|
מה שלא מפתיע אותנו נוכח המקום שבו נערכה, גם אם רחוק מלהיות מעודד, הוא שהוועידה, שנועדה לקדם את המאבק במשבר האקלים, הפכה במה להכחשת אקלים בוטה שהשמיע היו"ר שלה, מנכ"ל חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי, לא פחות. יתר על כן, ועל פי השמועות, היא אף הפכה זירה לביצוע עסקאות נפט.
ובכל זאת, יש ועידה. ויש בה נציגות ישראלית שנבחרה היטב: מנהליהן של חברות קליימנט וקלינטק מהעוטף. ברבות מהחברות האלה חוו וחווים קשיים מהותיים עכשיו, חלקן אף איבדו עובדים ועובדות שנרצחו במתקפה ב־7 באוקטובר. כששוחחתי איתם הם הביעו חששות מפני הנסיעה: כי האו"ם לא בדיוק תמך בישראל אחרי הטרגדיה שקרתה לנו, כי "חו"ל" הפך בעת האחרונה לקצת מפחיד, כי קשה לעזוב הכול לכמה ימים בזמן כזה. אבל הם נסעו בכל זאת, בלי יותר מדי היסוסים. הם מרימים את הראש אחרי האסון והמסר שלהם לישראל ולעולם ברור מאוד: ממשיכים הלאה וממשיכים להצליח. ישראל היא אימפריית הייטק, מובילת קלינטק – וגם מלחמה לא תעצור אותנו.
אני אוהבת את המסר הזה, את הרוח הישראלית הנחושה, למרות הכול. מותר לנו לעשות דברים לאט יותר עכשיו, ברור שאנחנו לא יכולים להגיע לאותה יעילות מקצועית כשרבים כל כך מאתנו במילואים (או "סתם" מוטרדים) והגיוני לגמרי שהמלחמה תהיה בראש סדר היום שלנו. אבל עם כל זה, אסור לנו להפסיק לעשות את מה שחשוב לנו. ובהקשרה של הקיימות, אסור לנו להפסיק להילחם למען האקלים, למען הסביבה, למען עתיד טוב יותר, עד כמה שאנחנו יכולים. כי גם כשהמלחמה כבר תהיה מאחורינו, המאבק האקלימי עדיין יהיה פה – הוא ידרוש את כל הכוחות ואת כל המוטיבציה שלנו.
לקריאת הכתבה באתר זווית >> אנשי ההייטק מהעוטף שמייצגים אותנו בוועידת האקלים.
רחלי ווקס, עורכת ראשית, זווית.
|