חוק אקלים לישראל – הסכמות עם משרד האוצר

חוק אקלים לישראל: השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הובילה להסכמות עם משרד האוצר ומעלה לאישור בישיבה מיוחדת של ועדת שרים לענייני חקיקה מחר (ג') את חוק האקלים, שקובע לראשונה בחקיקה יעדי הפחתה עד לאיפוס פליטות בשנת 2050

 

השרה סילמן: "עידן חדש בישראל. אנחנו מביאים חוק חשוב ומשמעותי שיסייע להיערך לאתגרי האקלים, ויציב אותנו בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם"

פרסום

 

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "חוק האקלים שאנחנו מקדמים יעגן בחקיקה את יעדי הפחתת הפליטות עד לאיפוסן נטו בשנת 2050, תוך פיתוח תוכנית לאומית להשגת היעדים ותוכנית להסתגלות לשינוי אקלים אשר תתבסס על תוכניות ההיערכות של כל משרדי הממשלה. החוק, שהוא אחד החוקים הסביבתיים החשובים ביותר שנחקקו עד כה, מתמודד עם האיום הסביבתי הגדול ביותר היום. החוק יציב יעדים ברורים, יאפשר למדינת ישראל להיערך לשינוי האקלים, ויהווה קטר ומנוע צמיחה כלכלי במעבר למשק דל פחמן ומאופס פליטות"

 

לאחר דיונים ממושכים עם משרדי הממשלה השונים, השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, תעלה מחר (ג') בישיבה מיוחדת של ועדת השרים לענייני חקיקה את חוק האקלים של המשרד להגנת הסביבה לקראת קריאה ראשונה בכנסת. החוק מעגן לראשונה יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 שלפיו הכמות השנתית של פליטות גזי חממה תעמוד על 70% בלבד מכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 (שנת הבסיס) – הפחתה של 30% – ובנוסף איפוס פליטות נטו עד לשנת 2050.

 

בנוסף, החוק יקדם את ההיערכות להשפעות הנובעות משינוי אקלים ולנזקי משבר האקלים שאת השפעותיהם אנחנו חווים כבר היום. פעולה במישורים אלה נועדה להגן על הציבור, בריאותו ורווחתו מפני השלכות משבר האקלים, ובפרט על הדורות הבאים אשר יאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה של שינוי האקלים. כמו כן, החוק המוצע נועד לקדם פיתוח בר קיימא של החברה והסביבה בישראל, לרבות שמירה על בריאות הציבור, משאבי הטבע, ביטחון המזון, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי.

 

מטרת החוק המוצע היא ליצור מסגרת ארגונית מתכללת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים, תוך שימת דגש על שני ההיבטים המרכזיים של ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי. היבטים אלה כוללים, בראש ובראשונה, מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה על פי יעדים ותוכניות מובנות, בין היתר לצורך יישום מחויבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל מכוח אמנת האקלים. היבט זה, שתכליתו מניעת החרפה של תהליכי שינוי האקלים, כרוך במעבר הדרגתי לכלכלה דלת פחמן, וזאת ניתן לבצע עקרונית באמצעות פיתוח המשק באמצעות תחליפים בני-קיימא, המבוססים על אנרגיות מתחדשות, כמו גם יצירת מנגנוני תמחור פחמן.

 

עיקרי החוק:

 

•           יעדים להפחתת פליטות גזי חממה: חוק האקלים מעגן את יעדי ההפחתה בשנת 2030, כך שהכמות השנתית של פליטות גזי החממה ב-2030 תפחת ב-30% לכל הפחות בהשוואה ל-2015 (שנת הבסיס). החוק מציב יעד לאומי של כלכלה מאופסת פליטות נטו עד 2050. עיגון יעדים אלה בחוק הוא איתות ברור לכלל המשק ומקדם את ישראל לעבר כלכלה מאופסת פחמן בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות.

 

•           היערכות למשבר האקלים: חוק האקלים מבטיח כי משרדי הממשלה וגופים נוספים יכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, יבנו יכולות, יישמו וידווחו עליהן אחת לשנתיים. היערכות זו תבטיח כי ישראל תבנה את החוסן האקלימי שלה בעשורים הקרובים ותפחית את הסיכונים הנובעים משינוי האקלים בארץ.

 

•           הקמת קבינט אקלימי בראשות ראש הממשלה: לשם השגת מטרותיו של חוק זה נדרשות פעולות בתחומים שונים. לפיכך, החלטות מדיניות בענייני אקלים ויישומן, ובכלל זה יישום התוכניות הלאומיות המטילות חובות על משרדי הממשלה לפעול בתחומי אחריותם, מחייבים שיתוף פעולה ותיאום ממשלתי. החוק קובע כי הממשלה תוכל לפעול לעניין סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים, אשר תשמש מסגרת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים במשבר האקלים, כדי לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל. ועדת שרים זו תאפשר עבודה משותפת של גורמי הממשלה, מתוך יצירת מסגרת ארגונית מתכללת ויעילה יותר שיהיה בכוחה לגשר על פערים בין עמדות משרדי הממשלה.

 

•           מועצת אקלים: כדי לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לשם כך תוקם ועדה זו, שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה ומנציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציג התאחדות התעשיינים בישראל, נציג ארגוני הסביבה וכן נציגי הדור הצעיר, שיש חשיבות ייחודית לשלבם בקבלת ההחלטות בנושא האקלים.

פרסום

 

•           הליך הערכת סיכון אקלימית: כלי חשוב זה קובע חובת ביצוע של הערכת סיכון אקלימית לגבי תוכניות רלוונטיות המוגשות על-ידי רשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ואשר יש בהן כדי להשפיע משמעותית על פליטות גזי חממה או על שינוי אקלים, או אשר עשויות להיות מושפעות משינוי אקלים, וזאת לפי החלטת הממשלה, שתתקבל בתוך שנה מתחילת החוק. ההחלטה תקבע את תחולת החובה ומנגנונים ייעודיים להערכת סיכון אקלימית בישראל ואת אופן יישומם. הליך הערכת סיכון אקלימי לא נועד להכתיב החלטות, אלא להבטיח כי השיקול האקלימי יילקח בחשבון.

 

•           ועדת מומחים בין-תחומית אקדמית עצמאית: בתוך שישה חודשים מיום כניסתו לתוקף של החוק, תמנה השרה, באישור ועדת השרים לענייני אקלים, ועדת מומחים רב תחומית מתחומים שונים ובהם הבריאות, הכלכלה, האנרגיה, הסביבה, הפחתת פליטות גזי חממה, ההיערכות לשינוי אקלים ועוד, יחד עם האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים. ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי-ודאות מדעית. לפיכך קיימת חשיבות רבה להנגשת מידע מדעי עדכני בנושא האקלים למקבלי ההחלטות, ובכלל זה לשר ולוועדה המייעצת. כמו כן קיימת חשיבות לביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על-ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה לצורך קבלת החלטות מבוססת ידע. ועדת המומחים תחווה דעתה לגבי תוכנית ההפחתה ותוכנית ההיערכות, ולגבי אופן יישומן, וחוות-דעתה יהיו נגישות וגלויות לציבור.

 

•           מידע ודיווח לממשלה ולכנסת: במסגרת החוק יוקם מנגנון דיווח ובקרה שבמסגרתו תדווח הממשלה לכנסת על עמידה ביעדי החוק ועל יישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור הן לעניין קבלת החלטות המדיניות ארוכות הטווח.

 

הדחיפות בחוק אקלים עולה עוד יותר, לאור העלייה בפליטות גזי החממה של ישראל עליהם דווח בדוח מרשם הפליטות לסביבה האחרון של המשרד להגנת הסביבה והאסונות האקלימיים ברחבי העולם. כמו כן, לאור אירועי האקלים הקיצוניים שחווה העולם בקיץ האחרון מודגשת חשיבות ההיערכות לשינויים שכבר החלו. חוק האקלים ייצר את הוודאות הקריטית לעסקים ולתעשייה כמו גם לגופי המימון והמשקיעים בבואם להשקיע בטכנולוגיות ואמצעים לגמילה מהשימוש בדלקים מזהמים – פחם, גז ונפט – ולעבור בהדרגה למודל כלכלי יעיל, תחרותי ומאופס פליטות כפי שהתחייבה ישראל בפני העולם. נזכיר גם כי דוח האו"ם האחרון בנושא הצביע על האצת משבר האקלים והאיום שהוא מציב לחברה ולכלכלה האנושית כולה והצורך להפחית כבר בעשור זה כ-45% בפליטות כדי למתן ולמנוע החמרה של משבר האקלים עם תוצאות הרסניות.

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל "אייר נט ". אייר נט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום האוורור ,מיזוג האוויר הקירור והחימום התעשייתי באייר נט תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום האוורור ,מיזוג האוויר הקירור והחימום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

האם כך ייראו מבני העתיד?

28/01/2024

חשוב להשקיע בחדשנות האקלימית הישראלית

28/01/2024

משרד האוצר הטיל וטו, על יוזמת אנרגיה מתחדשת בשל רצון להימנע מהשקעה ממשלתית

16/12/2023

לא כך דמיינו את ועידת האקלים של האו"ם

07/12/2023

הפחתה של 30% בפליטות עד 2030 ואיפוס פליטות נטו עד 2050

04/12/2023

היום נפתח רשמית הביתן הלאומי בוועידת האקלים

03/12/2023

האם כך ייראו מבני העתיד?

28/01/2024

חשוב להשקיע בחדשנות האקלימית הישראלית

28/01/2024

משרד האוצר הטיל וטו, על יוזמת אנרגיה מתחדשת בשל רצון להימנע מהשקעה ממשלתית

16/12/2023

לא כך דמיינו את ועידת האקלים של האו"ם

07/12/2023

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום