ברזיל: הביקוש העולמי לקירור עלול לשלש את עצמו ביותר מפי שניות עד 2050 ללא אימוץ טכנולוגיה בת קיימא, כך עולה מדו"ח חדש של תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP).
נטען כי מסלול הקירור בר-קיימא, שהוצג על ידי UNEP בוועידת COP30 השבוע בבלם, ברזיל, עשוי להפחית את פליטות גזי החממה ב-64% – 2.6 מיליארד טון של CO2e – מתחת לרמות הצפויות בשנת 2050, להגן על שלושה מיליארד בני אדם מפני חום גובר ולחסוך עד 43 טריליון דולר בעלויות חשמל ותשתיות.
הדו"ח, "The Free Degrees" , קובע כי הביקוש לקירור עשוי לשלש את עצמו ביותר מפי שניות עד 2050 תחת מדיניות של "עסקים כרגיל", הודות לעלייה באוכלוסייה ובעושר, אירועי חום קיצוניים יותר ומשקי בית בעלי הכנסה נמוכה המקבלים גישה גוברת לקירור מזהם ולא יעיל יותר.
פרסום
מצב זה כמעט יכפיל את פליטות גזי החממה הקשורות לקירור בהשוואה לרמות של 2022 – מה שיביא את פליטות הקירור לכ-7.2 מיליארד טון של CO2e עד 2050 – למרות מאמצים לשיפור יעילות האנרגיה, להפחית בהדרגה את השימוש במקררים הגורמים לחימום האקלים ולהעמיס על רשתות החשמל במהלך עומס שיא.
"ככל שגלי חום קטלניים הופכים לתכופים וקיצוניים יותר, יש להתייחס לגישה לקירור כתשתית חיונית לצד מים, אנרגיה ותברואה", אמרה אינגר אנדרסן, מנכ"לית UNEP. "אבל איננו יכולים למזג את דרכנו החוצה ממשבר החום, אשר יגביר את פליטת גזי החממה ויעלה את העלויות. פתרונות פסיביים, יעילים באנרגיה ומבוססי טבע יכולים לסייע במילוי צורכי הקירור הגדלים שלנו ולשמור על אנשים, שרשראות מזון וכלכלות מפני חום, בעודנו שואפים למטרות אקלים עולמיות. אין לנו תירוץ: הגיע הזמן שננצח את החום".
הדו"ח טוען כי מסלול הקירור בר-קיימא יכול לספק גישה לקירור חלל, מבנים עמידים ומרחבים ירוקים עירוניים לכולם, כולל קבוצות בעלות הכנסה נמוכה וקבוצות פגיעות, מבלי להחריף את משבר האקלים.
זה יושג על ידי שילוב אסטרטגיות קירור פסיביות, קירור דל אנרגיה והיברידי המשלב מאווררים ומזגנים, אימוץ מהיר של ציוד יעיל במיוחד והפחתה הדרגתית מואצת של נוזלי קירור HFC במסגרת תיקון קיגאלי.
הדו"ח קורא לשילוב פתרונות פסיביים ודלי אנרגיה במדיניות הלאומית ובתכנון עירוני. פתרונות כאלה, טוען הדו"ח, הם גם במחירים נוחים מאוד וחיוניים לשיפור הגישה לקירור. אם יאומץ המסלול, הוא יוכל לחסוך 17 טריליון דולר בעלויות אנרגיה מצטברות עד 2050 ולמנוע עד 26 טריליון דולר בהשקעות ברשת החשמל באמצעות הפחתת הביקוש לחשמל.
צעדים אלה תומכים במאמץ ליישום "התגברו על החום" – מאמץ משותף בהובלת נשיאות COP30 של ברזיל וקואליציית הקור של UNEP – במטרה ליישם את התחייבות הקירור הגלובלית ולגשר על פערים במדיניות, במימון ובמתן של חוסן חום וקירור עירוני. כיום, למעלה מ-185 ערים, מריו דה ז'ניירו ועד ג'קרטה וניירובי, ו-83 שותפים הצטרפו ל"התגברו על החום", לצד 72 החותמים על התחייבות הקירור הגלובלית.
כ-72 מדינות הצטרפו להתחייבות הקירור הגלובלית מאז השקתה בוועידת האקלים של האו"ם (COP28) בדובאי בשנת 2023. מדינות אלו מתחייבות להפחית את פליטות הקשורות לקירור ב-68% עד שנת 2050.
פרסום
נכון לאמצע 2025, 29 מדינות קבעו יעדים ספציפיים להפחתת גזי חממה עבור מגזר הקירור, כאשר חמש מדינות נוספות פיתחו יעדים כאלה. בסך הכל, 134 מדינות שילבו קירור בתרומות הלאומיות שנקבעו (NDCs), בתוכניות הסתגלות לאומיות (NAPs), באסטרטגיות פיתוח פליטות נמוכות טווח (LT-LEDS), בתוכניות אנרגיה או באסטרטגיות אקלים לאומיות אחרות.
עם זאת, UNEP מדווח כי רק 54 מדינות מקיפות את מדיניותן בכל שלושת תחומי העדיפות לקירור: קירור פסיבי בתקני אנרגיה של מבנים, תקני ביצועי אנרגיה מינימליים ומעבר לסוגי קירור. 78 מדינות נוספות מכסות שניים מעמודי התווך הללו, 40 מכסות רק אחד, ו-20 טרם החלו במדיניות זו.
הפערים הגדולים ביותר נמצאים במדינות אפריקה ואסיה-פסיפיק, שם ניתן לצפות לעלייה משמעותית בביקוש העולמי לקירור.
הדו"ח מציג סדרה של המלצות להגברת הפעולות, כולל מעבר ממצב תגובה לחירום לממשל פרואקטיבי ורב-מפלסי בנושא חום וקירור קיצוניים, התייחסות להגנה מפני חום וקירור כאל טובת ציבור, ותעדוף פתרונות פסיביים ומבוססי טבע, כולל תכנון עירוני, כדי להפחית עומסי קירור, למתן את אפקט אי החום העירוני ולהפחית את העומס על הרשת.
