אישור ייצוא של 131 BCM ממאגר לווייתן למצרים בהיקף של כ-112 מיליארד שקל מעורר תקוות להכנסות ענק למדינה, אך גם חששות כבדים מפני התייקרות החשמל בטווח הארוך. כל הפרטים על העסקה שמעצבת מחדש את המזרח התיכון.
שר האנרגיה אלי כהן וראש הממשלה נתניהו הכריזו על אישור ייצוא של 131 BCM ממאגר "לווייתן". בעוד הממשלה חוגגת הכנסות צפויות של עשרות מיליארדים לקופת המדינה, בכירי הענף בוחנים: האם מנגנוני ההגנה ימנעו את התייקרות החשמל בישראל?
ביום היסטורי למשק האנרגיה הישראלי, אישרה היום (ה') הממשלה את עסקת ייצוא הגז הגדולה ביותר מאז גילויי המאגרים בים התיכון. במסגרת ההסכם, שקיבל את דחיפת הממשל האמריקני, תמכור שותפות "לווייתן" (ניו-מד אנרג'י, שברון ורציו) כ-131 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) של גז טבעי למצרים לאורך 18 השנים הבאות.
פרסום
המספרים שמאחורי הגז
היקף העסקה הכולל נאמד ב-112 מיליארד שקל, כאשר על פי ההערכות, מדינת ישראל תגרוף נתח משמעותי של כ-58 מיליארד שקל שיזדמנו לקרן העושר ולתקציב המדינה דרך מיסים ותמלוגים.
מעבר להיבט הכספי, העסקה מחייבת השקעה חסרת תקדים בתשתיות מקומיות. כ-15 עד 16 מיליארד שקל יושקעו בהרחבת יכולת ההפקה של אסדת לווייתן ובפריסת צנרת הולכה חדשה, מה שצפוי לייצר אלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים בתחומי ההנדסה והקבלנות.
"כיפת ברזל" למחיר החשמל?
החשש העיקרי שעלה עם פרסום פרטי העסקה הוא "ייבוש" המשק המקומי ועליית מחירים לצרכן הישראלי עקב מחסור עתידי. כדי להרגיע את השוק, הציג משרד האנרגיה שני מנגנוני הגנה מרכזיים:
פרסום
-
קביעת "מחיר גג": מחיר הגז למשק הישראלי יוגבל ל-4.7 דולר ליחידת חום, צמוד למדד המחירים לצרכן. מדובר בצעד שנועד לנתק את מחיר החשמל בישראל מהתנודות בשוקי האנרגיה העולמיים.
-
עקרון הקדימות: החוזה קובע כי בכל מקרה של דרישה גוברת במשק המקומי, תהיה למדינת ישראל קדימות באספקה על פני הייצוא למצרים.
הזווית הגאופוליטית
גורמים במשרד החוץ ובמשרד האנרגיה מציינים כי העסקה אינה רק כלכלית. בעידן של חוסר יציבות אזורי, הידוק הקשר האנרגטי עם קהיר הופך את ישראל לשחקן מפתח בביטחון האנרגטי של המזרח התיכון ואירופה. מעורבותו של ממשל טראמפ בקידום המהלך מדגישה את חשיבותו של הגז הישראלי ככלי אסטרטגי במערך הבריתות האזורי.
האתגרים שבדרך
לצד האופטימיות, מבקרי העסקה וארגוני סביבה מתריעים כי כבילת המשק לגז טבעי למשך שני עשורים נוספים עלולה להאט את החדירה של אנרגיות מתחדשות. בנוסף, נשאלת השאלה האם התשתיות הקיימות יוכלו לעמוד בעומס ההולכה המתוכנן ללא תקלות שישפיעו על האספקה הסדירה.
נתון מפתח: מאגר לווייתן מחזיק בעתודות המאפשרות את המשך הייצוא המאסיבי לצד הבטחת צרכי המשק המקומי ללמעלה מ-20 שנה, אך המבחן האמיתי יהיה ביכולת המדינה לאכוף את מנגנון המחיר מול חברות האנרגיה.
