מוקדי החקירה המרכזיים

חברי הפרלמנט יתמקדו במספר היבטים קריטיים:

• משאבים: הערכת היקף צריכת החשמל והמים של המרכזים הקיימים והמתוכננים.

• יעדי האקלים: בחינת ההשפעה של צמיחת המגזר על עמידה ביעדי "אפס נטו" (Net Zero) של הממשלה.

• תכנון ובנייה: האם רשויות התכנון נדרשות להתחשב בהשפעה הסביבתית של המרכזים בעת אישורם.

• טכנולוגיה וחדשנות: כיצד טכנולוגיות חדשות יכולות למזער נזקים סביבתיים ואילו לקחים ניתן ללמוד ממדינות אחרות.

הקונפליקט: צמיחה כלכלית מול קיימות

מצד אחד, הממשלה רואה במרכזי הנתונים מנוע צמיחה קריטי:

• בספטמבר 2024 הם הוגדרו כתשתית לאומית קריטית, מה שמעניק להם הגנות משפטיות מיוחדות.

• התפשטות הבינה המלאכותית (AI) מאיצה את הצורך בהקמת מרכזים נוספים.

מנגד, הנתונים מעוררים דאגה:

פרסום

פרסום

• צריכת חשמל: צפויה לגדול פי ארבעה עד שנת 2030.

• קירור: מערכות הקירור לבדן מהוות 30-50% מסך צריכת האנרגיה של מרכז נתונים ממוצע.

סוגיית תקציב הפחמן (CB7)

יו"ר הוועדה, חבר הפרלמנט טובי פרקינס, הביע חשש מהשמטת מרכזי הנתונים מתחזיות הממשלה לתקציב הפחמן השביעי. בתגובה, הבהיר השר מיליבנד כי המודל הממשלתי כולל את פליטות המרכזים, אך בשל חוסר הוודאות בביקוש, הממשלה בוחנת "מגוון מסלולים" אפשריים.

טובי פרקינס, יו"ר ה-EAC: "האם מרכזי נתונים יניעו צמיחה? אולי. אבל אילו השלכות יהיו להם על התורים לחיבורי רשת ועל תוכניות הממשלה להוריד את חשבונות האנרגיה? החקירה שלנו תבחן בפירוט את ההשלכות על הסביבה המקומית ועל הכדאיות של מגזרים אחרים".