המפנה המשמעותי נרשם במחצית השנייה של השנה, אז ניכרה האצה בקצב ההתקנות: בעוד שבחודשים הראשונים נשמר קצב יציב של כ־600 התקנות חודשיות, בהמשך השנה עלה הממוצע לכ־800 התקנות בחודש. בנובמבר נשבר שיא חדש, עם קרוב ל־1,000 מערכות שהותקנו בתוך חודש אחד בלבד, נתון המשקף את התגברות הביקוש ואת התרחבות הפעילות בענף.
על פי משרד האנרגיה, המגמה הנוכחית משקפת את השפעת תכנית "100 אלף גגות סולאריים", לצד התמריצים הכלכליים שנקבעו על ידי רשות החשמל והגברת המודעות הציבורית לכדאיות הכלכלית של התקנת מערכות סולאריות. במשרד מציינים כי השילוב בין מדיניות ממשלתית, תעריפים מעודכנים ועניין ציבורי גובר יוצר תנאים שמאיצים את חדירת הטכנולוגיה לבתים פרטיים.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "תכנית `מאה אלף גגות סולאריים` היא צעד היסטורי שאנו עושים לטובת אזרחי ישראל, שיביא למהפכה בשוק האנרגיה, והנתונים מראים על הצלחת התכנית. התקנת פאנלים סולאריים מאפשרת לבעלי הגגות ליהנות מהכנסה כספית נוספת ולצרוך חשמל בשעות חירום, היא מגדילה את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם לטובת בריאותם של האזרחים".
מפת ההתקנות הסולאריות:
נתוני רשות החשמל לשנת 2025 מצביעים על ריכוז גבוה של התקנות מערכות סולאריות ביתיות ביישובים בעלי בנייה צמודת קרקע, לצד חדירה נמוכה יחסית בערים הגדולות ובאזור גוש דן.
באר שבע מדורגת ראשונה עם למעלה מ־1,200 מערכות פעילות. אחריה מיתר, אילת ולהבים. בצפון מובילה בית שאן, ולצידה דליית אל כרמל. במרכז ובשרון בולטות מודיעין־מכבים־רעות ופרדס חנה־כרכור.
בערים הגדולות ובמרכזי הערים הצפופים נרשמת חדירה נמוכה יחסית של מערכות סולאריות, בין היתר בשל מגבלות התקנה על גגות משותפים ותהליכי רישוי מורכבים.
הפערים בין האזורים משקפים את מאפייני הבנייה בישראל ואת זמינות הגגות להתקנה, כאשר ביישובים פרבריים וכפריים שיעור ההתקנות גבוה משמעותית לעומת מרכזי הערים.















