רשויות מקומיות בפריפריה יוכלו לקבל קרקעות מדינה לטובת הקמת מתקני אנרגיה סולארית וליהנות מהכנסות של עד עשרות מיליוני שקלים בשנה. יוזמי החוק: "צעד משמעותי לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה".
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק חדשה שעשויה לשנות את המודל הכלכלי של רשויות מקומיות רבות ברחבי ישראל. ההצעה, העוסקת בהקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות לצורך הקמת מתקני ייצור חשמל מאנרגיה סולארית, נועדה לאפשר לרשויות בפריפריה ליהנות באופן ישיר מהכנסות הנובעות מניצול משאב הקרקע הציבורית לייצור אנרגיה מתחדשת.
הצעת החוק, שיזמו חבר הכנסת משה סעדה וראש מועצת מצפה רמון אליה וינטר, מבקשת להעניק לרשויות המקומיות כלי כלכלי חדש שיחזק את עצמאותן התקציבית ויתרום לפיתוח כלכלי ארוך טווח.
פרסום
הכנסה חדשה של עשרות מיליוני שקלים בשנה
על פי ההערכות שהוצגו במסגרת קידום החוק, רשויות מקומיות שיוכלו להקים מתקני אנרגיה סולארית על קרקעות מדינה עשויות ליהנות מהכנסות שנתיות של עד כ-30 מיליון שקלים.
עבור רשויות רבות בפריפריה, המתמודדות עם בסיס הכנסות מוגבל ועם תלות גבוהה בתקציבי ממשלה, מדובר בפוטנציאל לשינוי משמעותי במבנה ההכנסות. הכספים שיתקבלו ממכירת החשמל לרשת הארצית יוכלו לשמש למימון פרויקטים בתחומי החינוך, התרבות, הרווחה, התשתיות והשירותים המוניציפליים.
מעבר להיבט הכלכלי, המהלך צפוי לתרום גם לחיזוק החוסן האנרגטי של הרשויות ולעידוד פיתוח תשתיות אנרגיה מתחדשת ברחבי הארץ.
שינוי כללי המשחק בתחום האנרגיה הסולארית
כיום, במקרים רבים הרווחים מהקמת מתקנים סולאריים על קרקעות מדינה מגיעים בעיקר ליזמים פרטיים ולחברות אנרגיה. הצעת החוק מבקשת לשנות את המודל הזה ולאפשר לרשויות המקומיות להיות הנהנות המרכזיות מהמשאב הציבורי.
לדברי יוזמי ההצעה, מדובר במהלך שיחזק את יכולתן של הרשויות לייצר מקורות הכנסה עצמאיים ויציבים לאורך שנים, במקום להסתמך על מענקי איזון ותקציבים ממשלתיים.
במיוחד באזורי הנגב והגליל, שבהם קיימות עתודות קרקע נרחבות ותנאים אקלימיים אידיאליים להפקת אנרגיה סולארית, עשויה היוזמה לפתוח אפשרויות כלכליות חדשות עבור רשויות מקומיות רבות.
"תיקון עוול היסטורי"
ח"כ משה סעדה, מיוזמי החוק, הגדיר את המהלך כצעד חברתי וכלכלי בעל חשיבות לאומית.
לדבריו, החוק יאפשר לרשויות בפריפריה לקבל משאבים משמעותיים לטובת פיתוח החינוך, התרבות והכלכלה המקומית, ויסייע בצמצום הפערים ארוכי השנים בין מרכז הארץ לבין יישובי הפריפריה.
לדבריו, מדובר ב"תיקון עוול היסטורי" שנמשך שנים רבות, שבמסגרתו נהנו גורמים פרטיים מהכנסות משמעותיות ממשאבי הקרקע בעוד הרשויות המקומיות עצמן לא נהנו מפירות הפיתוח.
עצמאות כלכלית ואנרגטית
ראש מועצת מצפה רמון, אליה וינטר, ממובילי היוזמה, בירך על אישור החוק בקריאה ראשונה וציין כי מדובר במהלך שעשוי לחולל שינוי עמוק במעמדן של הרשויות המקומיות בפריפריה.
לדבריו, עד היום מרבית הרווחים מייצור החשמל הסולארי הגיעו ליזמים פרטיים, בעוד הרשויות נותרו תלויות במערכת התקצוב הממשלתית. הצעת החוק, לדבריו, יוצרת לראשונה אפשרות ממשית לעצמאות כלכלית ואנרגטית עבור הרשויות המקומיות.
פרסום
וינטר הדגיש כי יצירת מקור הכנסה יציב וארוך טווח תאפשר לרשויות לתכנן קדימה, לקדם השקעות ציבוריות ולהעניק שירותים טובים יותר לתושבים.
צעד נוסף בדרך לאנרגיה מתחדשת
מעבר להיבטים הכלכליים והמוניציפליים, הצעת החוק משתלבת במגמת המעבר של ישראל לאנרגיות מתחדשות ובהרחבת השימוש במערכות פוטו-וולטאיות לייצור חשמל נקי.
בשנים האחרונות הציבה ישראל יעדים שאפתניים להגדלת חלקן של האנרגיות המתחדשות במשק החשמל, כאשר האנרגיה הסולארית מהווה את מנוע הצמיחה המרכזי בתחום.
אם תאושר סופית, עשויה הצעת החוק להפוך את הרשויות המקומיות עצמן לשחקניות משמעותיות בשוק האנרגיה המתחדשת, תוך יצירת מנוע צמיחה חדש עבור יישובי הפריפריה וחיזוק החוסן הכלכלי והאנרגטי של מדינת ישראל כולה.
הצעת החוק תועבר כעת לדיונים בוועדת הפנים של הכנסת, לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
