מחקר חדש בחן שיטות חישה מרחוק לזיהוי ולכימות של פליטות מתאן ממשק הגז בישראל. המחקר נעשה במסגרת קול קורא של לשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה
אבי חיים, סמנכ"ל בכיר לרישוי ולמניעת סיכונים (בפועל) במשרד להגנת הסביבה: "פליטות מתאן הן גורם מרכזי בהתחממות הגלובלית, והפחתתן היא יעד אסטרטגי של המשרד להגנת הסביבה. המחקר מספק תובנות נוספות לגבי פליטות המתאן ממשק גז המחצבים ומדגיש את החשיבות של המשך הפיקוח והאסדרה. המשרד פועל לצמצום הפליטות, מתוך קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בגז, וימשיך לפעול בשיתוף כלל הגורמים כדי להבטיח סביבה בריאה ובת קיימה לדורות הבאים".
מחקר חדש בחן שיטות חדשניות לזיהוי ולכימות של פליטות מתאן ממשק הגז הטבעי בישראל בעזרת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של חישה מרחוק. את המחקר – במסגרת קול קורא של לשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה – עשו ד"ר דניאל מדר מ-SP Interface ופרופ' איתי קלוג מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
פרסום
החוקרים השתמשו בשתי טכנולוגיות עיקריות:
- מדידות מבוססות לוויינים לניטור פליטות מתאן בולטות ממקורות שונים
- מדידות במצלמתOGI (Optical Gas Imaging)– טכנולוגיה חדשנית לזיהוי פליטות ממפעלי תעשייה, מתחנות כוח וממתקני הפחתת לחץ של צנרת הגז PRMS
עוד הציע המחקר מודל לכימות פליטות מתאן ממשק הגז באמצעות מקדמי פליטה וממצאי המדידות.
ממצאים עיקריים והערכת המשרד:
החוקרים מצאו כי עיקר פליטות המתאן מתרחשות אצל צרכני הקצה (תחנות כוח ומפעלי תעשייה) והעריכו כי היקף הפליטות גבוה בעשרות אחוזים מהכימות שהמשרד מפרסם בדיווחי הפליטות הלאומיים. עם זאת, בדיקת המשרד את מתודולוגיית העבודה העלתה כי הממצאים במצלמת ה-OGI אינדיקטיביים בלבד, וכי אין להשתמש בהם כנתוני כימות רשמיים.
נוסף על כך, בסריקות לוויין שנעשו במחקר לא נמצאו דליפות של ממש ממשק הגז הטבעי בישראל, למעט דליפה נקודתית אחת שהתגלתה במט"ש (מכון טיהור שפכים) אשדוד וטופלה על ידי מחוז הדרום.
המודל שהציעו החוקרים לכימות פליטות מתאן נמצא גבוה מהערכות המשרד, מאחר שהתבסס על טכנולוגיות ניסיוניות שאינן מתאימות לשימוש כמתודולוגיית כימות רשמית. המשרד מדגיש כי אין בפרסום המחקר הסכמה לממצאיו – אלא נדבך נוסף בבחינת אמצעים אפשריים לפיקוח על פליטות מתאן ולאסדרתן.
פעולות המשרד להגנת הסביבה בנושא פליטות מתאן:
המשרד ממשיך לפעול לפיקוח על פליטות מתאן ולאסדרתן מכלל המתקנים בשרשרת אספקת הגז – מהאסדות ועד צרכני הקצה – באמצעות סמכויותיו על פי חוק אוויר נקי, חוק החומרים המסוכנים ועוד.
- פיקוח על נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) וחברות החלוקה כולל מיפוי רכיבים במתקניPRMS, חישוב פליטות וניטור תקופתי
- דרישה מתחנות כוח גזיות לבצע ניטור וכימות של פליטות מתאן במסגרת הליך אסדרה מתהווה
- פיתוח מדריך חדש לשימוש במצלמות OGIשיקבע אמות מידה לזיהוי פליטות מתאן ויְיַעל את מנגנוני הפיקוח
המשרד ימשיך לפעול בשיתוף עם גורמי המחקר, הרגולטורים והתעשייה לקידום שיטות פיקוח מתקדמות במטרה להפחית את פליטות המתאן ולצמצם את השפעתן על שינויי האקלים.
פרסום
הרחבה על המחקר:
המחקר התבסס על שלוש שיטות עיקריות לבחינת פליטות מתאן בישראל:
- מדידה באמצעות לוויינים– המחקר כלל 164 סריקות לווייניות ב-104 אתרים ברחבי הארץ, כולל מפרץ חיפה, אשדוד, נאות חובב ומתקני גז ימיים. לא נמצאו דליפות ממשק הגז, אך במט"ש אשדוד זוהתה בינואר 2021 פליטה חריגה של מתאן שנבעה מהשבתת הלפיד במתקן. כיום, הפליטה שם מופחתת באמצעות הפניית הגז לשרפה ולשימוש חוזר במתקן.
- שימוש במצלמותOGI – בטכנולוגיה זו נעשו 30 מדידות סמוך לתחנות כוח, למפעלי תעשייה ולמתקני הפחתת לחץ בגז. הממצאים הצביעו על פליטות מתאן מצרכני הקצה. ואולם מאחר שהשיטה אינה תקנית לכימות פליטות, מדובר בנתונים אינדיקטיביים בלבד. המשרד להגנת הסביבה מכין מדריך מחייב לשימוש בטכנולוגיה זו כדי לאפשר כימות מדויק בעתיד.
- כימות פליטות בשיטות חישוביות– החוקרים מציגים שלושה מודלים להערכת היקף הפליטות ממשק הגז. שניים מהם מציגים תוצאות הגבוהות בעשרות אחוזים מהכימות הרשמי של המשרד, אך מבוססים על מצלמת OGI ששיטת הכימות שלה אינה תקנית. מודל שלישי מבוסס על מקדמי פליטה כלליים שאינם משקפים את המציאות בישראל, ואינם מביאים בחשבון את הרגולציה המחמירה שכבר קיימת במשק הגז בארץ. עמדת המשרד היא ששיטות כימות אלו אינן תקפות.
המשרד להגנת הסביבה ממשיך לפעול לצמצום פליטות מתאן, כולל חובת כימות וניטור ב-23 תחנות כוח גזיות, ולפיקוח הדוק על מתקני גז ואסדות. המחקר מספק תובנות נוספות, אך אינו מחליף את המתודולוגיות המדעיות המחייבות שעליהן המשרד מתבסס.
למחקר המלא: https://go.gov.il/171-2-1
