איך הרשויות המקומיות מתכוננות למשבר האקלים?

גיא דוננפלד, מנכ"ל איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים ומנהדס דימונה: "משבר האקלים כבר כאן. אבל בישראל תמיד יש משהו דחוף שדוחק את החשוב. זה צריך להיות מוגדר כפרויקט לאומי עם גוף מתכלל שיוריד הנחיות, על מנת שנפעל בסינכרון כדי ליצור פתרונות לאירוע. הרשויות המקומיות הוכיחו שהם יודעות לנהל בעצמן וללפתור בעיות- כך בקורונה, כך שמלחמה".

במסגרת הכנס השנתי של המועצה לבנייה ירוקה דיברה מהנדסת כפר סבא, מיכל שרייבר גלבנדורף, על שימור הרשת הירוקה בכפ"ס, מהנדסת רהט הציגה פרויקט שיכול להפוך את העיר הדרומית לפנינה תיירותית – שיקום נחל גרר והקמת פארק סביבו בגודל 1500 דונם ואדר` שרון שפר מראשל"צ הראתה איך עיר צפופה יכולה להיות סביבתית ומקיימת בזכות פריסת שימושים, תוך דגש על החתך העירוני.

מהנדסת בת ים מיכל מאיר אמרה בפאנל: "כשהידע המקומי פוגש את הרגולציה נוצר משהו בר קיימא וזאת גם הסיבה שאסור ל,בטל את הנחיות הבינוי והעיצוב". מאיר הוסיפה ש"מדברים על הזדקנות של מבנים. צריך לחשוב איך חוקי עזר נבנים סביב ואיך מחשבים חיי בניין מתחילתו ועד תומו".

תומר גוטהלף, מתכנן ערים ואזורים, לשעבר מתכנן מחוז דרום, אמר: "אנשי המקצוע מחוייבים יותר לערכי קיימות וסביבה מאשר הצביור הכללי בישראל, שמוטרד מהרבה דברים ופחות עוסק בכך. התפקיד שלנו הוא לסחוף את הציבור". גטהולף הציע כפתרון אורבני שברירת המחדל תהיה כבישים חד סטריים וששיעור המסעה- החלק המיועד לרכבים ברחוב- יגדל משמעותית."