גלי חום, שריפות ענק ופליטות מכלי רכב ומהתעשייה יצרו במהלך 2026 שילוב מסוכן: 34% מאוכלוסיית העולם נחשפו לרמות גבוהות במיוחד של אוזון בגובה פני הקרקע. דוח חדש של שירות ניטור האטמוספירה קופרניקוס מצביע על הקשר ההולך ומתחזק בין שינויי האקלים לבין איכות האוויר שאנו נושמים.
התחממות כדור הארץ אינה מתבטאת רק בעליית הטמפרטורות, בשריפות ובאירועי מזג אוויר קיצוניים. דוח חדש של שירות ניטור האטמוספירה קופרניקוס, CAMS, מצביע על השלכה נוספת: החמרה בזיהום האוויר כתוצאה מאוזון בגובה פני הקרקע.
לפי הנתונים, בין 1 בינואר ל־15 בספטמבר 2026 נחשפו 34% מאוכלוסיית העולם לאוויר שהוגדר באיכות "גרועה במיוחד", בשל ריכוזים גבוהים של אוזון. 17% נוספים נחשפו לאוויר שהוגדר "גרוע מאוד", ורק 5% מאוכלוסיית העולם חיו באזורים שבהם רמות האוזון הוגדרו טובות.
פרסום
לא האוזון שמגן עלינו – אלא האוזון שמסכן אותנו
כאשר מדברים על אוזון חשוב להבחין בין האוזון המצוי בשכבות הגבוהות של האטמוספירה, המסייע להגן על כדור הארץ מקרינה, לבין אוזון הנוצר בסמוך לפני הקרקע.
האוזון הקרקעי נוצר כאשר חום ואור שמש גורמים לתגובות כימיות בין מזהמים הנפלטים מכלי רכב, מפעלי תעשייה, שריפות ומקורות נוספים.
ככל שהטמפרטורות עולות וככל שהשמש חזקה יותר, עשויים להיווצר תנאים המעודדים את התהליך.
האוזון בגובה פני הקרקע עלול לפגוע ברקמת הריאות, להקשות על הנשימה ולהחמיר בעיות נשימתיות קיימות.
שינוי האקלים מקשה על המאבק בזיהום
בעשורים האחרונים הצליחו מדינות רבות להפחית פליטות של מזהמי אוויר מסוימים באמצעות רגולציה, שיפור איכות הדלקים, טכנולוגיות סינון והחמרת תקני הפליטה.
אלא שאוזון הוא מזהם מורכב יותר.
שינויי האקלים יוצרים תנאים המקלים על היווצרותו. גלי חום ארוכים יותר וטמפרטורות גבוהות מגדילים את הסיכון להצטברות אוזון, ובמקביל שריפות יער גדולות מזרימות לאטמוספירה כמויות עצומות של עשן ומזהמים.
ב־2026 היו גלי החום והשריפות באירופה ובצפון אמריקה בין הגורמים שהחמירו את זיהום האוזון. עשן השריפות לא נשאר באזור שבו פרצה האש, אלא נע למרחקים עצומים והשפיע על איכות האוויר גם במקומות רחוקים.
הזיהום לא מכיר גבולות
אחת המסקנות החשובות מהדוח היא שזיהום אוויר אינו בהכרח בעיה מקומית.
מסות אוויר יכולות לשאת עשן וחלקיקי זיהום למרחק של אלפי קילומטרים, לחצות מדינות, יבשות ואף אוקיינוסים.
שריפה גדולה במדינה אחת יכולה, בתנאים מסוימים, להשפיע על איכות האוויר במדינה המרוחקת ממנה מאות או אלפי קילומטרים.
המשמעות היא שהתמודדות עם זיהום אוויר ועם משבר האקלים אינה יכולה להתבסס רק על פעולות מקומיות.
אסיה בראש טבלת החשיפה
הנתונים מצביעים על הבדלים משמעותיים בין חלקי העולם.
באסיה נרשם המצב החמור ביותר: 53% מהאוכלוסייה נחשפו לרמות אוזון שהוגדרו "גרועות במיוחד", ו־22% נוספים נחשפו לאיכות אוויר שהוגדרה "גרועה מאוד".
בין הערים שבהן נרשמו רמות גבוהות במיוחד נמנות ניו דלהי בהודו, דאקה בבנגלדש, צ'ונגצ'ינג בסין ולאהור בפקיסטן.
המקורות לזיהום ביבשת כוללים תחבורה, תעשייה, תהליכי פיתוח כלכלי, שריפות יער ושריפת שאריות חקלאיות.
גם אירופה וצפון אמריקה נפגעו
המצב אינו מוגבל למדינות המתפתחות.
כשני שלישים מאוכלוסיית צפון אמריקה נחשפו השנה לאוויר שהוגדר "גרוע" או "גרוע מאוד", ובאירופה עמד השיעור על כ־45%.
הנתונים בולטים במיוחד משום ששני האזורים מפעילים במשך שנים מדיניות להפחתת פליטות.
פרסום
למרות זאת, רמות האוזון נותרו אתגר משמעותי.
שריפות הענק הופכות לגורם משמעותי יותר
אחד המרכיבים המדאיגים בדוח הוא חלקן ההולך וגדל של שריפות.
שריפות יער וצמחייה מזרימות לאוויר עשן, גזים וחומרים המשמשים חומרי גלם ליצירת מזהמים נוספים באטמוספירה.
השנה נרשמו שריפות משמעותיות גם באינדונזיה, ובאזורים נוספים בעולם גבר החשש מפני החמרה בתנאים בשל מזג אוויר חם ויבש.
באפריקה, לצד שריפות יער, גם שריפת פסולת חקלאית ושימוש באש לצורכי בישול מהווים מקורות משמעותיים לזיהום. גם אבק מהסהרה מסוגל לנוע למרחקים גדולים ולהגיע עד אירופה.
חום וזיהום יוצרים מעגל שמחייב היערכות חדשה
הנתונים ממחישים עד כמה הגבול בין מדיניות אקלים למדיניות איכות אוויר הולך ומיטשטש.
הפחתת פליטות מכלי רכב וממפעלי תעשייה עדיין חיונית, אך היא אינה מספיקה כאשר במקביל עולים מספרם ועוצמתם של גלי החום והשריפות.
המשמעות היא שהתמודדות עתידית עם איכות האוויר תצטרך להתייחס במקביל לייצור אנרגיה, תחבורה, תעשייה, שריפות והסתגלות לאקלים חם יותר.
המסר המרכזי שעולה מהנתונים ברור: משבר האקלים אינו משנה רק את מזג האוויר. הוא משנה גם את הכימיה של האטמוספירה – ובסופו של דבר את האוויר שאנחנו נושמים.
