בדרך לחוק אקלים בישראל

בדרך לחוק אקלים בישראל: ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה השבוע את הצעת חוק האקלים של המשרד להגנת הסביבה, בכפוף לרביזיה; המשרד והשרה סבורים כי יש לדבוק ביעד השאפתני שהוגש בהצעת החוק הממשלתית ועומד על יעדי הפחתה של 30% בשנת 2030 וכי על החוק לכלול תוכניות היערכות מתוקצבות לכלל הרשויות בשלטון המקומי והאיזורי בישראל

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: ״אישור חוק האקלים בוועדת הפנים והגנת הסביבה הוא אבן דרך משמעותית וחשובה. עם זאת, יש להבטיח יעדי הפחתה כפי שהוגש בהצעה הממשלתית, 30% בשנת 2030 ואיפוס פליטות נטו עד שנת 2050. בנוסף, על החוק לכלול מתן תמיכה תקציבית ראויה ליישום החוק וכן לרשויות המקומיות והאיזוריות להכנת תוכניות היערכות לשינויי אקלים. נמשיך לפעול כדי לחזק את המחויבות הלאומית לבניית חוסן אקלימי שיאפשר עתיד בר קיימה לישראל."

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה השבוע, (3.12) את הצעת חוק האקלים שהגיש המשרד להגנת הסביבה. אישור ההצעה כפוף לרביזיה שמשמעותה החזרת הדיון לוועדה. כמו כן, טרם אישור הצעת החוק במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, תועבר ההצעה לדיון נוסף בוועדת השרים לענייני חקיקה. החוק מעגן יעדים ממשלתיים להפחתת פליטות גזי חממה, מורה על הכנתן של תוכניות לאומיות להפחתת פליטות ולהיערכות למשבר האקלים, ומקים מנגנונים מקצועיים לתמיכה וייעוץ.

פרסום

חוק האקלים יקים מסגרת מקיפה ומובנית שתקדם את מדינת ישראל לקראת עמידה ביעדים לאומיים ובין-לאומיים להתמודדות עם שינויי האקלים. החוק קובע, לראשונה בישראל, יעדים מחייבים להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 ואיפוס פליטות נטו עד שנת 2050 – לצד מנגנוני בקרה, תכנון ושיתוף פעולה בין גורמי ממשל, רשויות מקומיות, מומחים ונציגי הציבור. על פי הנוסח שאישרה הוועדה, היעדים לשנת 2030 יעמדו על 27% וניתן יהיה להאריך את שנת היעד עד 3 שנים. מנכ"ל המשרד, אסף יזדי, ציין בדיון כי עמדת גורמי המקצוע במשרד ועמדת השרה הם כי אין מקום לשינוי זה ויש לדבוק ביעד של 30%.

בנוסף, החוק יאפשר תהליכי קבלת החלטות מושכלת כדי להבטיח היערכות יעילה ומקיפה של המדינה והמשק להתמודדות מיטבית עם האתגרים הרבים שמציבים שינויי האקלים. על פי הנוסח שאישרה הוועדה, הרשויות המקומיות באשכולות 1-7 יוכלו להיות פטורות מהכנתה של תוכנית היערכות אם לא יקבלו סיוע תקציבי. בהקשר זה ציין מנכ"ל המשרד כי עמדת השרה והמשרד שכלל הרשויות המקומיות והאזוריות יוכלו לקבל תמיכה וסיוע למטרה זו.

פרסום

עיקרי החוק:

1. חובה על הממשלה להכין תוכנית לאומית רב שנתית להפחתת פליטות גזי חממה. התוכנית תעודכן לפחות אחת לחמש שנים, ועל יישומה יוגש דיווח לממשלה אחת לשנה. החוק מגדיר את אופן הכנת התוכנית, שיתוף הציבור, וההתייעצות עם גורמים רלוונטיים, בעלי עניין, מומחים, וגורמי חברה אזרחית כדי לגבש תוכנית מקיפה, יעילה ובת יישום.
2. עיגון החובה על משרדי הממשלה להכין תוכנית היערכות להשלכות משבר האקלים בתחומי אחריותם, בהתאם לתרחישי ייחוס אקלימיים רלוונטיים.
3. חובה על הכנת תוכנית לאומית להיערכות המורכבת מכל תוכניות ההיערכות הפרטניות של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות והתאגידים המפורטים בחוק.
4. חובה על הממשלה לקבוע סוגי תוכניות שיש בהן כדי להשפיע השפעה של ממש על פליטות גזי חממה של ישראל או על שינוי האקלים, שלגביהן תהיה חובה לבצע הערכת סיכון אקלימי.
5. הקמה של גופים מייעצים ומבקרים שילוו את גיבוש התוכניות הלאומיות ויישומן:

• מועצת אקלים שתורכב מנציגי משרדי הממשלה, השלטון המקומי, רשויות ממשלתיות, בעלי עניין ונציגי חברה אזרחית, כולל נציגי ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר. מועצה זו תייעץ למקבלי ההחלטות בביצוע תפקידיהם לפי החוק, וכן תמליץ על תרחישי הייחוס האקלימיים שעל בסיסם יוכנו תוכניות ההיערכות השונות.
• ועדת מומחים עצמאית שתמונה על ידי נשיא המדינה, אשר תספק ביקורת מדעית אובייקטיבית ובלתי תלויה לגבי התוכניות ויישומן.

אישור חוק האקלים בוועדת הפנים והגנת הסביבה הוא צעד נוסף בדרך לאישורו הסופי בכנסת וכניסתו לספר החוקים של מדינת ישראל. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לפעול במטרה להבטיח שחוק זה יהווה בסיס איתן להתמודדות עם משבר האקלים ולשמירה על איכות החיים של תושבי ישראל.