הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.
לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:
פרסום
1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) – יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.
2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים – גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.
3. מרכז חדשנות אנרגיה באזור עדיפות לאומית – הקמת מרכז לחדשנות באנרגיה שישמש כאקסלרטור וכאתר POC לסטרטאפים ישראליים בתחום האנרגיה: תקציב של 40 מיליון ש”ח.
4. המיזם הלאומי לבניית יכולות ולהאצת המעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות – בניית תשתית מקצועית, ליווי וכלי יישום לרשויות לצורך קידום אנרגיות מתחדשות: תקציב של 50 מיליון ש”ח לחמש שנים.
5. הלוואות להתקנת מערכות סולאריות לאזרחים עם חסם מימון ולבתים משותפים – מנגנון לקרן הלוואות מתגלגלת לעידוד התקנות סולאריות בקרב אוכלוסיות בעלות חסם בנגישות למימון: תקציב של 10 מיליון ש”ח.
6. קידום הקמת מערכות סולאריות בדיור הציבורי – מודל עבודה בשיתוף משרד הבינוי והשיכון וחברות הדיור הציבורי הכולל ליווי קהילתי, התאמת הגגות והתקנת מערכות סולאריות: תקציב של 3.5 מיליון ש”ח.
7. קירוי סולארי משולב אגירה ועמדות טעינה בחניונים בבתים משותפים – תמיכה בקירוי סולארי להצללת חניונים, בשילוב אגירה ועמדות טעינה: תקציב של 30 מיליון ש”ח.
8. תוכנית לקידום פרויקטי אנרגיית רוח קהילתיים – פיתוח מודל לשיתוף קהילות בהקמת טורבינות רוח בישראל: תקציב של 5 מיליון ש”ח.
9. מהלך משולב למהפכת האנרגיה בגגות בתים משותפים – החלפת דודי חשמל ושמש במשאבות חום חדשניות והקמת מערכות סולאריות, באמצעות מנגנון סבסוד ייעודי: תקציב של 20 מיליון ש”ח.
10. קירוי סולארי בשבילי אופניים – התקנת פאנלים סולאריים באמצעות קירוי שבילי אופניים, לייצור מבוזר בסמוך למוקדי הצריכה העירוניים, תוך יצירת הצללה ועידוד פעילות גופנית: תקציב של 20 מיליון ש”ח.
11. הקמת תערוכות בנושא אנרגיה מתחדשת במוזיאוני מדע – הנגשת ידע מדעי וחינוכי, בדגש על צמצום פערים וחיזוק אזורי פריפריה: תקציב של 5 מיליון ש”ח.
12. פיתוח חומרי לימוד דיגיטליים לשינוי בהרגלי צריכה ולקידום אנרגיה מתחדשת – פיתוח תכנים טכנולוגיים, סביבתיים, חברתיים וכלכליים, מותאמים לאוכלוסיות שונות: תקציב של 2 מיליון ש”ח.
פרסום
את ההצעה הגישו שרון חצור, סמנכ”לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה; רון אייפר, מנהל החטיבה לאנרגיה מקיימת; וד”ר יעל הרמן, מנהלת אגף מחקר ופיתוח ביחידת המדען הראשי.
הצורך בהקצאת רווחי הקרן למשק האנרגיה, ובפרט למחקר ולפיתוח, התעצם בעקבות אירועי השנתיים האחרונות. המלחמה והמבצעים הצבאיים חידדו את חשיבותה של האנרגיה המתחדשת לחוסן האנרגטי ולביטחון הלאומי, והדגישו את הצורך בגיוון מקורות האנרגיה, ביזור ייצור החשמל, וקידום תשתיות אנרגיה אסטרטגיות. אנרגיה מתחדשת תורמת גם לצמיחה ולחיזוק הכלכלה, ומביאה עמה יתרונות כלכליים משמעותיים. במקביל, אתגרי התקציב והכלכלה, לרבות הצורך בהרחבת ההשקעה הממשלתית בתשתיות והקושי של חברות אנרגיה וסטרטאפים ישראליים לגייס הון משווקים בינלאומיים, מחייבים תמיכה ממשלתית רחבה ומתמשכת.
גיוון מקורות האנרגיה יתאפשר באמצעות הרחבת התקנות של מתקני אנרגיות מתחדשות מסוגים שונים, לצד קידום מו”פ וחדשנות באנרגיה שיאפשרו למשק לבחון ולהטמיע טכנולוגיות חדשות, יעילות ובנות קיימא. נוסף על תרומתן לקידום משק האנרגיה בטווח הקצר והארוך, ההצעות שגובשו במשרד כוללות גם דגש חברתי-כלכלי, לרבות מתן מענה לצרכים מקומיים ותמיכה באזורים מוחלשים, בפריפריה ובצמצום פערים. הפרויקטים המוצעים צפויים להניע את הכלכלה המקומית והלאומית, לחזק את משק האנרגיה, ולשפר את מעמדה האזורי והבינלאומי של ישראל.
מדינת ישראל קבעה יעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, כחלק מהמעבר למשק אנרגיה אמין ויעיל המבוסס על אנרגיה נקייה, ובהתאם למאמץ הגלובלי להתמודד עם משבר האקלים באמצעות הפחתת פליטות. משרד האנרגיה פועל במגוון אפיקים להגשמת יעד זה, בין היתר באמצעות פרויקטים ייעודיים המיועדים להקל על האזרח, לפשט תהליכים, להנגיש מידע, ולייצר מעטפת לקידום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת תוך שימוש מיטבי בתשתיות קיימות. בין הפרויקטים המוצעים: התקנת פאנלים סולאריים בדיור הציבורי, בחניונים ובשבילי אופניים; יצירת מנגנוני הלוואה להתקנת פאנלים בבתים משותפים ובמקרים של אתגרי מימון; פיתוח תערוכות וחומרי למידה דיגיטליים בנושאי אנרגיות מתחדשות והרגלי צריכה; ויצירת מעטפת לרשויות המקומיות שתוביל פרויקטים ותפעל לרתימת התושבים.
אחוז ההשקעות הממשלתיות במו"פ בתחום האנרגיה נחשב נמוך ביחס לעולם: בשנת 2023, אחוז ההשקעות במו"פ אנרגיה מסך השקעות המו"פ עמד במדינות ה-OECD על כ-6.3%, ואילו בישראל הוא עמד על 0.6% בלבד 1. גם בהשוואה לסך התמ"ג, קטן בערך פי 20 ממדינות אלו 2. גם בשוק הפרטי בישראל, ב-2023 שיעור ההשקעה באנרגיה היה קטן פי 6 מהעולם 3. מדובר בפערים משמעותיים המעכבים את יכולתה של ישראל להיות מדינה מובילה בחדשנות אנרגטית, להבטיח ביטחון אנרגטי, לקדם מחירי אנרגיה נגישים וזולים, ולעמוד ביעדי הסביבה והאקלים ובמחויבויות הבינלאומיות. פערים אלה משמעותיים במיוחד לאור מאפייניה הייחודיים של ישראל ופוטנציאל הצמיחה הטמון בהשקעת משאבים בשוק האנרגיה המקומי – לרבות תעסוקה, ייצוא חדשנות ותחרות גלובלית.
לכן מציע המשרד לתמוך בתוכנית לאומית לקידום מו”פ בשלבי פיתוח מתקדמים, בהם קיימים אתגרים משמעותיים המחייבים השקעה ממשלתית, בדומה למדינות נוספות בעולם. בנוסף מוצע לקדם תוכנית ייעודית לתחומי BlueTech, אנרגיות מתחדשות ומו”פ ימי, הדורשים היערכות תשתיתית ואסטרטגית נרחבת. לצד זאת מציע המשרד להקים מרכז חדשנות אנרגיה באזור עדיפות לאומית, שירחיב את פוטנציאל החדשנות, המחקר והתעסוקה גם לאזורים אלה. קידום טכנולוגיה וחדשנות יאפשרו למשרד להבטיח בעתיד משק אנרגיה יעיל, יציב, אמין וזול עבור הציבור.
