משרד האנרגיה הציב תנאי סף, שמונע מיישובים בפריפריה לקבל סיוע בשיפור המוכנות לנזקי ההתחממות הגלובלית. המשמעות: רשויות חזקות כמו הרצליה וסביון יוכלו להגן על אזרחיהן בצורה טובה יותר מפני הנזקים הבריאותיים של משבר האקלים, לעומת קריית גת ושדרות, שלא זכאיות לקבל תקציב
פרסום
המדינה מסרבת להעביר ליישובים בפריפריה כספים, כחלק מפרויקט למאבק במשבר האקלים. זאת, בעוד שערים במרכז הארץ, התנחלויות ורשויות אחרות בצפון המדינה ,ייהנו מהמיזם ממשלתי, שיסייע להן להפחית פליטות גזי חממה ולמתן את התחממות בתחומיהן – כך נחשף ב״הארץ״.
לפי נתונים רשמיים של השירות המטאורולוגי יישובים רבים בפריפריה, במיוחד בדרום הארץ, צפויים לסבול יותר מיישובי המרכז מההתחממות הגלובלית. מחקרים רפואיים הוכיחו כי חום קיצוני מוביל לעלייה בתחלואה ובמקרי מוות. לדברי מומחים, במצב זה נדרשת הממשלה להעביר ליישובי הפריפריה תקציבים מוגדלים לשם צמצום הפערים.
בספטמבר הוכרז על הקמת תוכנית ממשלתית בהיקף מאה מיליון שקלים, שנועדה לקדם את ישראל לעבר הגשמת היעד אליו התחייבה, להפחתת הפליטות של גזי חממה – 27% עד 2030. לפי התוכנית, 40 מיליון שקלים יוקדשו להקמת מתקני הצללה המשלבים פאנלים סולאריים במרחבים ציבוריים עירוניים, במטרה לקרר אותם ולמזער את השפעתה של תופעת "אי החום העירוני", ובמקביל, לייצר חשמל בדרך שאינה יוצרת זיהום. כ–60 מיליון שקלים יוקצו למיזמים להפחתת הפליטות של גזי חממה.
עם זאת, התנאים שהציבו משרד האנרגיה מונעים מיישובים רבים בפריפריה להצטרף לתוכנית, שכן רק יישובים שבאזורים שבהם יש מקום פנוי לחיבורים חדשים ברשת החשמל יוכלו להשתתף. כך, יותר מ–20 רשויות מקומיות, בהן באר שבע, קריית גת, שדרות, אילת, מצפה רמון, עמק המעיינות, חבל יבנה ורמת נגב, פנו לממשלה בבקשה להגיש פרויקטים לתקצוב בשטחן, אך נדחו על הסף.
אחד הקשיים המרכזיים בקידום תחום האנרגיות מתחדשות בישראל ועמידה ביעדים שישראל הצביעה בתחום הוא היעדר המקום ברשת הולכת החשמל. זאת, עקב הזנחה רבת שנים של התחום, כפי שקבע דו"ח מבקר המדינה בשנת 2020. המבקר פירט כי המשק פועל ללא תוכנית אב למשק האנרגיה וכי לא בוצע שדרוג והרחבה נדרשת של מערכת ההולכה , המ שמעכב את חיבורים של מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת.
לפי הקריטריונים שקבע משרד האנרגיה, ניתן לקבל תקצוב רק אם "הפרויקט ממוקם במקום בו הסבירות לחיבור מתקני ייצור חדשים לרשת החשמל הינה בינונית גבוהה או גבוהה מאוד בהתאם למפה העדכנית באתר חברת החשמל". בפועל, מדובר ביישובים השוכנים בעיקר במרכז הארץ, אזור ירושלים, אזור חיפה וחלק מהצפון. כל אזור הכנרת ודרום הארץ, בין היתר, אינם נכללים.
ברשויות המקומיות מביעים זעם על התנאי המגביל ומציינים כי מדובר בעוול כפול, וכי גם בתנאי התוכנית הממשלתית עצמה נכתב כי ניתן לקדם פרויקטים לצמצום פליטות גזי החממה שאינם תלויים בחיבור חדש לרשת החשמל. כך למשל, בקריטריונים נכתב כי הכספים יכולים לשמש "להפחתה עקיפה של פליטות גזי חממה באמצעות חיסכון בחומרי גלם או משאבים" כמו גם ל"אגירת אנרגיה", "החלפת או שדרוג של ציוד ומוכנות".
על רקע זה, בחלק מהרשויות רצו להעביר בתי ספר, מוסדות תרבות ומוסדות עירוניים שלטוניים לשימוש חלקי באנרגיה סולארית בייצור עצמי — דבר שכלל אינו דורש חיבור לרשת. דוגמאות לכך כבר יש בארץ. כך למשל, בכפר סבא יש חמישה בתי ספר שמייצרים אנרגיה סולארית ומשתמשים בה באתר שבו היא מיוצרת, וככה הם מפחיתים את הצריכה שלהם מהרשת. ברשויות אחרות בפריפריה ביקשו להשקיע בהצבה נרחבת של פאנלים סולאריים בתחנות אוטובוס, גינות ובתי עלמין כדי ליצור צל וגם חשמל לצריכה באותו אתר.
מדוע ישנה חשיבות מיוחדת להשקעה בהתמודדות עם משבר האקלים בדרום הארץ? לפי תחזיות השירות המטאורולוגי, ב–30 השנה הקרובות באזור הנגב צפויה עלייה במספר הימים החמים מאוד (מידות חום גבוהות מ–34 מעלות), מ–40 כיום ל–55 ימים בממוצע, ואילו במישור החוף יגדל מספר ימים אלו מארבעה ל–15 בממוצע.
ארגון הבריאות העולמי ושורה של מחקרים רפואיים הראו קשר בין ההתחממות לעלייה בשכיחות של מחלות שונות, פגיעה בעוברים ובפריון, וגם הראו כי חום קיצוני גורם לתמותה עודפת. גם במובן של התשתיות הבריאותיות קיימים פערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה, הסובלת מפחות רופאים ומיטות אשפוז ויותר תחלואה ומוות.
משרד האנרגיה מסר בתגובה: "הטענות לגבי אפליה של הפריפריה אינן נכונות. אזורי פריפריה כמו הגליל ויהודה ושומרון זכאים להגיש בקשות במסגרת ההוראה. המגבלה בהוראה — לפיה פרויקט יאושר אם הוא ממוקם באזור בו הסבירות לחיבור המתקן לרשת החשמל הינה בינונית או גבוהה בהתאם למפה העדכנית באתר של חברת החשמל — נועדה למנוע מצב בו תקציב ממשלתי לא ינוצל. כידוע, הביקוש לפרויקטים גבוה ולכן על הממשלה לתקצב פרויקטים שסבירות הקמתם גבוהה ומידת הישימות ההנדסית של הפרויקט אינה מוטלת בספק. יש לציין כי מדובר בפרויקט ראשון מסוגו, וככזה חשובה הישימות שלו ובעיקר יכולת החיבור לרשת החשמל. המשרד ימשיך לקדם פרויקטים נוספים להטמעת אנרגיה ירוקה ומקיימת בערים ובשלטון המקומי ופועל לפתור את חסמי רשת החשמל".
