דו"ח חדש: משק האנרגיה הישראלי תלוי במינרלים קריטיים — ואת זה חייבים לשנות

משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם דו"ח אסטרטגי חדש שממפה את האתגרים וההזדמנויות בתחום המינרלים החיוניים, לנוכח תחרות גלובלית גוברת והשפעות משברים עולמיים על שרשראות האספקה.

בזמן משברים, נתיבי הסחר הם פעמים רבות הראשונים להיפגע — כפי שהוכח בשנים האחרונות עם מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה והאירועים המקומיים בישראל, דוגמת מבצע "עם כלביא" ומלחמת חרבות-ברזל. מציאות זו הדגישה עד כמה משק האנרגיה הישראלי פגיע לשיבושים גלובליים ועד כמה חיוני לאמץ גישה אסטרטגית לניהול שרשראות האספקה לעשורים הקרובים.

בדיוק לשם כך, משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם היום (29/6) דו"ח מקיף תחת הכותרת "מינרלים קריטיים – אתגרים והזדמנויות למשק האנרגיה הישראלי". הדו"ח מתמקד בצורך לחזק את ביטחון האנרגיה של ישראל, נוכח התחרות העולמית ההולכת וגוברת על מינרלים חיוניים לטכנולוגיות מתקדמות כמו אנרגיה סולארית, רכבים חשמליים וסוללות אגירה.

פרסום

דילמות של תלות ושיתופי פעולה

על פי הדו"ח, ישראל דומה בהיבט זה למדינות כמו סינגפור, קטאר ואיחוד האמירויות — כולן נטולות מרבצי מינרלים משמעותיים או תעשיות כבדות של רכיבי אנרגיה. לכן, חיזוק הביטחון האנרגטי מחייב שילוב פתרונות פנים-מדינתיים לצד הסכמים ושיתופי פעולה בינלאומיים. השר אלי כהן מסביר כי המטרה היא למנף את יתרונותיה היחסיים של ישראל כדי לעמוד בתחרות על משאבים שהולכים ומתדלדלים.

ביקוש עולמי גובר – ומחסור ממשמש ובא

הדו"ח מזהיר כי המעבר העולמי ממקורות אנרגיה פוסיליים לאנרגיות מתקדמות ומבוזרות מגדיל את הביקוש למינרלים כמו נחושת, ליתיום, ניקל וקובלט — בעוד שבחלקם העתודות המוכרות קטנות משמעותית מהיקף הצריכה החזוי עד 2050. המשמעות: סכנה מוחשית למחסור עולמי שעלול לשתק ייצור של טכנולוגיות נקיות ולהפוך אותן לתלויות בשווקים לא יציבים.

מה המשמעות למשק הישראלי?

לפי נתוני המשרד, ב-2024 ייצור החשמל בישראל הסתכם בכ-80 TWh, מתוכם רק כ-14% (11 TWh) מקורם באנרגיות מתחדשות — רובם באנרגיה סולארית ובהספק מותקן של כ-5,000 מגה-וואט. בתחום התחבורה, מתוך כ-3.5 מיליון מכוניות פרטיות — כ-100 אלף הן חשמליות בלבד.

תכנית משרד האנרגיה ל-2050 צופה קפיצה דרמטית: 55% מהחשמל יופק ממקורות מתחדשים (כ-75,000 מגה-וואט בהספק סולארי) ומספר הרכבים החשמליים יזנק לכ-6 מיליון. להערכת הדו"ח, כדי לעמוד ביעדים אלו תידרש ישראל לייבא או לייצר בעצמה כ-2.7 מיליארד טון מינרלים קריטיים — אתגר עצום למדינה נטולת מרבצים ותעשיית כרייה משמעותית.

פרסום

הפתרונות על השולחן

הדו"ח מתווה מספר צעדים אופרטיביים לצמצום התלות החיצונית:

• השקעה במחקר ופיתוח: קידום טכנולוגיות שמפחיתות שימוש במינרלים נדירים ושיפור מיחזור מינרלים מפסולת אלקטרונית.

• ייצור מקומי: בחינת הקמת מפעלי ייצור לפאנלים סולאריים ולסוללות — לצמצום התלות בייבוא.

• מיצוי מרבצים מוגבלים: לדוגמה, נחושת בתמנע וליתיום בים המלח.

• הסכמים בין-מדינתיים: להבטיח אספקה סדירה גם בזמני מחסור.

• מעקב שוטף אחרי סיכונים: ניטור בזמן אמת של שיבושים אפשריים בשרשראות האספקה.

המסר המרכזי של המשרד: שילוב מהלכים פנימיים עם בניית שיתופי פעולה בינלאומיים יאפשרו לישראל לא רק להבטיח אספקה רציפה ולשמור על עצמאות אנרגטית — אלא גם לנצל את האתגר הגלובלי כהזדמנות כלכלית ואסטרטגית.