על ההתחייבות חתמו ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ברזיל, מדינות האיחוד האירופי, ניגריה, גרמניה, קניה, איחוד האמירויות ורבות נוספות. בישראל הביעו עניין ביוזמה, אך משרד האוצר החליט לבלום את ההצטרפות אליה.
פחם, גז ונפט תורמים כשני שלישים מפליטות גזי החממה באטמוספרה, ולכן סוכנות האנרגיה הבינלאומית אף הגדירה כי התמודדות עם שינויי האקלים מחייבת הפחתה משמעותית של השימוש בהם, תוך מעבר לאנרגיה נקייה. גם בישראל מזהים את חשיבות הנושא – מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, קובי בליטשטיין, אמר כי המלחמה רק מדגישה את הצורך באנרגיה מתחדשת וכי ״משבר האקלים מכריח חשיבה אחרת, האצה של תהליכים ושינוי יסודי. אלה דברים שישראל יודעת לעשות".
פרסום
בשבועיים האחרונים התקיימו בין משרדי הממשלה דיונים בנושא, לרבות המשמעות התקציבית, כאשר משרדי האנרגיה, הגנת הסביבה והחוץ עשו בימים האחרונים מאמצים מרחיקי לכת כדי לשכנע את גורמי המקצוע במשרד האוצר לאפשר את צירופה של ישראל להתחייבות. אך "כלכליסט" פירסם כי הממשלה החליטה לא לחתום על היוזמה העולמית לאחר שמשרד האוצר הטיל על כך וטו.
ההתנגדות העיקרית של האוצר היא ליישום סעיף המתייחס להתייעלות אנרגטית — התחייבות כלל עולמית להכפיל את הקצב השנתי הממוצע העולמי של שיפורי יעילות אנרגטית מכ־2% ליותר מ־4% מדי שנה עד 2030. התייעלות אנרגטית, לאחר השקעה ראשונית, מובילה להפחתה בצריכת החשמל, הפחתת זיהום אוויר, פליטות גזי חממה וחיסכון כספי משמעותי, אבל הממשלה הקודמת כרכה את יישום התוכניות שאליהן התחייבה בתחום עם יישום מס הפחמן, אותו החליטה הממשלה הנוכחית שלא לקדם.
פרסום
ישראל כושלת באופן עקבי בהשגת היעדים האקלימיים שהציבה לעצמה. בשנת 2022 רק כ־9.8% מהחשמל בישראל יוצרו באמצעות אנרגיה נקייה. ב־2030 ייוצרו 30% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות (פי שלושה מהשיעור כיום), אבל אף גורם ממשלתי לא סבור שהיעדים יושגו, בהתבסס על המדיניות הממשלתית הנוכחית. לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, רק 19% מהחשמל בישראל בסוף העשור ייוצרו באנרגיה נקייה. כדי להשיג את היעדים שנקבעו, תידרש ישראל להשקיע בכך תקציבים ולהסיר חסמים רגולטוריים רבים. בינתיים מדינות רבות בעולם מציגות יעדים שאפתניים משמעותית, וכבר מייצרות היום יותר מ־30% מהחשמל שלהן באמצעות אנרגיה נקייה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: ״נדרש דיון בממשלה על החלטות מדיניות רוחביות אשר מתחייבים אליהן בחתימה על ההצהרה, כגון עדכון יעדים להתייעלות אנרגטית ל־4% בשנה. המשרד ביקש מהמשרדים הרלבנטיים לבצע השוואה של ההתחייבות בהצהרה עם החלטות הממשלה ולהצביע על פערים והתחייבויות חדשות. השוואה כזו לא התקבלה נכון למועד זה ולכן נדרש דיון ממשלתי בנושא״.
