלטפורמה מקצועית מובילה לקובעי המדיניות.
  6. הסברה, חינוך והטמעה בשלטון המקומי, במגזר הפרטי ובציבור הרחב: ייזום פעולות חינוך והסברה ברמה הלאומית. הטמעת תוכניות לימוד בנושא משבר האקלים מגיל גן ועד תיכון, חינוך בלתי פורמלי ובמוסדות להשכלה גבוהה, הנגשת ידע והגברת מודעות לנושא שינוי אקלים בקרב מגזרים שונים, כגון שלטון מקומי, בעלי עניין ובעיקר שיתוף החברה האזרחית מרמת התכנון ובאופן אינהרנטי בכל קבלת החלטות עתידית.
  7. השלמה ועדכון שוטף של בסיסי הידע: השלמת פערי ידע מדעי, אימוץ תרחיש ייחוס לאומי מדעי שייתן כיווני פעולה פרטניים נדרשים לפי מגזרים, חיזוק שיתוף ידע מדעי בין גופים ומול המינהלת, קולות קוראים פרטניים ומענקים ממשלתיים למחקר בתחומים הקשורים להיערכות לשינוי אקלים. חיזוק תשתיות השירות המטאורולוגי וחיא"ל (חקר ימים ואגמים לישראל) על מנת שיוכלו לספק נתונים ומידע עדכניים ברזולוציות גבוהות מאלו הקיימות כיום. עדכון הידע הקיים, איתור פערים במגזר הציבורי ושילוב נתונים כלכליים שיתמכו בהחלטות ובמדיניות הנחוצה.
  8. תקצוב בסך 2.5 מיליארד שקל בפריסה חמש-שנתית ליישום פרויקטים נדרשים בהמלצת המינהלת ליישום בטווח הקצר: ביצוע ויישום ההמלצות המתוארות בדוח, יביאו את ישראל לידי מוכנות והיערכות טובות הרבה יותר ממצבה כיום. חשוב להדגיש כי השפעות משבר האקלים מתרחשות מזה מספר שנים וצפויות להקצין בעתיד. מדינת ישראל, בדומה לשאר מדינות העולם, צריכה לממש ולבצע את תוכנית ההיערכות, בטווח המיידי, ולהכין את התשתיות הנדרשות להיערכות לתופעות הצפויות בטווח הארוך.

דוח הפעילות שמגישה המינהלת מדגיש, כי על הממשלה לפעול באופן מיידי על מנת למנוע ולהפחית ככל הניתן את השפעות שינוי האקלים על ישראל, באמצעות תקצוב והכנסה של ההמלצות המופיעות בדוח לתוך תכניות העבודה של משרדי הממשלה השונים.

 

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל "אייר נט ". אייר נט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום האוורור ,מיזוג האוויר הקירור והחימום התעשייתי באייר נט תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום האוורור ,מיזוג האוויר הקירור והחימום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

ECHA שוקלת את השפעות PFAS

16/06/2024

בהולנד תופסו יותר מ-40 טונות של נוזל קירור

16/06/2024

צניחה של עשרות מיליוני שקלים במכירות מזגני אלקטרה, תדיראן וברימאג 

06/06/2024

התחלה נקייה עבור משאבת חום פרופאן תעשייתית

05/06/2024

קבוצת קליפורניה תוביל לאימוץ משאבות חום כדי לתמוך ביעדי משאבת החום והאקלים ...

01/06/2024

צ'ילר לשוק ההודי -מותאם במיוחד לתנאי מזג אוויר שונים בהודו

01/06/2024

ECHA שוקלת את השפעות PFAS

16/06/2024

בהולנד תופסו יותר מ-40 טונות של נוזל קירור

16/06/2024

צניחה של עשרות מיליוני שקלים במכירות מזגני אלקטרה, תדיראן וברימאג 

06/06/2024

התחלה נקייה עבור משאבת חום פרופאן תעשייתית

05/06/2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום