עם הפנים קדימה, לדובאי: המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ קיימו מפגש סיכום של המשלחת הישראלית לוועידת האקלים של האו"ם שנערכה בשארם א-שייח' בחודש שעבר; במסגרת המפגש, דנו חברי המשלחת במסקנות הוועידה, והחלו את ההיערכות ל-COP28 שיערך בדובאי
היום (ד'), ערכו המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ ישיבת סיכום של המשלחת הישראלית לוועידת האקלים – COP27, שהתקיימה בחודש בנובמבר בשארם א-שייח' שבמצרים. במסגרת המפגש, סקרו המשרדים את האירועים שנערכו בשארם, ונערך דיון עם חברי המשלחת מסקטורים שונים בו עלו תובנות ומסקנות מהוועידה. בנוסף, דיווחו המשרדים על ועידת האקלים הבאה, שתתקיים בדובאי, בתאריכים בין 30 בנובמבר ל-12 בדצמבר 2023, ועל תחילת היערכות מדינת ישראל אליה.
פרסום
ועידת האקלים שנערכה השנה במצרים, הייתה הגדולה אי פעם עם כ-49 אלף נרשמים. מישראל הגיעו נציגי סקטורים שונים, בין היתר מהחברה האזרחית, רשויות מקומיות, סטארטאפים, אקדמיה, תעשייה ועוד. אחד הביטויים למעורבות הישראלית הגבוהה בוועידה השנה היה הקמתו של הביתן הישראלי, אשר שימש מוקד להצגת הפעילות הישראלית בתחומי האקלים ולחילופי ידע ומידע אזוריים ובינלאומיים.
תוצר משמעותי של הוועידה הוא ההחלטה בנושא אובדן ונזק Loss and Damage – סיוע על נזקי אירועי אקלים אשר מתרחשים בתדירות הולכת וגוברת, על אף המאמצים הבין-לאומיים למזער פליטות (מיטיגציה) ולהגביר את החוסן מפני שינויים (אדפטציה).
בנוסף, בשארם, הוחלט על הקמת "ועדת מעבר" שבמהלך השנה הקרובה, עד COP28, תגיש המלצות שיכללו, בין היתר, קרן חדשה וייעודית לנושא זה. הוועדה שהוקמה התבקשה לבחון מקורות מימון חדשים ולא להסתמך רק על תרומות מדינות מפותחות. דוגמאות ל"מקורות החדשים" הן מענקים במקום הלוואות של הבנק העולמי או בנקים לפיתוח, מיסוי על רווחי חברות דלקים פוסיליים או דלק בשימוש תעופה וספנות או הרחבת מעגל התורמים גם למדינות נוספות שלא הוטלו עליהם חובות מימון בעת ניסוח האמנה. כמו כן, במסגרת הוועידה נרשמה התקדמות נוספת בתחום מנגנון הסחר בפליטות.
נושאים אקלימיים נוספים שנותרו פתוחים, וידונו במסגרת הוועידה הצפויה בדובאי, לצד נושאים נוספים שיועדו להכרעה ב-COP28, כוללים בין היתר, את היעד הגלובלי לאדפטציה – GGA, ותהליך בקרה גלובלית על ההתקדמות מאז הסכם פריז ומה נדרש כדי להשיג את יעדי ההסכם – Global Stocktake GST. כמו כן, צפויה עבודת ההכנה להגשת מחויבויות חדשות ושאפתניות עד 2025 על ידי המדינות החברות באמנה, במסגרת תהליך הערכה ובקרה שצפוי לעודד מדינות מבחינה מדעית ופוליטית.
במהלך השנה הקרובה, עתידה להכריז הנשיאות האמריתית ל-COP28 על הדגשים שהיא מייעדת לוועידת האקלים הבאה. מעבר לעבודה הפורמלית של גופי האמנה, ניתן להעריך שאיחוד האמירויות ישאפו לקדם נושאים בעלי חשיבות אזורית, כגון המעבר לאנרגיה מתחדשת וביטחון מזון.
פרסום
ממשלת ישראל יחד עם שותפיה תיערך לוועידה הבאה, ותבחן בין היתר יוזמות שונות למעורבות ישראל בפעילות אזורית וגלובלית וכן ליישום ישראלי פנימי של האמנה.
