המשרד להגנת הסביבה בדוח השקיפות הלאומי לאו"ם: נדרש מאמץ ממשלתי דחוף להשגת יעדי האקלים וקידום כלכלה תחרותית, נקייה וערוכה להתמודדות עם החרפת שינוי האקלים
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "הדוח מראה שחייבים לפעול עכשיו כדי שנוכל לעמוד ביעדי האקלים של ישראל: הפחתת זיהום אוויר, קרקע ומים, שיפור הבריאות, צמצום עלויות כלכליות ויוקר המחיה, חיזוק הביטחון האנרגטי וניצול הזדמנויות כלכליות למנופי צמיחה מבוססי חדשנות ישראלית בזירה הבין-לאומית. יש לנו הזדמנות – ואחריות – להיות ערוכים לתרחישים השונים של שינויי האקלים ונזקיהם ולהוביל את שינויי העומק הנדרשים למען בריאות הציבור״
לדוח המלא, למצגת ולהודעה:
פרסום
ממשלת ישראל, בהובלת המשרד להגנת הסביבה, הגישה החודש את דוח השקיפות הדו-שנתי BTR הראשון של מדינת ישראל לאמנת האקלים לאו"ם. הדוח משקף תמונת מצב של מאמציה של ישראל והתמודדותה עם משבר האקלים. מדוח זה עולה כי התקדמות המדינה עדיין אינה מספקת לעמידה ביעדי ישראל, אך באמצעות שורת פעולות מתקנות אפשר לסגור את הפערים ליעדים ולחזק בתוך כך את כלכלת ישראל. נוסף על כך, הדוח סוקר ומנתח מקורות פליטות גזי חממה, פעולות וצעדים של מדיניות להפחתת פליטות, פעולות להיערכות להחרפה בשינוי האקלים ואומדן של תועלות סביבתיות וכלכליות מפעולות הממשלה.
הסכם פריז של אמנת האקלים מחייב את המדינות לדווח על יישום התוכנית הלאומית לשינוי אקלים בשקיפות כל שנתיים בדוח ה-BTR. הדוח מתמקד בפעילות הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה ובהיערכותה לשינוי אקלים ומפרט בדבר מקורות פליטת גזי חממה במשק, התקדמות הממשלה לקראת יעדי הפחתת פליטות ל-2030 NDC וסטטוס יישום אמצעי המדיניות להשגתם, השפעות שינוי אקלים ופעולות להסתגלות אליהם. עוד הוא מפרט סיוע למדינות מתפתחות במימון ובבנייה של יכולות כולל העברת טכנולוגיות.
עיקרי הדוח
פער של ממש בהתקדמות לקראת יעדי האקלים לשנת 2030 – בקצב היישום הנוכחי של התוכניות להפחתת פליטות גזי חממה נשיג הפחתה של 19% בלבד במקום יעד ההפחתה של 27% שעליו התחייבה ישראל במסגרת הסכמי האקלים הגלובליים, מתוך סיכון הבריאות, הכלכלה והסביבה ושחיקת מעמדה של ישראל כמדינה מפותחת וכמרכז עולמי לפתרונות אקלים.
אפשר לצמצם את הפערים ואף לעבור את יעדי 2030 באמצעות צעדי הפחתה מרכזיים – שימוש בכלי תעריף והסרת חסמים להאצת הגידול בשיעור האנרגיות המתחדשות ל-30% עד שנת 2030, קביעת יעדי פליטה לכלי רכב חדשים, יישום הטבות מס קנייה והרחבת פריסת עמדות טעינה חשמליות כדי להאיץ את המעבר לרכבים חשמליים, הפחתת הנסועה הפרטית באמצעות פעולות לעידוד המעבר לתחבורה ציבורית, קביעת הנחיות מפורטות לאיסוף ולשרֵפה של גז מתאן ממטמנות והרחבת השקעות בתשתיות להפרדה ולמיון של פסולת ולהרחבת ההשקעה בתשתיות מִחזור.
אף שישנה התקדמות בהיערכות לשינוי האקלים ישנם גם פערים – כבר היום אנו חווים הקצנה מהירה באקלים הישראלי, עם שבירת שיאי בצורת ויובש בעונת החורף. כדי להתמודד עם החמרה של ממש בתנאי האקלים בישראל ובמזרח התיכון בכלל נדרש תכנון מקיף ויסודי והשקעות בהיערכות מצד כלל משרדי הממשלה והשלטון המקומי. עד כה הושגה התקדמות באמצעות הכנת תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים ברמת הממשלה ותוכניות שהוכנו בעשרות רשויות מקומיות. ואולם, יש לתקצב הכנת תוכניות במספר גדול של רשויות חסרות יכולות ומימון ותוכניות שכבר נכתבו. הדוח גם מציין כי לקבלת תמונה מלאה ומדויקת של סיכוני האקלים במדינת ישראל, נדרשת השלמה של מפות סיכוני האקלים.
הפחתת השימוש בפחם היא הישג מרכזי – בשנת 2022 נפלטו כ-81 מיליון טונות גזי חממה, גידול של כ-0.4% לעומת 2015. אף שהכפלת הגידול בביקוש לחשמל באותה תקופה הייתה אמורה להגדיל את הפליטות של כל המשק, בפועל הושגה הפחתה בזיהום כתוצאה מיישום מדיניות והנחיות רגולטוריות להפחתת העומס ביחידות הפחמיות. מדיניות זו השיגה הפחתה של כ-43% בצריכת הפחם שהוא הדלק המזהם ביותר. בד בבד עלה שיעור החשמל מאנרגיות מתחדשות מכמעט אפס בשנת 2015 לכ-10% בשנת 2022.
אישור מתווה לתמחור פחמן – הדוח מציין כי הממשלה והכּנסת (ועדת הכספים) אישרו מתווה למס פחמן אשר שבפעם הראשונה מפנים במסגרת מס הבלו חלק מעלות הנזקים הבריאותיים והסביבתיים משימוש בדלקים פוסיליים שונים. יצוין כי המתווה אינו מפנים את מלוא עלויות הבריאות והסביבה בפרט משימוש בגז מחצבים.
ביצוע, מעקב ושקיפות – הדוח מציין שהושג שיפור והורחבה התשתית המקצועית שהקים המשרד להגנת הסביבה למעקב, לבקרה ולדיווח אחר פעולות הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה ומידול התקדמותה ביחס ליעדים המשקיים והסקטוריאליים.
תחזיות לעתיד – לאן הולכים מכאן?
הדוח כולל ניתוח מעמיק ותחזיות של פליטות גזי החממה של ישראל עד לשנת 2040. לפי תחזית 'צעדים קיימים', בהיעדר אמצעי מדיניות, תחול האטה בקצב ההפחתה, וישראל תתרחק מהביצועים ומהיעדים של מדינות מפותחות אחרות. לעומת זאת, מתרחיש 'צעדים נוספים' עולה כי יישום מהיר של צעדי מדיניות נוספים בכל הענפים המרכזיים – ייצור חשמל, תחבורה, פסולת ותעשייה – יוביל לעמידה ביעדי 2030 ואף מעבר להם ולהפחתה נוספת עמוקה יותר אחרי 2030. התחזיות מדגישות את החשיבות הקריטית של פעולה מיידית ומקיפה של כלל משרדי הממשלה והמגזר העסקי.
פעולות נדרשות מהממשלה עד לצמצום פליטות מזהמים ולסגירת הפערים ביחס ליעדים
אישור סופי של חוק האקלים המעגן את יעדי האקלים, לצד תקצוב הרשויות המקומיות להיערכות לשינוי אקלים.
גיבוש ואישור של תוכנית לאומית משקית לייעול השימוש באנרגייה (ולצמצום הגידול בביקוש לחשמל) ולהאצת הגידול בשיעור האנרגיות המתחדשות.
פרסום
מעבר לתחבורה חשמלית באמצעות תמריצי מס והשקעות בהרחבת תשתיות החשמול, בד בבד עם הרחבת ההשקעה בתשתיות תנועה מקיימת – חלופה לנסועה פרטית.
השקעות בתשתיות להפחתת הטמנה של פסולת ורגולציה לחיוב ולאכיפה של לכידת פליטות מתאן ממטמנות ולהשמדתן.
סיוע בהכנת תוכניות להיערכות לשינוי אקלים והאצתן הן ברמת הממשלה הן ברמת השלטון המקומי.
המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי העמידה ביעדים אפשרית, אך תלויה ביישום צעדים מיידיים, שיביאו להפחתת זיהום אוויר, שיפור הבריאות, צמצום עלויות כלכליות ויוקר המחיה, חיזוק הביטחון האנרגטי וניצול הזדמנויות כלכליות למנופי צמיחה מבוססי חדשנות ישראלית של פתרונות גלובליים.
יצוין שגם ארגון ה-OECD, בסקירה הכלכלית של ישראל שהוגשה לממשלה ופורסמה ב-02 באפריל, קורא ליישם שורה של אמצעים נוספים בכל מגזרי המשק כדי שישראל תעמוד ביעדי האקלים שלה. בהמלצות שבסקירה הכלכלית: להעלות בהדרגה את מיסוי הפחמן על גז מחצבים; לסיים לחלוטין את השימוש בפחם לייצור חשמל עד 2026, לפי התוכניות הקיימות; להרחיב את השימוש בגגות מבנים וקרקעות מופרות להתקנת פאנלים פוטו-וולטאיים ולהתאים את רשת החשמל להגדלת היקף הייצור מאנרגיות מתחדשות בעתיד; לשפר את האינטגרציה בין תכנון שימושי קרקע ותכנון תחבורה; להרחיב את תחולת התקן לבנייה ירוקה כך שיחול גם על בתים פרטיים ומבני מגורים קטנים; להרחיב את יישום התוכניות המקומיות להיערכות לשינוי אקלים.
נוסף על הגשת דוח BTR, בחודש מרץ 2025, הגיש המשרד לאו"ם את תוכנית ההיערכות הלאומית לשינוי אקלים – שלב המיפוי NAP. זו התוכנית הראשונה של מדינת ישראל שהוגשה לאמנת שינוי האקלים של האו"ם. התוכנית – שנכתבה בהובלת אגף חוסן אקלימי בראשות ד"ר עמיאל וסל ובשיתוף פעולה עם משרדי וגופי ממשל ושלטון מקומי נוספים – מציגה את האסטרטגיה הלאומית להתמודדות עם האתגרים הנגרמים משינוי האקלים, ומתמקדת בהיערכות לשינויים הצפויים. התוכנית כוללת מיפוי של סיכונים ואתגרים שמציב שינוי האקלים ומבוססת על ניתוח של דרכי פעולה להתמודדות עם השפעותיו. השלב הבא בתהליך כולל ניתוח עלות-תועלת של הפעולות המומלצות. לאחר מכן יתחיל שלב היישום, ובו ייבחנו ויועברו פעולות יישום לשטח, כדי להבטיח עמידה ביעדים ולחזק את החוסן הלאומי של ישראל.
את דוח BTR כתב וערך צוות המשרד להגנת הסביבה, בהובלת ד"ר גיל פרואקטור ובליווי חברת אקוטריידרס. את תוכנית ההיערכות לשינוי אקלים הכין צוות המשרד להגנת הסביבה, בהובלת מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי ד"ר עמיאל וסל ומנהלת תחום חוסן אקלימי הנד חלבי.
