יותר מ-5,000 טיסות בוטלו עקב סופת השלגים שהשתוללה בתחילת השבוע בחוף המזרחי של ארצות הברית, רק חודש אחרי גל הקור הקיצוני שפקד את אמריקה הצפונית בינואר. בכל פעם שגל קור מכה בארצות הברית, באירופה ולעיתים גם בישראל, הוא מחזיר אותנו מייד ללב הוויכוח הציבורי על שינוי האקלים: אם העולם מתחמם, איך ייתכן שבכל חורף יש סערות קיצוניות וטמפרטורות נמוכות? אף על פי שאנחנו מעדיפים דפוסים פשוטים של שחור או לבן – בפועל המציאות היא איפשהו באמצע. עולם המדע דווקא לא מתרגש ומסביר: משבר האקלים לא צפוי "לבטל" את החורף אלא לשנות את האקלים שהתרגלנו אליו.
מאיה פלח – זווית
למרות מזג האוויר הקר, סטטיסטית החורפים אכן הופכים לקרים פחות. ניתוחים של נתונים גלובליים ושל מודלים אקלימיים מראים שבעשורים האחרונים חלה ירידה חדה בתדירות של אירועי קור קיצוניים, לצד עלייה מובהקת בתדירות של גלי חום. "בממוצע עולמי יש ירידה של כ-50 אחוז בתדירות של אירועי גלי קור שוברי שיאים", אומר פרופ' חיים גרפינקל, מומחה לאטמוספרה, המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, וחבר בפורום מדעני ומדעניות האקלים.
אחד ההסברים המרכזיים לכך מגיע ממחקר עדכני, שבחן תופעה שמכונה "היפוכים מהירים בטמפרטורה" (rapid temperature flips). מדובר במעברים חדים בין חום לקור, לפעמים בתוך ימים ספורים. על פי המחקר, בעולם שמתחמם יש עלייה בטמפרטורה הממוצעת וגם עלייה בשכיחות של מעברים חדים בין חום קיצוני לקור קיצוני. במקום דפוס עונתי יציב יחסית, מתקבלים יותר מצבים של תנודתיות חדה שיוצרת אתגרים שונים: למשל, זמן התגובה של מערכות טבעיות ושל מערכות אנושיות – כמו מערכת הבריאות, החקלאות והאנרגיה – מתקצר וקשה לעשות התאמה לשינויים החדים.
פרסום
קצב ההתחממות המואץ בישראל: חריגה מהממוצע העולמי והשלכותיה על החורף
"אנשים נוטים לקחת אירוע מקומי ולהשליך ממנו על כל העולם", אומר גרפינקל. אומנם כאינדיבידואלים אנחנו חווים מזג אוויר במקום מסוים בזמן מסוים, אבל שינוי האקלים נמדד על פני אזורים נרחבים ותקופות ארוכות. "כשיש גל קור באזור מסוים, אזורים אחרים חווים דווקא טמפרטורות חמות מהרגיל", הוא אומר. "יש תהליכים טבעיים שמתרחשים באטמוספרה שגורמים לגלי קור. כשמוסיפים לתהליכים האלה את העלייה בטמפרטורה הגלובלית הממוצעת, אנחנו רואים שהיא ממתנת באופן כללי את גלי הקור. זה לא אומר שנפסיק לראות גלי קור, רק שסטטיסטית התדירות והעוצמות שלהם יכולות לרדת", הוא מסביר.
"בישראל אנחנו רואים את המגמות הללו בבירור כי אנחנו נמצאיםבאזור שמתחמם מהר יותר מהממוצע העולמי. בעוד שלפי הערכות הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עלתה בין מעלה למעלה וחצי מאז התקופה הטרום-תעשייתית, בישראל ההתחממות מתקרבת לשתי מעלות. המגמה הצפויה היא שיהיה קר פחות. אנחנו כבר חווים את זה בקיץ ובחורף", אומר גרפינקל.
בעוד שגלי קור הם עדיין חלק מהתמונה, האיום המרכזי לעתיד נמצא דווקא בצד השני של הסקאלה. "חשוב לזכור שהצד ההפוך של גלי קור הוא גלי חום. בישראל אנחנו כבר חווים עלייה משמעותית בהם. אם היום כבר חם יותר בערך בשתי מעלות, בעוד כמה עשורים הממוצע יעלה אפילו יותר. ההשלכות של זה יהיו משמעותיות מאוד וזה ישפיע על הבריאות של כולנו. לפי הערכות שונות, מה שנחשב היום גל חום קיצוני עלול להפוך למצב הרגיל בעוד כמה עשורים. זה משמעותי גם מבחינת הביקוש לחשמל, שבישראל הוא בשיא בקיץ", הוא אומר.
פרסום
גרפינקל טוען שהדבר החשוב באמת הוא להמשיך לעודד הפחתת פליטות של גזי חממה כדי להאט את שינוי האקלים. "ברמה המערכתית, יש לקדם ייצור חשמל מאנרגיה ירוקה. בישראל אנרגיה סולארית היא פתרון מתאים מאוד. ישראל כבר מעודדת את זה, אבל לא מספיק. אנחנו בכיוון הנכון, אבל יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות", אומר גרפינקל.
אז בפעם הבאה שאתם יושבים צמודים לתנור, עטופים בכל השמיכות שבבית ותוהים איפה ההתחממות הגלובלית שכולם מדברים עליה, זכרו: גלי קור אינם הוכחה לכך ששינוי האקלים הוא "פייק ניוז", הם דווקא תזכורת נוספת לכך שהאקלים באמת משתנה.
