לפני מספר שנים התבקשתי לעזור כיועץ בפרויקט בניית קמפוס אוהלים למסתננים בדרום
הלכתי לבדוק את תנאי אקלים ואת האוהלים.
ביקשו ממני למצוא פתרון הגנה לאנשים ששוהים בתוך המכולות ואוהלים אבל התבקשתי למצוא משהו זול ופשוט.
ב 2009 משרד הגנה של ארה"ב אימץ תכנית לשיפור המצב ותנאי חיים של חייליה בעירק ובאפגניסטן
במסגרת תכנית זו הוקצאו עשרות מיליוני דולרים לבידוד אוהלים במחנות צבא ובמבנים ניידים . לפני כן, החיילים שהו
בטמפרטורה של 50-60 מעלות צלזיוס באוהלים . אפילו עם מזגן הטמפרטורה הייתה 36 מעלות מה שלא אפשר שהיה סבירה.
לאחר ריסוס של שכבת 5 ס"מ מקצף פוליאוריתן (PPU) על הקירות והתקרה של האוהל , הטמפרטורה התייצבה על 20-25 מעלות
שכבה מונוליטית של פוליאוריטן מנעה את חימום האוויר בתוך האוהל, הגנה עליו מהשמש הלוהטת וגם עשתה את הבלתי אפשרי ואפשרה כניסת אוויר צונן דרך סדקים .
בנוסף לפתרון הבעיה של בידוד תרמי, שכבת הקצף הנוקשה, עשתה את מבנה האוהל כבד יותר והוא נעשה עמיד וחסין לרוח במהלך סופת חול.
המפקדים בצבא ארה"ב ציינו כי קשה למצוא חומר יותר נוח ויעיל לבידוד תרמי מאשר PPU על מנת להגן על האוהל מפני השמש והחום. לשם הביצוע נדרשה מכונת ריסוס של פוליאוריטן וגם כמובן חומרי גלם,אשר ארוזים בחביות 200 ליטר.
מניסיון זה ניתן להשתמש גם אצלנו באקלים חם, ובנוסף על שמירת טמפרטורה נוחה ,
ניתן להפחית את עלויות מיזוג האוויר לפחות 30%
MASTAQ





















