לפי התוכנית, ישראל צפויה להגדיל באופן דרמטי את היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהגיע עד שנת 2035 להספק מותקן של כ־26 ג׳יגה־ואט – יותר מפי שלושה מההספק הקיים כיום, שעומד על כ־8 ג׳יגה־ואט בלבד. במשרד האנרגיה מעריכים כי כדי לעמוד ביעד, יהיה צורך להוסיף מדי שנה בין 1.5 ל־1.9 ג׳יגה־ואט של מתקני אנרגיה מתחדשת – קצב גבוה משמעותית מזה שנרשם בישראל עד כה.
בכנס השתתפו נציגי ממשלה, רגולטורים, ראשי רשויות, אנשי תעשייה ואקדמיה, ובמהלכו הוצגו החסמים המרכזיים שמעכבים את משק האנרגיה הישראלי – בהם מחסור בתשתיות רשת, עומסי חיבור לחשמל, הליכי תכנון ממושכים ומחסור בשטחי קרקע זמינים להקמת מתקנים סולאריים.
פרסום
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר באירוע: ״ייסדתי את פורום האקלים הישראלי במטרה ליצור מהלך לאומי רחב היקף של שיתופי פעולה, מתוך ראייה ארוכת טווח, לבניית תשתית אנרגטית שתבטיח את עתידה של מדינת ישראל, הליבה של תוספת האנרגיה בשנים הבאות חייבת להגיע מאנרגיות מתחדשות.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן אמר כי שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: ״יצירת חשמל מאנרגיות מתחדשות מחזקת את הביטחון האנרגטי של המשק הישראלי, תורמת לגיוון מקורות האנרגיה ולהפחתת זיהום האוויר, והיא נחוצה על מנת לתת מענה לביקושים הגוברים בעקבות מהפיכת ה-Ai.״
מהפכת ה־AI מגדילה את צריכת החשמל
במשרד האנרגיה מזהירים כי מהפכת הבינה המלאכותית צפויה להגדיל משמעותית את צריכת החשמל בישראל בשנים הקרובות, בעיקר בשל הקמת חוות שרתים ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה. לפי ההערכות, העלייה בביקושים לחשמל מצד תעשיית ה־AI והטכנולוגיה היא אחת הסיבות המרכזיות לגיבוש התוכנית החדשה ולהאצת המעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.
השקת התכנית הלאומית האסטרטגית לאנרגיות מתחדשות 2035 בבית הנשיא. צילום: קובי גדעון, לע"מ
במערכת האנרגיה מודים כי האתגר המרכזי אינו רק קביעת יעדים, אלא היכולת להוציא אותם לפועל בקצב מהיר מספיק. למרות הגידול החד בהתקנות סולאריות בשנים האחרונות, ישראל עדיין מתמודדת עם מחסור בתשתיות רשת, הליכי תכנון ארוכים ועומסים גוברים על מערכת החשמל.
ישראל עדיין רחוקה מהיעדים
למרות ההתקדמות בתחום האנרגיה הסולארית, ישראל עדיין נמצאת בפער ביחס למדינות מערביות רבות בכל הנוגע להיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. במערכת האנרגיה מודים כי ללא קיצור משמעותי של הליכי התכנון, הרחבת רשת החשמל והקמת מתקני אגירה בהיקפים גדולים – יהיה קשה לעמוד ביעדי 2035.
לפי נתוני משרד האנרגיה, כיום למעלה מ־16% בלבד מצריכת החשמל בישראל מיוצרים מאנרגיות מתחדשות, כאשר רוב ייצור החשמל עדיין מבוסס על גז טבעי. במשרד מדגישים כי האתגר המרכזי של ישראל אינו היעדר פוטנציאל, אלא היכולת לממש אותו בפועל במהירות ובהיקף הנדרשים.
כך ישראל מתכננת לשלש את ייצור האנרגיה הירוקה
התוכנית האסטרטגית כוללת לראשונה חלוקה מפורטת של יעדי ההספק לפי סוגי מתקנים שונים, מתוך מטרה ליצור תמהיל מאוזן של ייצור חשמל ירוק.
לפי התוכנית, תוספת של כ־14 ג׳יגה־ואט עד שנת 2035 תתחלק כך:
כ־5 ג׳יגה־ואט במתקנים אגרו־וולטאיים
כ־4.5 ג׳יגה־ואט במתקנים קרקעיים
כ־4 ג׳יגה־ואט במתקני דו־שימוש על גגות, חניונים ותשתיות קיימות
כחצי ג׳יגה־ואט בטכנולוגיות נוספות
פרסום
השקת התכנית הלאומית האסטרטגית לאנרגיות מתחדשות 2035 בבית הנשיא. צילום: קובי גדעון, לע"מ
במשרד האנרגיה מדגישים כי חלק גדול מהחשמל הירוק העתידי צפוי להגיע מגגות מבנים, חניונים ומתחמים קיימים ולא רק משדות סולאריים גדולים, במטרה להתמודד עם מגבלות הקרקע בישראל.
הבעיה המרכזית: רשת החשמל לא ערוכה
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו במהלך הצגת התוכנית היא מצבה של רשת החשמל בישראל, שמוגדרת במשרד האנרגיה כ״צוואר הבקבוק המרכזי״ של התחום.
לפי התוכנית, ללא שדרוג משמעותי של רשת החשמל והקמת מתקני אגירה חדשים, יהיה קשה לחבר מתקנים סולאריים נוספים בקצב הנדרש. בשל כך מציע המשרד לקדם מסלולי תכנון מואצים לתשתיות חשמל, לצד מעבר לניהול רשת חכמה, גמישה ודינמית יותר.
בין הצעדים שנבחנים: הרחבת מתקני אגירה, פיתוח רשת חשמל חכמה, קיצור הליכי רישוי וחיבור לרשת, הרחבת חובת התקנת פאנלים סולאריים במבנים חדשים וקידום אזורי אנרגיה מתחדשת רחבי־היקף.
ד״ר דב חנין, יו"ר פורום האקלים הישראלי מייסודו של נשיא המדינה: "מימוש התוכנית שמשרד האנרגיה גיבש יקדם העברה של חלק ניכר מייצור החשמל בישראל לאנרגיות מתחדשות. זו הדרך לחזק את הבטחון האנרגטי של ישראל, לחסוך במשאבים, לצמצם זיהומים ולסייע בהיערכות למשבר האקלים, שאת השלכותיו אנחנו כבר מרגישים וצפויים להרגיש ביתר שאת בשנים הבאות. אני קורא למשרדי הממשלה השונים לשלב ידים עם משרד האנרגיה במטרה לקדם במהירות את התוכנית, לטובת כלל אזרחי ישראל".
