חוק האקלים שעלה היום לדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת יציב אותנו בשורה אחת עם מדינות העולם המתקדמות

מקדמים את חוק האקלים: הצעת חוק האקלים שמוביל המשרד להגנת הסביבה עלתה היום (ג') לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, כהכנה לקריאה שנייה ושלישית

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "אנחנו עושים היום צעד משמעותי נוסף בהיערכות המדינה להתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים. חוק האקלים שעלה היום לדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת יציב אותנו בשורה אחת עם מדינות העולם המתקדמות, קובע יעדים ומנגנונים לצמצום פליטות גזי חממה ולהיערכות המשק לנזקי משבר האקלים. קידום החוק מגביר את מחויבות הממשלה לפעול אסטרטגית לטווח הארוך להגנה על הציבור והדורות הבאים"

פרסום

לחומרי הרקע שהציג המשרד להגנת הסביבה בוועדת הפנים והגנת הסביבה בדיוני חוק האקלים:

חוק האקלים שמקדם המשרד להגנת הסביבה עלה היום (ג') לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב אשר, כהכנה לקריאות שנייה ושלישית בכנסת.

חוק האקלים יוביל את ישראל עוד שנים רבות קדימה ויאפשר תהליכי קבלת החלטות מושכלים כדי להבטיח היערכות יעילה ומקיפה של המדינה והמשק להתמודדות מיטבית עם האתגרים הרבים שמציבים שינויי האקלים.

החוק מעגן לראשונה בחקיקה יעד לאומי משמעותי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 בשיעור של 30% ביחס לכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 (שנת הבסיס). כן קובע החוק יעד אסטרטגי ארוך טווח לאיפוס פליטות נטו עד לשנת 2050. כדי לממש יעדים אלו קובע החוק תהליך עבודה ממשלתי סדור ומובנה להכנה ועדכון אחת לחמש שנים של תוכנית משקית מקיפה ליישום היעדים, ולדווח שנתי על ההתקדמות ביישומה.

החוק מגדיר שורת תהליכים ומנגנוני פעולה, תוך שיתוף עמוק ומובנה של מומחים ונציגי שלטון מקומי, תעשייה, עסקים וחברה אזרחית בתהליך העבודה הממשלתי הרב שנתי.

לאחר שעבר חוק האקלים שמוביל המשרד בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בחודש אפריל האחרון, היום (ג') החלו דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כהכנה לקריאה שנייה ושלישית. בתום התהליך, חוק האקלים יאושר ויציב את מדינת ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם המתקדמות.

עיקרי החוק:

1. עיגון יעד ההפחתה לשנת 2030 בחוק. נוסח זה מחזק את רמת המחויבות הממשלתית ארוכת הטווח להפחתת פליטות גזי חממה, זאת בהשוואה למצב היום בו היעד נקבע בהחלטת ממשלה בלבד. בנוסף, החוק מעמיק את יעד ההפחתה הלאומי לשנת 2030, שנה המסמנת נקודת זמן קריטית לבלימת קצב ההתחממות של כדור הארץ בהתאם לפאנל המומחים של האו"ם, כך שכמות פליטות גזי החממה בשנה זו תהיה נמוכה ב-30% מהכמות בשנת 2015.

2. קביעה של יעד הפחתה לשנת 2050 – איפוס נטו של פליטות גזי החממה בישראל.

3. חובה על הממשלה להכנת תוכנית לאומית רב-שנתית להפחתת פליטות גזי חממה, אשר תעודכן לפחות אחת לחמש שנים, ועל יישומה יוגש דיווח לממשלה אחת לשנה. החוק מגדיר את אופן עדכון התוכנית, המנגנונים המעורבים בה ואת אופן ההתייעצות והשיתוף בתהליך עם מומחים, בעלי עניין ונציגי הכלכלה והחברה כדי לגבש תכנית מקיפה, יעילה וברת יישום.

4. עיגון החובה על משרדי ממשלה להכין תוכנית היערכות להשלכות משבר האקלים בתחומי אחריותם. כלומר, תוכנית שתתייחס לכל מגזר במשק, ולא רק לפעילות הישירה של כל משרד ממשלתי.

5. סמכות להורות לרשות מקומית להכין תוכנית היערכות להשלכות משבר האקלים.

פרסום

6. חובה על הכנת תוכנית לאומית להיערכות המורכבת מכל תוכניות ההיערכות הפרטניות: של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות והתאגידים המפורטים בחוק.

7. הקמה של גופים מייעצים ומבקרים שילוו את גיבוש התוכניות הלאומיות ויישומן:

א.         מועצת אקלים: שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, וכן נציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כולל נציגי ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר. מועצה זו תסייע בהעמדת היעד הנדרש למקבלי ההחלטות בדבר מבנה המשק והחברה, האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל.

ב.         ועדת מומחים עצמאית: שתספק ביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה.

ג.          מכון לסביבה ואקלים: יוקם תחת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, ויפעל לאיסוף מידע מהארץ ומהעולם אודות איכות הסביבה והאקלים, לרבות מחקר השוואתי. ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי-ודאות מדעית, ולכן קיימת חשיבות רבה להנגשה מתעדכנת של מידע מדעי בנושא האקלים למקבלי ההחלטות.

8. חובה לבצע הערכת סיכונים אקלימית לגבי סוגי תוכניות אסטרטגיות ומדיניות המוגשות על ידי הרשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ושיש בהן כדי להשפיע באופן משמעותי על פליטות גזי חממה של ישראל או על שינוי האקלים.