השרה תמר זנדברג הציגה בממשלה סקירה של ועידת האקלים בגלזגו: "הלקח המרכזי שלנו הוא שיש להאיץ את קצב פעולות הממשלה להתמודדות עם משבר האקלים עד 2030, תוך העמקת היעדים והיערכות לאסונות, ולפעול יחד ובמהירות לסגירת הפער בין ישראל למדינות המפותחות"
השרה להגנת הסביבה ביקשה לקדם מספר צעדים בשנה הקרובה, בהם:
פרסום
– העמקת היעדים לשנת 2030 והצבת יעדי ביניים
– עיגון הצהרתו החשובה של ראש הממשלה בהחלטת הממשלה לאיפוס פליטות עד 2050
– עיגון החלטות הממשלה בחוק אקלים אפקטיבי ושאפתני
– הצבת יעד לאומי להיערכות לשינויי אקלים, תוך תקצוב והשלמת תכנית ההיערכות
– תכנון תקציב לתוכנית חומש 2026-2022 להתמודדות עם משבר האקלים
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הציגה היום (א') בפני הממשלה סקירה של סיכום החלטות ועידת האקלים שהתקיימה בגלזגו. השרה תמר זנדברג ביקשה לקדם בממשלה בשנה הקרובה מספר צעדים להתמודדות עם משבר האקלים, בין היתר לקראת ועידת האקלים שתיערך בשנת 2022 בשארם א-שייח' שבמצרים.
בישיבת הממשלה אמרה השרה תמר זנדברג כי "על אף צעדים משמעותיים וחשובים, ועידת האקלים בגלזגו הסתיימה, לצערי, ללא החלטות על צעדים הכרחיים ועם יעדים שאין בהם על מנת להבטיח שנצליח לשמור על התחממות של עד 1.5 מעלות, שהכרחית למניעת קטסטרופה. תרחישי האימים שהמדע צופה לאור התחממות ושינויי האקלים, רלוונטיים במיוחד למדינת ישראל".
פרסום
לדבריה, "ישראל פולטת גזי חממה כמדינה מפותחת, אך בשל מיקומה הגיאוגרפי והגיאו-פוליטי היא עומדת בשורה אחת עם מדינות פגיעות שחוששות להישרדותן. הלקח המרכזי שלנו מגלזגו הוא שעלינו להאיץ את קצב הפעולה הממשלתית להתמודדות עם משבר האקלים – גם בהפחתת פליטות גזי החממה והעלאת יעדים לשנת 2030 – וגם בהיערכות להשפעות שינויי האקלים ולאסונות שיגיעו ושיפור החוסן הישראלי מפניהם".
לאור זאת, ולקראת ועידת האקלים המתוכננת במצרים ב-2022, ביקשה השרה תמר זנדברג להוביל בממשלה צעדים קריטיים כבר בשנה הקרובה, ובהם:
עדכון החלטת ממשלה 171 לאיפוס פליטות גזי חממה עד 2050; עידכון היעדים לשנת 2030, בדגש על אנרגיות מתחדשות וכולל הצבת יעדי ביניים; גיבוש יעד לאומי להיערכות לשינוי אקלים והצטרפות לצוות-בין לאומי לקביעת יעד גלובלי לאדפטציה; עדכון תכנית היישום להתמודדות עם משבר האקלים בהתאם ליעדים החדשים והשלמה ותקצוב של תכניות היערכות לשינוי אקלים; עיגון היעדים והחלטות הממשלה בעשור האחרון בחוק אקלים אפקטיבי ושאפתני; הצגת תכנית היערכות מערכת הבטחון לאור פרק אקלים בהערכת המצב הרב שנתית; תכנון תקציב לתוכנית חומש 2026-2022 להתמודדות עם משבר האקלים, כולל הצטרפות לתמיכה במימון למדינות המתפתחות.
עוד אמרה השרה תמר זנדברג כי "לאור העובדה שמשבר האקלים הוצב בראש סדר העדיפויות הממשלתי, ועל מנת להגיע ערוכים לוועידת האקלים COP27, מצופה מאיתנו לפעול במשותף ובמהירות, כדי לסגור את פערי ההיערכות בין מדינת ישראל ומדינות מפותחות אחרות".
